ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
האם צריכים לארגן בכל יום שבע ברכות לחתן וכלה
תקנו חכמים לעשות שבעה ימי שמחה לחתן וכלה. ובכל עת שיסעדו לכבוד שמחתם עשרה אנשים וביניהם אדם שעוד לא היה באחת הסעודות שלהם, שהשמחה מתחדשת ומתעצמת בזכותו, מברכים לאחר ברכת המזון שבע ברכות. ועיקר עניינן של ברכות אלו הוא לברך את החתן והכלה שיבנו את ביתם בשמחה ובאהבה, ובתוך כך מברכים את ה' על יצירת האדם ומתפללים על הגאולה ועל ירושלים.
וכיוון שאלו ברכות חשובות ומועילות לחתן ולכלה, מצווה לעשות בכל יום סעודה כדי שיוכלו לברכן, אבל אין בזה חיוב. ולכן אם אין להם יכולת לקיים בכל יום סעודה, מפני שאין להם כסף להוציא על כך וגם אין להם קרובים וידידים שיעשו עבורם את הסעודות, אינם מחויבים בכך (רב פעלים ח"ד ו).
האם אפשר לקיים סעודת שבע ברכות בכל בית או רק בבית החתן
אמנם נפסק בשולחן ערוך (אה"ע סב, י) על פי כמה מגדולי הראשונים (תוס', רשב"א ועוד) שרק בביתו של החתן מברכים שבע ברכות, מפני שהחתן והכלה מתכבדים ושמחים יותר כאשר באים אל ביתם לשמחם, ועל כן רק בבית החתן אפשר לברך שבע ברכות.
אבל לדעת כמה ראשונים אפשר לברך שבע ברכות בכל מקום שבו עושים סעודה לכבודם (מאירי וראב"ד). ובנוסף לכך, לדעת רבים מגדולי האחרונים (יש"ש, ט"ז סב, ז), גם אלה שסברו כי אפשר לברך שבע ברכות רק בבית החתן לא התכוונו אלא לפי מה שנהגו בעבר לקיים את כל שבעת ימי המשתה בבית החתן, במקום שבו היו החתן והכלה ישנים בלילה ושמחים, שבאותו מקום היו עורכים את הסעודות ושם היו מברכים אותם, ואם היו צריכים לצאת מביתם היה בכך פגם בשמחתם וכבודם. אבל כיום שנתבטל המנהג הזה, הרי שהשמחה היא בכל מקום שבו עורכים סעודה לכבודם. וכך נוהגים כל האשכנזים.
מנהג הספרדים
הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א הורה למעשה כדעת ה'שולחן-ערוך', שרק בבית החתן אפשר לברך שבע ברכות, אבל אם עורכים סעודה בבית אחר, אין מברכים שבע ברכות אלא את ברכת "אשר ברא ששון ושמחה" בלבד. ואם הזדמן לשם אשכנזי שרוצה לברך אין למנוע זאת ממנו, אבל אין להזמינו לשם כך (ילקוט יוסף שובע שמחות יז, ו).
אבל רוב הפוסקים הספרדים הסכימו שבדורות האחרונים, כאשר נוהגים לקיים את שמחת החתן והכלה בבתים שונים, ממילא מברכים גם שבע ברכות בבתים שונים. וכך פסק הרדב"ז (ח"ד סי' אלף שכ), וכך הורו בטורקיה (כנה"ג, ור' חיים פלאג'י), וכך הורה המהרי"ץ בתימן (פעולת צדיק ג, רנב), וכך הורו גדולי צפון אפריקה, וביניהם הרב כלפון מג'רבה (ברית כהונה), והרב משאש, וכך הורה הרב חיים דוד הלוי, ויבדל"א הרב מאיר מאזוז. וכך נוהגים למעשה רוב הספרדים.
את מי ראוי לכבד בשבע ברכות שבחופה?
בעבר נהגו במקומות רבים שרב המקום היה מסדר הקידושין ומברך את ברכות האירוסין, והרב השני בחשיבותו אחריו היה מברך את כל שבע הברכות. ויש בכך גם מעלה הלכתית, שכן כל הברכות קשורות זו לזו, ואלו שאינן פותחות ב'ברוך' נשענות על הברכות שקדמו להן, ועל כן טוב לברך את כולן ברצף. ויש שנהגו לכבד את חזן הקהילה באמירת שבע הברכות (יעויין באוצה"פ סב, א, ח, בשם כנה"ג, ויד אהרן, ושלחן העזר).
בדורות האחרונים, רצו לכבד יותר רבנים באמירת הברכות, ועל כן נהגו לחלק את שבע הברכות לששה רבנים. ואף שיש בזה חסרון מסוים מבחינה הלכתית, מכל מקום כבוד התורה עדיף (יבי"א ד, ז). ויתכן שבעקבות שיפור תנאי התחבורה מגיעים יותר מוזמנים לחתונה, וממילא גם יותר רבנים, וכיוון שמן הראוי לכבד את כל הרבנים בברכות, נהגו לחלק את שבע הברכות לששה רבנים. וכיוון שכבר נהגו לחלק את שבע הברכות למספר אנשים, לכן נהגו שכאשר אין שם רבנים, מכבדים בברכות את בני המשפחה הנכבדים, כמו סבי החתן והכלה.
------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
