ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
כותב 'השפת אמת' זיע"א (מקץ, תרל"א) "ומה שיש ללמוד מפרשה זו, להכין לעצמו בימים הטובים שנתגלה הקדושה בהם, לקבוע הארה בלב היטב, כדי להיות על ימי הרע כשהקדושה נסתרת".
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (חנוכה) מביא את דברי הרב הקדוש המגיד מקוז'ניץ זיע"א שמפרש את הפסוק בקהלת (ז, יד) "ביום טובה היה בטוב, וביום רעה ראה". וזה לשונו: "כי בעת הימים הטובים צריך האדם לשאוב מהם חיות להיות טוב. 'היה בטוב' הוא לשון התהוות, שיקנה הטוב בפנימיותו וישאב ממנו חיותו, ואז יסתכל וידע כי באים עוד ימים הרעים, כי כך הוא הסדר שאחר ימים הטובים באים ימים נמוכים והסתרות, וצריך ליקח כוח מימים הטובים על ימים הרעים".
בתחילת פרשתנו מסופר שפרעה חלם ששבע פרות רעות המראה ודקות הבשר אכלו את שבע הפרות יפות המראה ובריאות הבשר. אבל נשים לב, שכשפרעה סיפר ליוסף הצדיק את החלום הוא שינה והוסיף דבר שכלל לא נזכר בחלום "ותאבנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה".
וההסבר להוספה הזו מסביר 'הלקח והלבוב' הוא, כי כוחות הרע בבריאה רוצים ועושים כל מיני פעולות שהאדם לא יקח עמו את ההשפעות מהימים הטובים שלו, כדי שיהיה לו מהם כוח והתחזקות בימי הרעה. ואת הנקודה הזו רצה פרעה להדגיש ליוסף הצדיק, שבחלומו ראה שבעת שמגיעים ימי הרעה אין עוד כוח ביד האדם להחזיק מעמד מהימים הטובים, כי "ולא נודע כי באו אל קרבנה".
מנגד, יוסף הצדיק אומר לפרעה שההפך הוא הנכון, שכל כוונת החלום ללמד את האדם שיכול להכין צידה של התחזקות,שמחה והתעלות מימים הטובים שהיו לו לשעת הצורך בזמני ירידה וחשכות שהם ימים הרעים, שלא יתייאש ולא ישקע בתוך 'טיט היון' של רשת היצר הרע, אלא ינצל את הימים הטובים שמאיר בהם האור כי טוב וינצור אותם בתוכו, שיהיו מונחים עבור הימים הבאים כדי שיוכל להתעלות ולהתחזק.
כותב רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות ביצים ה'): "וְזֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי חֲנֻכָּה לְשׁוֹן חִנּוּךְ וְהַתְחָלָה. הַיְנוּ, שֶׁעַל יְדֵי מִצְוַת חֲנֻכָּה אָנוּ זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ עָלֵינוּ עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת ה' תָּמִיד. וְהָעִקָּר לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר שֵׁם חֲנֻכָּה, שֶׁתִּהְיֶה הָעֲבוֹדָה תָּמִיד בִּבְחִינַת חִנּוּךְ וְהַתְחָלָה, כְּאִלּוּ הַיּוֹם הוּא מַתְחִיל לְהִתְחַנֵּךְ בַּעֲבוֹדַת ה'. וְזֶה בְּחִינַת נֵר חֲנֻכָּה מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, שֶׁצְּרִיכִין לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מוֹסִיפִין וְהוֹלְכִין תָּמִיד בַּעֲבוֹדַת ה' בְּתוֹסֶפֶת מְרֻבָּה, מֵאַחַר שֶׁמִּתְחַזֵּק בְּכָל יוֹם בְּהִתְחַזְּקוּת חָדָשׁה, בְּהַתְחָלָה חֲדָשָׁה, בְּהִתְעוֹרְרוּת חָדָשׁ".
ימי חנוכה הם ימים של התחדשות, הם מלמדים את האדם שלא יעמוד על המקום, שלא יהיה זקן בעבודת ה', שלא יקיים את המצוות כ'מצות אנשים מלומדה' בצורה טכנית ויבשה, כמו שאמר רבינו הקדוש (שיחות הר"ן נא): "גם אין טוב להיות זקן, הן חסיד זקן, והן צדיק זקן, זקן אין טוב. כי צריך רק להתחדש בכל יום להתחיל בכל עת מחדש".
כותב 'השפת אמת' (חנוכה תרל"ג) 'נפש' ראשי תיבות נ'ר פ'תילה ש'מן, בחנוכה יש עליה לאותן נפשות ירודות ששקעו וטבעו בקליפת יון שנאמר עליהם "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" (תהלים סט, ג), גם הם יכולים להרים את עצמם מחדש בעבודת ה'. יש ביכולת האדם לצאת מהרגילות של מעשיו הלא טובים, להדליק ולהצית מחדש את אור שלהבת הנשמה שגנוזה בתוכו.
ימי חנוכה נועדו לעבודה של התחדשות, שהאדם יתחדש ויסלק את את ה'רגילות', כמו שפירש ה'חידושי הרי"מ' זיע"א לשון חז"ל (שבת כא, ע"ב) "עד שתכלה רגל מן השוק", רגל הכוונה לרגילות. כי נר חנוכה הוא לימוד של התחדשות וחינוך עד כדי כך שתכלה ממנו הרגילות. ימי חנוכה הם 'ימי הטובה' וצריך האדם לקיים בהם 'היה בטוב' לשון התהוות, להתחדש, להיות נוכח ולחוות את העוצמה האדירה של שמחת וקדושת ימים אלו, באופן שבבוא הזמן של 'ימי הרעה' הוא לא יפחד מהם, אלא יקיים 'וביום רעה ראה' שיראה את הטוב ששמר בקרבו ויוציא אותם מהכוח אל הפועל.
כותב 'הלקח והלבוב': "חודש טבת הוא מהחודשים שנטל עשו הרשע לחלקו, ויש לו שליטה בימים אלו, לכן נקבע יום טוב של חנוכה בימים אלו כדי ליתן כוח לבני ישראל להחזיק מעמד בימים קשים אלו, וכן כותב הש'פת אמת' (חנוכה תר"נ) שיתכן וזו הסיבה שמדליקים ל"ו נרות, שהנרות יאירו ל"ו ימים, מתחילת חנוכה עד סוף טבת, כי ימי טבת הם ימי הסתר, ולכן הקדים הקב"ה הרפואה, שעל ידי הנרות מאירים גם ימי חושך אלו".
כל חיי האדם בנויים מאור וחושך, עליות וירידות. כותב רבי נתן (ליקוטי הלכות ערבית, ד') שהעצה להחזיק מעמד ולא ליפול לעצבות וייאוש בימי אפרוריות השגרה של היום יום, ובפרט בימים שחס ושלום האדם התרחק מבוראו היא על ידי שבאותם ימים טובים יקשר את דעתו בקשר אמיץ לאור ההתנוצצות שהזריחה במוחו, יחווה בצורה מלאה ושלמה את ההתעלות, התשוקה והשמחה שמרגיש בקרבה לאביו שבשמים, באופן שבאותם ימים אפלים ונמוכים יהיה לו מהיכן לשאוב חיות וחיזוק. וזה לשונו:
"וְעִקָּר הוּא הַזִּכָּרוֹן, שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיְּקַשֵּׁר הֵיטֵב אוֹר הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַזְּרִיחָה הַזֹּאת בְּמֹחוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו. כִּי רֹב בְּנֵי אָדָם בִּפְרָט הָאֲנָשִׁים שֶׁהִתְחִילוּ לִכְנֹס קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, עַל פִּי רֹב מִזְדַּמֵּן שֶׁבָּא עֲלֵיהֶם אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת מֵה' יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי בּוֹעֵר לִבָּם מְאֹד מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ. אֲבָל אַחַר כָּךְ עוֹבֵר מִדַּעְתּוֹ אוֹר הַהִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת, וַאֲזַי שׁוֹכֵחַ לְגַמְרֵי כְּאִלּוּ לֹא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו. עַל כֵּן צְרִיכִין הִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד. וּלְקַשֵּׁר בְּדַעְתּוֹ וְלִבּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב בְּקֶשֶׁר אַמִּיץ וְחָזָק אֶת כָּל הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַזְּרִיחוֹת שֶׁהִזְרִיחַ לוֹ ה' יִתְבָּרַךְ בִּימֵי קֶדֶם מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְגַּבֵּר בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הִתְגַּלּוּת אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
