ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הלך האיש, ומצא בכתבים ישנים שיעור בנושא המדובר. שינן האיש את השיעור המוכן עד שהיה בקיא בו בעל פה. אולם, כל ידיעותיו היו אך ורק בעל פה, אך הוא לא עמל להבין את תוכן השיעור לעומקו.
והנה, הגיע הרגע המיוחל. האיש עלה על דוכן הנואמים, והרצה בשטף ובכישרון רב. כולם התפעלו מאוד מדרשתו עד... שאחד הנוכחים הצביע ושאל שאלה. כמובן, שהמרצה התבלבל לחלוטין, ונאלץ להודות שאינו בקיא בנושא.
משל מציאותי זה מבטא את העובדה, שרק מי שחי ומבין את הדברים יכול לחדש ולהוסיף בהם, ולהפיק מהם תשובות לנושאים נוספים. זהו ההבדל בין חי למת. החיים בכוחם לצמוח ולרבות, כיוון שהם קשורים למקור החיים, אך המתים נשארים במקומם כאבן דומם.
עניין זה מבאר יסוד חשוב המופיע בפרשתנו. אליעזר עבד אברהם נשלח להביא אישה ליצחק. סיפור שליחותו ומעשיו מופיע באריכות גדולה בתורה. האריכות כה גדולה עד שהסיפור מופיע למעשה פעמיים. פעם ראשונה כשהוא קורה בפועל, ופעם שנייה כשאליעזר מספר את סיפורו למשפחת רבקה.
על כך אומרים חז"ל: "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתם של בנים", שהרי סיפוריו ודבריו של אליעזר מופיעים פעמיים באריכות, והרבה הלכות וגופי תורה מופיעים בתורה רק בתמצית וברמז כהלכות שבת, למשל, שמופיעים רק בתמציתיות כ"הררים התלויים בשערה".
והעניין מוסבר לאור דברינו. התורה באה כאן לבטא רעיון זה. אליעזר הוא עבד אברהם, דבוק כולו בשורש החיים, ולכן מעשיו ותורותיו אמת, והוא זוכה שתורתו פרה ורבה.
ואפשר לחבר את הדברים למשנה במסכת אבות פרק ו. המשנה אומרת שמי שלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת... ואפילו אות אחת, צריך לנהוג בו כבוד. וההוכחה של המשנה – שהרי דוד מלך ישראל למד מאחיתופל שני דברים, וקראו – "רבו אלופו ומיודעו", נמצא שיש כאן קל וחומר, ומה דוד מלך ישראל כיבד את אחיתופל, קל וחומר לכל אדם שלומד מחבירו.
ולכאורה, המשנה קשה – הרי הקל וחומר אינו מוחלט. דוד למד מאחיתופל שני דברים, אם כך אפשר ללמוד ממנו שצריך לנהוג כבוד במי שלימד אותנו שני דברים, ולא במי שלימד דבר אחד?
המדרש שמואל מתרץ שם, שעדיין זה קל וחומר, כי קל וחומר לא חייב להיות מוחלט. אם דוד המלך, שהוא מלך, נהג כבוד באדם רגיל, בגלל שני דברים, הרי שוודאי שאדם רגיל צריך לנהוג בחבירו כבוד בגלל דבר אחד.
אולם, עיקרון זה אינו מוסכם על כולם. יש שאומרים במקומות אחרים בש"ס, שקל וחומר צריך להיות מוחלט. החמור חייב להיות חמור מהקל בכל הפרטים, ולשיטתם חוזרת השאלה למקומה.
אך שמעתי פעם מאבי מורי שליט"א תירוץ לפי דברים שאמר הבעש"ט הקדוש – תורה אמיתית היא פרה ורבה, אך תורה שאינה אמיתית אינה מוסיפה והולכת. אחיתופל היה רשע, נמצא שתורתו לא תצמח ותגדל, ולכן שני הדברים שהוא לימד את אחיתופל ישארו תמיד שני דברים. לעומת זאת, הלומד מחבירו דבר אחד, הרי תורה זו תצמח ותגדל, ותהפוך לשני דברים ויותר, ולכן הקל וחומר ברור.
וזה בדיוק הרעיון שכתבנו, עלינו ללמוד תורת אמת, תורה המחוברת ובטלה לדבר ה', ולחכמי ישראל שבכל הדורות, כאליעזר הדבוק ובטל לאברהם, ומכוח זה נזכה לפרות ולרבות כחיים המוסיפים והולכים! "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם – חיים'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.













