ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שילה בן אביגיל
הזקן התפלא מאד לשאלת הרבי, שהרי עברו שבעים שנה מאז אותו מקרה, ובאותו הזמן הרבי עדיין לא נולד. אבל לאור בקשת הרבי סיפר הזקן: הוא היה איש תם, אבל ירא אלוקים. ומנהג מיוחד היה נוהג, בכל שבוע היה מתחיל ביום הרביעי למרק לכבוד שבת את המנורה התלויה בתקרה. ובשעת מעשה היה אומר: 'הריני עושה זאת לכבוד שמו יתברך'. פעם אחת, כשבאו אנשים לבית הכנסת בערב שבת אחר חצות, מצאו אותו ל"ע תלוי בחגורתו במנורה הגדולה.
הסביר הרבי: "כשסיים השמש את מלאכתו, ולא היה עוד מה לעשות לכבוד שבת, חשב השמש התמים בליבו – מה עוד אוכל לעשות לכבוד הבורא? מיד התערבבה עליו דעתו החלושה, וכיוון שהמנורה התלויה בתקרה הייתה בעיניו הדבר הגדול ביותר בעולם, תלה עצמו בה לכבוד ה' יתברך...
לאחר הסיפור, תיקן רבי לוי יצחק את נשמת השמש בדרך שתיקן... (אור הגנוז עמ' 179).
זהו סיפור, המבטא בקיצוניות, תופעה, שלעיתים קיימת אצל כולנו. לעיתים, אנו מדמיינים שנקודה קטנה היא כל העולם, והדבר משבש את שיקול דעתנו וגורם לנו לפעול בצורה לא נכונה. לעיתים, אנו דואגים מעניין מסויים, שבאמת גם אם יסתבך, 'זה לא כל העולם', וכך גם בנושאים רבים.
וכך גם בעבודת ה'. בעומק, זו אחת מנקודות הוויכוח בין עבודת ה' לעבודת האלילים. הסוגדים לפסלים, לוקחים אחד מכוחות העולם, ועושים ממנו הכל. לעומתם, עבד ה', מתחבר למקור כל הכוחות, ובכך עולמו מתרחב עד אין סוף.
עניין זה ניתן למוצאו בדרכו של אברהם אבינו ובפרשת לך לך. הציווי הראשון לאברהם הוא – "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". ובמילים אחרות – אברהם מצטווה לעזוב את כל המוכר לו, עולמו הקודם, אזור הנוחות שלו וללכת ליעד לא ידוע. הקב"ה מצניע ממנו בכוונה את זהות הארץ שאליה הוא הולך, ובכך מדגיש לו שהליכתו היא אל הלא נודע.
הליכה זו מבטאת גם את הרעיון שאברהם מביא לעולם. הוא שובר את כל המוסכמות, מנפץ את עבודת האלילים המוגבלת, לטובת ההליכה שתפתח בפניו את שערי האין סוף.
ואולי, אברהם המשיך בכך דמות פחות מוכרת, הלא הוא סב סבו... עבר. בפרשה שלנו, אברהם מכונה באופן יחידי בתורה – "אברהם העברי". חז"ל מבארים (בראשית רבה מב, ח) את מקור השם המיוחד: "רבי יהודה אמר – כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד. רבי נחמיה אמר – שהוא מבני בניו של עבר. ורבנן אמרי – שהוא מעבר הנהר ושהוא משיח בלשון עברי".
אם נתבונן ונחבר את כל הפירושים ביחד, הרי שנאמר לנו כאן שאברהם נקרא על שם עבר, והדבר מבטא את העובדה שאברהם הוא ממשיך דרכו של עבר. חז"ל מבארים, שעבר היה נביא. הוא קרא לבנו – פלג, כי התנבא מראש שבשנת מותו של פלג, יתפלג העולם בדור הפלגה. כלומר, עבר היה הנביא שעמד בפרץ והיווה את האלטרנטיבה הרוחנית לבני דור הפלגה.
השורש הרוחני של חטא הפלגה היה בדיוק הצמצום הרוחני שבו פתחנו. כל העולם התאגד בראשות נמרוד ורצה לגור בעיר אחת מעשה ידי אדם. ממילא, אנשים אלו גם כפרו בריבונו של עולם ומרדו בו.
מולם, עמד עבר, ובישר לעולם, שעלינו להתחבר לקב"ה ועולמו האין סופי, להתנער מעבודת האלילים מעשה ידי אדם, ולהתחבר לאלוקים. והמשיך אותו אברהם, ששבר גם הוא את הפסלים, ועמד מול אותו נמרוד. בכך הם הגשימו את הפירושים הנוספים במדרש – הם עמדו מהעבר האחר של כל העולם, ולא חששו להביא דעות אחרות. ומעניין שהפעם היחידה שאברהם נקרא עברי זה בהקשר למלחמתו בארבעת המלכים, שמנהיגם הוא אמרפל, שלפי חז"ל הוא אותו נמרוד, שנגדו נלחמו שם ועבר.
ישנו מדרש שמבאר גם שעבר סירב להשתתף בחטא הפלגה, ולכן כשכל העמים התערבבה לשונם, הוא היחידי שנשאר בלשון המקורית, לשון הקודש, העברית, הנקראת על שמו, וזהו הפירוש הנוסף במדרש למילה 'העברי'.
ואולי יש כאן גם חיבור נוסף בין אברהם לעבר. אנו יודעים שעבר היה מרבותיו של 'בית המדרש של שם ועבר'. לפי חז"ל, מלכי צדק מלך שלם, שאליו הגיע אברהם לאחר מלחמת ארבעת המלכים, הוא שם בן נח שמלך בירושלים. לפי זה, ניתן לשער ש'בית המדרש של שם ועבר' שכן בירושלים. ואם כן, כשאברהם מצטווה ללכת לכיוון ארץ ישאל הוא ממשיך והולך באותו ציר, שצעדו בו גם שם ועבר, שעזבו את מקום חטא דור הפלגה ועלו לירושלים.
(ובזה יוסבר עניין נוסף. עבר נפטר כשיעקב אבינו היה בן 77. חז"ל אומרים, שיעקב למד בבית המדרש של עבר מגיל 63 עד גיל 77, ורק אז ישן במקום המקדש והמשיך לחרן. לפי זה מובן, שהוא הלך לירושלים ללמוד בבית המדרש עד פטירת עבר, ישן במקום והמשיך.
עוד מופיע, שרבקה הלכה לדרוש את ה' בבית המדרש של עבר, והרי גם היא גרה בארץ ישראל).
ויהי רצון, שנמשיך בדרכם של עבר ואברהם, לא נתרגש מכל מיני דעות מצומצמות וכוזבות שמנסים להנחיל לנו מעצבי דעת קהל, ונדע לעמוד מול כל העולם על האמת, ולהיות מהשומעים לדבר ה', שכל הדבק בו – דעתו רחבה והוא מחובר לאין סוף!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
