ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- מועדים
- דרך עץ חיים
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
גלות מצרים אפשרה את החירות והשחרור משעבוד הנחש בחג הפסח, וכעת ניצב עם ישראל מחדש בפני הצמתים שהובילו לחטא בגן עדן, אך הפעם בהקשר של תיקון ותשובה. בחג השבועות תוקן העיוות שיצר הנחש בהשכיחו את מקור הטוב, והאדם שב להכיר בכך שהשפע הגדול לו זכה ניתן לו מאת ה'. כמו כן, האדם שב לתודעה לפיה שפע זה אינו סתמי, והוא ניתן לו לצורך מימוש שליחות. בראש השנה מתגלה גם כי לא רק השפע החיצוני מקורו בטוב ה' אלא גם עצם החיים, והאמון בה' שב. שיבת האמון בה' היא המפתח המאפשר לאדם להתעלות ביום הכיפורים מעל חושיו הארציים, שהובילו לחטא בגן עדן, ולהכיר באחריותו לחטאי העבר – בניגוד לאדם ולאשתו שהתכחשו לאחריותם. כעת ה' לא רק מכסה את תוצאות החטא אלא מכפר ומטהר את האדם מחטאיו, ובכך נסללה הדרך לשוב בחג הסוכות לחיי גן עדן, חיים שהם הם 'ספר החיים' בו נכתב ונחתם האדם בראש השנה וביום הכיפורים. בחג הסוכות מסתופף האדם בצל השכינה, חג זה מתאפיין בשמחה גדולה המתקנת את העיצבון שיצר החטא, והאדם שמח במעשה ידיו ובפרי עמלו, בניגוד למצב הקללה שבו האדם עמל לריק, אוכל את עשב השדה, והאדמה מצמיחה לאדם קוץ ודרדר.
לאחר הדרך הארוכה שעבר האדם, הוא נפגש עם המדרגה העתידית שהיתה מיועדת לו אילו לא חטא, ובה החיות הא-להית לא רק נמצאת מחוץ למציאות אלא גם ממלאת אותה. בכך נעוץ סופו של התהליך בתחילתו: בתחילת התהליך, בחג הפסח, השתחרר האדם מהתלות בנחש כדי לפתח את עצמאותו, ובסוף התהליך מגלה האדם את האור הא-להי שבתוכו, ובכך הוא נפגש עם עץ החיים.
***
במבוא לחוברת זו, נכתב: "את סיפור גן עדן מסיימת התורה בתיאור גירוש האדם מהגן, והצבת להט החרב המתהפכת והכרובים כדי לשמור על דרך עץ החיים. האם התורה מתארת גם את הדרך בה יוכל האדם לשוב?" כמענה לשאלה זו, תואר בחוברת כיצד המועדים מהווים נקודות ציון בדרך השיבה לגן עדן. למעשה, השיבה לגן עדן מהווה בתורה ממד עומק לא רק ביחס למועדים אלא גם בעניינים נוספים, וניתן לומר שכל המשכה של התורה מהווה מענה לשאיפה העמוקה של השיבה לגן העדן 1 . עם ישראל נועד להחזיר את האנושות ואת הבריאה כולה לאיכות החיים של גן עדן 2 , וכפי שראינו בעיוננו ליום שמיני עצרת - בית המקדש הקרוי 'גנו' של הקב"ה, ומהווה את מקום המפגש בין האנושות לה', נועד להשפיע שפע של חיי עדן לכל מקום.
עם ישראל, בית המקדש והמועדים מבטאים את שלשת ממדי היסוד של הבריאה, נפש מקום וזמן. עם ישראל מבטא את ממד הנפש, בית המקדש מבטא את ממד המקום, ומקראי הקודש מבטאים את ממד הזמן. שלשת ממדים אלו הם גם הממדים המרכזיים בפרשת גן עדן: האדם, הגן ותנועת החיים.
מכנה משותף בולט לשלשת המעגלים הללו של השיבה לגן עדן הוא הקודש: ביחס לבית המקדש ובמקראי הקודש טבוע הקודש בשמם, ועם ישראל קרוי בתורה 'עַם קָדוֹשׁ' (לדוגמה, בסוף פרשת ואתחנן). נמצא שעניינו של ממד הקודש הוא להוות את החיבור בין החיים בעולם הזה לבין חיי גן עדן, ובכך להשפיע שפע של חיי עדן לעולם.
^ 1.במקומות רבים בדברי חז"ל מזוהה עץ החיים עם התורה, לדוגמה בתרגום ירושלמי על התורה ג כד "ארום (הרי) אילן דחייא הוא אורייתא, כל דנטר לה בעלמא הדין הוי חי וקיים באילנא דחיי". וכן בתנא דבי אליהו רבה א "אין עץ החיים אלא תורה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה", וכן בויקרא רבה לה ו "תני בשם ר' אלעזר, הסייף והספר ניתנו מכורכין מן השמים. אמר להם הקב"ה, אם שמרתם מה שכתוב בספר זה הרי אתם ניצולים מן הסיף, ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם. והיכן הוא משמען של דברים? שנאמר ויגרש את האדם לשמור את דרך עץ החיים, את דרך זו דרך ארץ, ואחר כך עץ החיים זו תורה".
^ 2.ראה לדוגמה במאמרו של שאול רגב "בחירת עם ישראל בהגותו של רבי יצחק אברבנאל", בתוך קובץ "אסופות", הוצאת הרב יד ניסים התשמ"ח, כרך ב'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
