ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
"וַיַּעַבְרוּ יְמֵי בְכִיתוֹ וַיְדַבֵּר יוֹסֵף אֶל בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם דַּבְּרוּ נָא בְּאָזְנֵי פַרְעֹה לֵאמֹר: אָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי וְעַתָּה אֶעֱלֶה נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת אָבִי וְאָשׁוּבָה: וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה עֲלֵה וּקְבֹר אֶת אָבִיךָ כַּאֲשֶׁר הִשְׁבִּיעֶךָ" (בראשית נ' ד-ו).
ברור שהכינוי פרעה משותף לכל מלכי מצרים. מאידך גיסא, לא ברור האם אכן, לאורך כל התהליך הארוך, מדובר באותו אדם. דווקא מבקשתו האחרונה של יוסף מבית פרעה לתווך בינו לבין המלך משמע שאין המדובר באותה אישיות שכל כך העריצה את יוסף ומינתה אותו לשליט, כמעט ללא מצרים, על כל ארץ מצרים. גם חז"ל לימדונו, שאלמלא אזכור השבועה, יתכן ופרעה לא היה מאשר את קבורת יעקב במערת המכפלה-בארץ ישראל.
בתחילת פרשתנו הכתוב מדגיש: "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (א' ח).
חכמים נחלקו בשאלה כיצד יש לפרש את הביטוי "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ". בדברי חז"ל מצאנו שתי דעות שהן חמש. בגמרא נחלקו אמוראים:
"רב ושמואל; חד אמר: חדש ממש, וחד אמר: שנתחדשו גזירותיו" (עירובין נג ע"א).
לפי הדעה הראשונה ברור למה לא ידע את יוסף. בילקוט כיוון קצת שונה ולדעתו פשר ההדגשה: "חָדָשׁ ... אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף", משמעותה היא שיוסף עצמו מלך עד לרגע זה והחידוש הוא שאין לכך המשך אלא שמצרים חזרה לשלטון הפרעונים. וז"ל:
"תניא אידך עשרה מלכים מלכו בכיפה... השלישי זה יוסף שמלך מסוף העולם ועד סופו שנאמר וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף והיו מביאין המס שלהם ומנחתם שארבעים שנה היה משנה למלך וארבעים שנה מלך מעצמו שנאמר ויקם מלך חדש על מצרים" (ילקוט שמעוני מלכים א רמז ריא).
"אבן עזרא" שלא ראה את הילקוט מסביר שפרעה החדש הוא גם מייסדה של שושלת חדשה, לכן עוד יותר ברור שלא היה קשור (ידע) ליוסף ואולי אפילו לא הכירו. הוא מביא אף סיוע לשוני לשיטתו וז"ל:
"שלא היה מזרע המלוכה, על כן כתיב ויקם, כמו כי הקים בני את עבדי (ש"א כב, ח שם מאשים שאול את יונתן בתמיכה בניסיון, כביכול, של דוד להקים שושלת חדשה)".
[במאמר מוסגר נציין, כי במצרים העתיקה עד לכיבוש הפרסי שלטו עשרות שושלות שונות, חלק ממייסדי השושלות שמרדו בפרעה שקדם להם, מצוינים בפירוש בכתוב כמו למשל "שישק" שהיה קצין נובי בצבא פרעה, מרד באדוניו וכמלך מצרים עלה על רחבעם וכבש ערים רבות מאוד בארץ ישראל (מלכים א י"ד כה-כו, דברי הימים ב י"ב ב-יב)].
לדעה החולקת, מדובר במלך שפנה לדרך חדשה והתכחש לקשרים ולחובות המוסריים כלפי יוסף ומשפחתו, כנראה, בגלל שיקולים אופרטיוניסטים. אומנם מצאנו מדרש המפרש את התפנית בדרך קצת יותר מסנגרת על פרעה ומקטרגת על עמו. וז"ל:
"רבנן אמרי למה קראו מלך חדש והלא פרעה עצמו היה, אלא שאמרו המצרים לפרעה בא ונזדווג לאומה זו, אמר להם שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם, אלולי יוסף לא היינו חיים, כיון שלא שמע להם הורידוהו מכסאו שלשה חדשים, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם והשיבו אותו, לפיכך כתיב ויקם מלך חדש" (שמות רבה פרשה א ד"ה ח וימת יוסף).
לפי דעה זו ברור מדוע לא מופיעה מיתתו של המלך הקודם, לפי הנוסחה הקבועה של "המלך מת יחי המלך". לפי כל הדעות, בתחילת ספר שמות, מתחילה תקופה חדשה בתולדות האומה. תקופה בה נתפכח העם מהאשליה שניתן להבטיח את קיום האומה גם בגלות.
הבה נתפלל כי גם אותם חלקים של האומה שעדיין לא הפנימו מסר זה, יתעשתו ויצטרפו אלינו כאן,
בארצו האמיתית של יוסף העברי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
