"לא שילם שילם ממש" | הרב עזרא כהן | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

משנה וגמרא
תלמוד בבלי
בבא מציעא

קטגוריה משנית

211

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

שלמה בן יעקב

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ר' יוחנן מחדש שהדין שהשומר קונה את הכפל הוא לאו דווקא כששילם, אלא גם אם אמר שרוצה לשלם. הגמרא מקשה על דבריו מדברי המשנה, שמשמע ממנה שצריך לשלם ממש, אך למסקנה נראה שמהמשנה לא ניתן להסיק שום דבר, היות והרישא והסיפא סותרות זו את זו.
לאחר מכן מחדש רב פפא שגם אם השומר מחייב את עצמו לשלם מצד הדין ("פשעתי"), יזכה בכפל. אולם בשואל שיכול לפטור עצמו רק במתה מחמת מלאכה ישנן 3 דעות. לל"ק ברב פפא מתה מחמת מלאכה לא שכיח ולא יזכה בכפל אם אומר שישלם (כך לפי גרסת רש"י ותוס', אולם לפי גרסת ר"ח אף אם שילם ממש לא יזכה בכפל). לפי ל"ב ברב פפא כשאומר שישלם יזכה בכפל כיוון שיכול לפטור עצמו בטענת מתה מחמת מלאכה. לפי רב זביד רק כאשר ישלם יזכה בכפל, היות וכל הנאה שלו, הוא צריך לתת הרבה יותר תמורה למשאיל, ואינו יכול להסתפק בהבטחה שישלם כדי לזכות בכפל, אלא עליו לשלם בפעל, כדי שיהיה הדבר נחשב תמורה נאותה.
לפי ל"ק ברב פפא הסברא היא שמתה מחמת מלאכה לא שכיחא. יש להבין טענה זו. מדוע זה מוגדר כמציאות שאינה שכיחה? הרי בפעל כל שומר יכול לטעון טענה זו ב-100% מהמקרים, וזה לא רלוונטי אם במציאות הדבר שכיח או לא. מעבר לכך, גם אם נגדיר זאת כדבר לא שכיח – מה זה משנה? עצם זה שהשומר לא פטר עצמו בטענה זו אלא התחייב לשלם, אמורה לזכות אותו בכפל לכאורה? המיגו שייך גם אם זה לא שכיח.
צריך לומר שבאופן בסיסי אדם נותן את חפציו לפקדון אצל אדם שהוא סומך עליו, ולא מעלה בדעתו שירמה אותו. הוא כן מעלה בדעתו שיש מקרים שבהם השומר יהיה פטור מצד הדין, ולכן מוכן מראש להקנות לו את הכפל אם השומר יחייב עצמו בכל אופן (או אם יתחייב, אך לא יטריח אותו בבית דין בשל כך). אך בשואל, היות ומציאות הפטור לא שכיחה, ואינו חושש שהשומר ירמה אותו ויטען כך סתם, אינו מעלה בדעתו להקנות לו את הכפל כלל, אפילו לא במקרה שמודה ומתחייב ואינו מטריח אותו בבית דין, היות ומלכתחילה יודע שבכל צד שלא יהיה – השומר יהיה חייב לשלם לו את דמיה, אז כאן אינו מעלה בדעתו כלל את הקנאת הכפל. סברא זו מובאת ברשב"א בדף לג:
מפקיד דמקנא כפילא לכל דמשלם ליה ולא מטרח ליה לבי דינא, לכולהו שומרים קא יהיב דעתיה לאקנוייה בשעת מסירה, בין שנגנבה באונס או בפשיעה, כיון דשייכי בהו צדדין דאי בעי פטרי בהו נפשייהו, והילכך גמר דעתיה לאקנויי לה כל היכא דלא מטרחו ליה לבי דינא, בין שיאמר פשעתי בה בין שיאמר נגנבה, והוא הדין נמי להיכא דאיכא עדים שפשע ביה ונגנבה, דמעיקרא גמר ואקני ליה כל זמן דלא אטרחיה לבי דינא, הואיל ואיכא בהו צד פטור, דאי בעי פטרי בהו נפשייהו, אבל בשואל דלית ליה אנפא למפטר ביה נפשיה חוץ ממתה מחמת מלאכה ולא שכיחא, לא אסיק אדעתיה לאקנויי ביה מעיקרא. ודאסיקנא דאפילו בשואל נמי היכא דשלם ממש, מקני ליה כפילא.
לפי זה תמיהתו של ר"ח במקומה – היות וטעמו של רב פפא הוא משום שהדבר לא שכיח, ולפי דברי הרשב"א המפקיד לא מעלה על דעתו כלל להקנות לו את הכפל, מדוע במקרה ששילם הדין שונה וכן יקנה את הכפל? לפי רב זביד שחילק בתמורה שנותן השומר למפקיד, הדבר מובן שיש חילוק אם שילם בפעל או רק אמר שישלם, אך אם הסברא היא מצד שטענת הפטור לא שכיחא ולכן לא זוכה בכפל, מה זה משנה אם שילם?
ר"ח הסביר אחרת מה מפריע בכך שמתה מחמת מלאכה לא שכיחא. לפי ר"ח, היות והפרה נגנבה וגופתה לא נמצאת כאן, השומר אינו יכול בכלל לטעון שמתה מחמת מלאכה. ולפי פירוש זה "לא שכיחא" – פירושו לא מצויה כאן. גם לפי פירוש לא אמור להיות חילוק בין אמר לבין שילם בפעל, ואכן ר"ח סובר שלל"ק אין חילוק בדבר.
נראה מן הדברים שצריך לומר שיש חילוק בין סיבת התשלום באומר שישלם לבין שילם בפעל.
במסכת בבא קמא (מ"ז:) אומרים התוס' שבמקרה ששומר שמר על פירות ובא שור של מישהו אחר ואכל אותם בגלל פשיעה בשמירה של השומר, השומר צריך לשלם לבעלים מדין שומר, ובעל השור משלם לשומר. ר' נחום מקשה על דין זה, מכח מה חייב בעל השומר לשלם לשומר, הרי הפירות אינם שלו, והחיוב תשלומים שהוא גרם לו זה רק גרמא ולא נזק ישיר ולכן לא יהיה מחוייב? מכח קושיה זו הסביר שהיות והשומר שילם לבעל הפירות את דמיהן, הרי הוא זכה בכל החיובים שאחרים נתחייבו לשלם לבעלים בגין פירות אלו. לכן, לאחר ששילם את דמי הפירות לבעלים, הוא זוכה בחיוב השן והרגל שהתחייב בעל השור לבעל הפירות.
ולפי זה ביאר גם את משנתנו שכאשר משלם השומר לבעלים, הרי הוא זוכה בקרן שחייב הגנב לשלם לבעלים, וממילא יזכה גם בכפל, כי למקום שהקרן הולך גם הכפל הולך, כדברי הירושלמי.
בהמשך דבריו מבאר על פי זה ר' נחום, מדוע יש חילוק בין שילם לבין אומר שישלם. באומר שישלם יש הקנאה של הכפל על ידי המפקיד, כנגד הטובה שעושה לו השומר. לעומת זאת, בשילם בפעל השומר זוכה בכפל היות ושילם את דמיה של הפרה. כלומר, מעצם העובדה ששילם את החיוב נעשה בעלים על חיוביה, ללא הקנאת המפקיד וגם במקרה שלא העלה בדעתו להקנותה לו.
לפי זה נוכל להבין יפה את המשנה ואת מהלך הסוגיה. המשנה באופן פשוט דיברה על מקרה ששילם בפעל, ואז קונה את החיובים ממילא. בתחילת הגמרא, היא הביאה את הסברות שהמפקיד מקנה את הכפל לשומר, ולכן התקיף זאת רמי בר חמא וטען שהרי הכפל הוא דבר שלא בא לעולם (כהסבר הריטב"א בסוגיה שהמתקיף לה מתייחס לדברי הגמרא לעיל ולא למשנה כדעת רש"י). ר' יוחנן כתב דין עצמאי (לא על דברי המשנה) שהשומר זוכה בכפל גם כאשר אמר שרוצה לשלם. הגמרא ניסתה להקשות מדברי המשנה, אך הגיעה למסקנה ש"ליכא למשמע מיניה". ניתן לומר שהמשנה בעצם דיברה על שני חיובי כפל שונים ונפרדים ולכן מהרישא משמע משהו אחד ומהסיפא משהו אחר. ברישא דיברנו על שילם ממש ועל כך שקונה את הכפל מכח התשלום שלו, וזה דין אחד של קניית כפל. בסיפא דיברנו על מקרה שלא שילם בפעל, אך גם לא רצה לשלם, כי אם היה רוצה לשלם היה זוכה בכפל מכח הקנאת המפקיד.
לפי זה נוכל גם להבין מחלוקת ראשונים במקרה שיש עדים הפוטרים את השומר. כאשר יש עדים המעידים על שומר חינם שנגנבה בלא פשיעה, ובכל זאת אמר השומר "הריני משלם" סובר הריטב"א שיזכה בכפל גם במקרה זה. היות ואפילו כאשר חייב לשלם מקנה לו המפקיד את הכפל מכח זה שיכל להיפטר, ודאי שאם יכול להיפטר ומחייב עצמו יקנה לו המפקיד את הכפל.
אך הרשב"א חלק על כך וכתב שבמקרה זה אינו זוכה בכפל. והסביר שהיות והנפקד פטור מעיקר הדין, לא העלה המפקיד על דעתו כלל שישלם לו ולא הקנה לו. ועכשיו כשרוצה לשלם, אינו אלא כמוכר את הקנס, שזה דבר שאי אפשר לעשות, כדברי ר' אלעזר בירושלמי: "המוכר קנסיו לאחרים לא עשה ולא כלום".
ברצה לשלם המוכר לא העלה בדעתו את המקרה ולא מקנה לו. אך מדוע אם משלם בפעל לא יזכה בכפל? היות ואין עליו כלל חיוב לשלם, שכן יש עדים שפטור, יוצא שהתשלום שנותן הוא תשלום עצמאי מרצונו ללא חיוב כלשהוא ובעצם מהווה קניה של הקנס, שזה דבר שאי אפשר לעשותו. אך לפי הריטב"א, כל הדין תלוי בכך שהמפקיד מקנה לו את הכפל, ולשיטתו העלה המפקיד זאת בדעתו גם כן וודאי שנתרצה להקנות לו מלכתחילה גם באופן זה.

בבא מציעא

הרב עזרא כהן

מנהל אתר ישיבה, ר"מ בישיבת בני צבי

3 דק'
רגע בפרשה
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
רגע בפרשה | פרשת ויקהל
כ"ח אדר א' תשפ"ד
בבא מציעא
"חוץ מגיזותיה וולדותיה"
דף לד
אלול תשע"ט
ענינו של ראש השנה
סימנים בראש השנה
תשרי תשע"ט
2 דק'
נקודה למחשבה
כל ההתחלות קשות
סיון תשפ"ג

בבא מציעא

37 דק'
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא דף נ"ט - וידאו
באדיבות ערוץ אורות
הרב אביחי קצין | כ"ג חשוון תשע"ז
19 דק'
יסודות הש"ס
בניין אב וגילוי מילתא
בבא מציעא ב
הרב דוד ניסים זאגא | כ' אלול תשפ"ו
פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
ספק ממון באבידה
הרב אלישיב קפקה | תשפ"א
1:04
בבא מציעא
ביאור שיטת הרמב"ם בתקפו כהן
מסכת בבא מציעא - דפים ו', ז'
הרב חיים כץ | כא כסלו, התשס"ג

בבא מציעא

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

לך לך
פרשת לך לך
ספר בראשית פרקים יב - יז
רבנים שונים
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב שמואל אליהו
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב יעקב שפירא
הרה"ג חיים שטיינר
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרה"ג דוב ליאור

40 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י' חשוון תשפ"ז
36 דק'
יסודות הש"ס
ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
הרב דוד ניסים זאגא | י' חשוון תשפ"ז
48 דק'
אור התנ"ך
מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
הרב נפתלי בר-און | י"א חשוון תשפ"ז
28 דק'
לך לך
הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
הרב חיים בן שושן | י"ב חשוון תשפ"ז
45 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
הרב הראל כהן | ד' חשוון תשפ"ז
1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
27 דק'
שם משמואל על הפרשה
היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
30 דק'
שם משמואל על הפרשה
יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
הרב חיים כץ | י' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז