ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
אולם, בעיני הבעש"ט לא מצא חן שרבי זאב רשם את הכוונות על הדף, (שהרי הן צריכות להיות רשומות בחדרי הלב), והוא פעל בכוחותיו הטמירים שהדף יעלם.
כשניגשו לתקיעת שופר, חיפש רבי זאב את הדף, וגילה שהוא נעלם. הצטער רבי זאב צער גדול, שיהיה מוכרח לתקוע בשופר ללא הכוונות, ותקע בלב שבור ומורתח...
לאחר התקיעות, אמר לו הבעש"ט – דע לך, שלכל שער בשמיים יש מפתח שפותח אותו. הכוונות הם כמו מפתחות, שפותחים את השערים. אולם, אפשר לפתוח שערים גם בדרך נוספת, לשבור את המנעולים בגרזן, שבכוחו לפתוח את כל השערים. הלב השבור הוא כמו גרזן, שפותח את כל השערים בשמיים...
במבט ראשוני, לב שבור וגרזן הם שני הפכים. לב שבור מבטא כביכול חולשה ורפיון, וגרזן מבטא תוקף ועוצמה, אך דווקא ניגוד זה הוא עניינו של ראש השנה.
מצאנו במשנה (ראש השנה כו, א) – "כל השופרות כשרים חוץ משל פרה, מפני שהוא קרן". בהבנה פשוטה, אפשר ללמוד מכאן שכל הקרניים של החיות והבהמות (הטהורות) כשרים לשופר חוץ משל פרה.
אולם, הר"ן במקום, וכך פוסק השולחן ערוך (תקפו, א) מעירים שרק חלק מקרני הבהמות והחיות כשרים לשופר. הם מדקדקים שכתוב "כל השופרות" ולא 'כל הקרניים'. שופר הוא מלשון 'שפופרת', כלומר רק קרן שיש לה קליפה חיצונית קשה ופנים רך, שאותו אפשר לשלוף מתוך המעטה החיצוני, כשרה לשופר, מפני שהיא מראש עשויה כשפופרת. אולם קרן שהיא חתיכה אחת קשה ומלאה, הרי באופן טבעי היא לא עשויה כשפופרת, אלא היא 'קרן' חזקה וקשה, ולכן היא פסולה. זו הסיבה שקרניים של ראם או צבי, שהם מלאים וקשים מבפנים, פסולים לשופר. (קרן הפרה, לפי חלק מהשיטות, היא מקרה ביניים בין שופר לקרן, ולכן ציינו במיוחד שהיא פסולה).
הקרן מבטאת תקיפות וחוזק, "וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח", והיא פסולה בראש השנה. לעומת זאת, השופר החלול באמצעו, מבטא את הביטול שלנו כלפי ה', שאנו נפתחים אליו ולאורו, וזו עבודת ה' שמתאימה לראש השנה. מדוע?
בראש השנה ה' שב ובורא את העולם, ונותן לו כוחות חיים חדשים בזמן תקיעת שופר. לפיכך, כשאנו באים לתקיעות, עדיין אין לנו כח, ואין לנו יכולת להיות 'קרן'. אולם, אם אנו באים בבחינת 'שפופרת', מתבטלים אליו ונפתחים להיות צינורות שלו, הרי הוא מזרים אלינו ויוצר בנו כוחות חיים.
וכאן מגיעה הנקודה, שבה דווקא הלב השבור הופך להיות גרזן, דווקא מי שמתבטל לה' מקבל כוחות עצומים. הגמרא שם מבארת שגם השופרות נקראים בנביא 'קרן'. המקור לכך הוא בספר יהושע (ו, ה), כשה' מצווה על כיבוש יריחו, הוא אומר ליהושע שיקיפו את העיר שבעה ימים וכו' ויתקעו בשופרות. וכשיגמרו את ההקפות והתקיעות בשופרות, לפתע הלשון משתנה והשופר נקרא גם קרן, "במשוך בקרן היובל, בשומעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר...".
נמצאנו למדים, שכל התקיעות השופר נקרא שופר, אולם כשמסתיימת התקיעה האחרונה, הוא קרוי קרן, וה' נותן כוח לכבוש את העיר. מי שבא לראש השנה בבחינת 'שופר', הרי ה' נותן לו כוחות ותוקף בכל העניינים, כי הוא עם ה' ולחלקו.
עניין זה מופיע גם בפרשת העקידה, אותה אנו קוראים בראש השנה. כשאברהם ויצחק הולכים לעקידה, פשוט לשניהם שלעולה מתאים להעלות שה. יצחק שואל – "ואיה השה לעולה", ואברהם משיב – "אלוקים יראה לו השה לעולה".
אולם, לאחר העקידה, אברהם מקריב איל ולא שה, "והנה, איל אחר נאחז בסבך בקרניו", (קרניו, ולא – שופרותיו), "ויקח את האיל, ויעלהו לעולה". שה הוא קטן וחלש, וכך מתאים לגשת לעקידה, מתוך תובנת הביטול לה', "השה לעולה, בני", כביכול אברהם אומר - בני עולה לעולה כשה.
אך לאחר העקידה, כשאברהם התבטל לה', ה' נותן לו כוחות עצומים, והוא מעלה איל. איל, זה לשון חוזק ותוקף, "ואת אילי הארץ", חשובי ותקיפי הארץ.
ואנו תפילה שנזכה לשמוע קול שופר בראש השנה, להתבטל לה' ולהיות חלקו ונחלתו, ומתוך כך יתן לנו כוחות של קרן, בהם עמים ינגח.
ונזכה לשנה טובה ומתוקה, מבורכת בכל העניינים, שנת גאולה וישועה, שנת הרמת קרן ישראל וקרן משיחך!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
