ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מול המאגיה השחורה מוצבת דמותו הטהורה, יסוד האמונה – משה רבנו, שהאמונה לדורות שהשריש בעם ישראל מבוססת על שמיעת דבר ד': "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות י"ט ט) (עיינו גם רמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ח ה"א: "ומנין שמעמד הר סיני לבדו היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי שנאמר הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם").
לכן, אין זה פלא, כפי שהערנו בשבוע שעבר, כי המילה המנחה של פרשיה זו היא דבר.
לעומת זאת, הפרשיה הנוספת העוסקת בנביא (המופיעה בספר דברים י"ג ב-ו), עוסקת אומנם בנביא, אבל נביא זה מוכיח את אמיתות דבריו באמצעות אותות ומופתים (המילה המנחה בפרשיה זו היא "אות ומופת").
פעמים רבות קשה מאוד להבחין בין כישוף לאות ומופת. כך מגדיר את הדברים הרמב"ם (שם): "שהמאמין על פי האותות יש בלבו דופי שאפשר שיעשה האות בלט וכשוף", המרחק יכול להיות כחוט השערה ומי יכול להבטיח כי ימצא את ההבדלים.
כשמשה רבנו נשלח לעשות אותות ומופתים התורה מגדירה זאת כך: "כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין" (שמות ז' ט), וכבר דייקו חכמים לָכֶם ולא לו.
פרעה לא התרשם כלל וכלל מן המופת שהרי גם מכשפיו ביצעו את אותם "קונצים". כך מסכמם הכתוב: "וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן" (שם יא).
חרטומים ולהטוטנים הופיעו פעמים רבות (רבות מידי!) בדברי ימי עמנו. רובם הגדול (הגדול מידי!) היו קשורים לעניינים שבטומאה, מסוגים רבים. לכן, חובה עלינו להזהיר ולחזור ולהזהיר, כמו שלמדנו מתורת משה, כי יש להתרחק כמה שיותר מדרך זו. הדרך היחידה המומלצת היא, דרך התמימות - אמונה תמימה בבורא עולם ששלח לנו תורה תמימה משיבת נפש. תורה שניתן להשיגה רק בחיים של טהרה, שמביאה לידי קדושה. "תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְקֹוָק אֱלֹהֶיך". כך לימדנו מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל - אין לנו חלק בנסתרות.
כך מסיים משה רבנו את ספרו: "הַנִּסְתָּרֹת לַיקֹוָק אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת"
(דברים כ"ט כח).
דווקא בשבוע של בחירות, נזכיר את דבריו של החכם מכל אדם: "כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וּכְבֹד מְלָכִים חֲקֹר דָּבָר: שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר" (משלי כ"ה ב-ג) ונזכור כי: "פַּלְגֵי מַיִם לֶב מֶלֶךְ בְּיַד יְקֹוָק עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ" (שם כ"א א).
תפקידנו הוא להתאחד, שהרי כבר לימדנו הנביא הושע: "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (ד' יז) ופירש רש"י (שם י' ב): "לפי מדרש אגדה, גדול השלום אפילו ישראל עבדו ע"ז ושלום ביניהם אין השטן מקטרג ביניהם", אבל "ושנואה המחלוקת שנאמר: "חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ" (שם), ח"ו יש פתחון פה לשטן לקטרג".
נאחל לכל עם ישראל הצלחה בבחירות ובעיקר למפלגות שירבו בינינו אהבה ורעות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
