ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- שופטים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
כשנודע סיפור זה לרבי מנדלי מקוצק, הגיב ואמר: 'אפילו בשעת פטירתו של אותו יהודי, לא הסתלקה ממנו מידת הגאווה'.
סיפור זה נוגע בנקודה עדינה ויסודית בעבודת ה'. פעמים רבות, אנו מנסים לעבוד על מידותינו באמצעות מעשה מסויים. אולם, אם נתבונן בדבר לעומק, נגלה שהפתרון לא נעוץ במעשה החיצוני, כי אם בעבודת הלב הפנימית. המעשה יכול להקל על העבודה הפנימית, אך הוא לא יכול להוות לה תחליף, ולכן מי שמנסה להסתפק במעשה החיצוני, יכול לעיתים ליפול אפילו למקום נמוך יותר מבחינה פנימית.
רבי מנדלי, איש האמת הצרופה והחדה, התבונן כאן לעומק במעשהו של אותו חסיד. במבט ראשוני, הרי הוא שבר את מידת הגאווה, בכך שגרם לאנשים שסביבו להסתכל עליו בעיניים פחות מעריצות, שהרי לא זכה להסתלק מהעולם מתוך קריאת שמע. אם כן, אותו אדם הצליח לבטל עצמו ולהפחית מערכו.
אולם, במבט מעמיק יותר, הרי קרה כאן בדיוק הפוך. בעקבות המעשה, ערכו של אותו חסיד עלה בעיני סביבתו, שהרי עכשיו כולם מספרים עליו שהוא עניו כל כך, שלא קרא קריאת שמע, כדי שלא יספרו עליו שהוא צדיק... ועל כך העיר רבי מנדלי, שמידת הגאווה נשארה בו עד פטירתו.
בנקודה זו קל לטעות בהרבה מצבים. שמעתי פעם מהרב דורדק שליט"א, מהדיר 'המשנה סדורה', כמה דוגמאות לנקודה זו. למשל, רבים נוהגים לשיר 'שירי נשמה' בחושך, כי כך קל להתכוון יותר ולהיכנס למקום פנימי בנפש. בכך הם אומרים, כביכול – אם אני רוצה להיות אמיתי ופנימי, הרי לא ראוי לחשוף זאת מול כולם, ולכן נכבה את האור, ונוכל לשיר באמת ולא בשביל לעשות רושם על האחרים. אולם, לא בטוח שבכך אנו מכוונים לאמת הפנימית, שהרי יתכן שאנו שרים בחושך בכוונה גדולה, ואומרים לעצמנו בלב – עכשיו, אלה שיושבים לידינו שומעים שאנחנו מתכוונים מכל הלב, ואומרים לעצמם: 'איזה צדיק ועניו מי ששר בכוונה, שהרי הוא שר בחושך, ומתכוון באמת לשם שמיים ולא בשביל לעשות רושם'.
ועוד דוגמא – אדם מחבר ספר בעילום שם. יתכן שהוא צדיק ועניו שלא רוצה ששמו יתפרסם. אולם, יתכן שהוא מלא גאווה, ומפרסם בעילום שם, כדי שאשתו וסביבתו הקרובה יעריכו אותו יותר, ויאמרו – איזה צדיק ועניו הוא, שהוא מפרסם ספר בעילום שם!
אז מה העצה? אכן, אין כאן פתרון מעשי מוחלט. הפתרון נעוץ בעבודת הלב הפנימית, שתכוון לשם שמיים. לעיתים, טוב לעשות סייג ולשיר בחושך וכו', אך הסייג לבדו לא מועיל, הוא חייב להיות מלווה בעבודת הלב.
וכך הנחתה אותנו התורה בפרשת שופטים. בפרשה יש שורת מצוות למלך. המצוות מכוונות להמעיט מכוחו, כדי שלא יגבה לבבו ויסור מדרך ה'. כך הצטווה המלך, שלא ירבה סוסים, לא ירבה נשים, וכסף וזהב לא ירבה מעבר לצרכיו.
אולם לאחר כל המצוות הללו, ישנה מצווה נוספת, המלך מצווה לכתוב לו ספר תורה נוסף, שיהיה עימו תמיד, (עד כדי כך שהיה כרוך בזרועו), ויקרא בו כל הזמן. כלומר, לא מספיק להמעיט מכוחו ולהסתפק במעשים חיצוניים, אלא עליו לעבוד מבחינה פנימית, להיות ירא שמיים אמיתי שעוסק כל העת בתורה, ורק כך הוא יהיה מלך צדיק וישר.
ויהי רצון, שנזכה למול את עורלת הלב, ולכוון פנימיותינו ומעשינו לשם שמיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
