ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מזה שלושה שבועות מתכונן מר קמחי לסעודת השבע ברכות שעורך לכבוד נישואי בן אחיו האהוב.
את חצר ביתו קישט ואירגן על ידי טובי האמרגנים, והמקום לבש חג. גם בני ביתו לבשו את מיטב בגדיהם והיו נראים כמקבלי מלך ומלכה ממש.
אט, אט נכנסו המוזמנים לגינתו, כשגם עליהם ניכר עושרם הרב. כל המוזמנים היו חבריו הטובים של מר קמחי, כולם אנשי עסקים בעלי נכסים לרוב.
בין המוזמנים בלט אחד שלא היה אמיד כלל וכלל. אמנם עני מרוד לא היה, אך בהחלט ניכר עליו שחי בצמצום ולא ברווח, כפי שנהגו יתר המוזמנים. הרב ששון, אברך מתמיד, היה קרוב משפחתו של מר קמחי וגר באותו העיר.
דקות מעטות עברו, והחתן והכלה נכנסו לגינה כשהקהל שר ורוקד לפניהם ומובילם לכסאותיהם בראש השולחן. לאחר מכן הושיב מר קמחי את הרב ששון ליד השולחן ומיד קרא לחברו: "אנא, בא שב במקומך סמוך ל-חמור". המוזמנים כולם הסבו את פניהם כלפי מר קמחי וראו שהוא מושיב את אדון לוי ליד הרב ששון. הקהל לא הספיק לעכל את הדברים, כששוב אירע דבר דומה ומר קמחי הושיב אורח אחר ליד הרב באמרו שוב: "נא שב גם אתה ליד החמור..."
המוזמנים לא ידעו כיצד להתייחס לדבריו של מר קמחי ולא אמרו דבר מרוב הלם ובושה. גם הרב ששון האדים ונראה שסבל את סבלו בשקט ובדממה.
למחרת התייצב הרב ששון בפני בית דין וביקש: "ברצוני לתבוע את מר קמחי לדין תורה.
כשהגיע מר קמחי, פתח הרב ששון את פיו ואמר: " אתמול ביישני קרוב משפחתי זה, וקרא לי "חמור" בפני קהל." שמע מר קמחי את הדברים וענה: "חלילה לא התכוונתי לבייש את הרב הנערץ עלי ועל בני ביתי. בסך הכל התייחסתי לפסוק התורה "יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתיים" וכוונתי הייתה לכבדו בכך שדימיתיו ליששכר. האם לא למד הרב רש"י על התורה שהפסוק משווה את יששכר לחמור מכיוון שהוא יגע בתורה?" צר לי שפירשת את דבריי באופן מוטעה.
האם יש לקבל את דבריו של מר קמחי שכוונתו היתה לכבד את הרב ששון, או שמא יש לקבל את דבריו של הרב ששון, שנפגע מאמירתו של מר קמחי ולתבוע פיצויי בושת ממר קמחי ולקנוס אותו?
תשובת הגאון הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל:
הכל לפי ראות עיני הדיין. אם מר קמחי, בעל הבית שהעליב הוא אחד שיודע ספר ולפי העניין נראה שהוא ניסה להחמיא לתלמיד חכם בצורה מקורית ומענינת, אז ניתן להאמין לו שלכך נתכוון. ואם נראה לדיינים לפי העניין שבעל הבית לא התכוון לדברי רש"י שחמור רומז לתלמיד חכם, אלא כוונתו היתה לביישו, יש להתנהג אתו בהתאם וחייב לפצות את הנעלב על העלבון. ניתן ללמוד זאת מדברי המהר"י ברונא (סימן רג) שנשאל שאלה דומה וכך הוא השיב. הכל לפי מה שנראה לדיינים בכוונת הדברים.
על פי הספר קב ונקי, חושן משפט
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
