ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
יהודי כשר שואף שרצונו יהיה כרצון אביו שבשמיים. מולו עומד בלעם הרשע שעושה כל שביכולתו כדי 'להתאים' את רצון ה' לרצון הפסול שלו.
על מעלת הרצון לקרבת ה', אומר רבי נחמן מברסלב זיע"א (שיחות הר"ן קכ): "'חזקו ואמצו כל המיחלים לה'' (מלשון הכתוב בתהלים לא, כח), 'כל המיחלים' דיקא, אפלו אם אינכם זוכים לשום קדושה ועבודה חס ושלום, רק מיחלים לבד, אף על פי כן חזקו ואמצו ואל תפלו משום דבר שבעולם, יהיה איך שיהיה".
מובא ב'כוכבי אור' (עמוד שסד) מעשה שסיפרו לרבי נתן על יהודי למדן שיודע אלף דפי גמרא בעל פה. רבי נתן לא התפעל ואמר "תלמיִדי עוזר יכול לומר אלף פעם 'ריבונו של עולם'". ללמדנו שהקב"ה לא מתרשם מביצועים, אלא מהלב הכוסף והמתגעגע אליו בתשוקה ובכמיהה עד שיכול לצעוק בהשתוקקות נמרץ אליו יתברך 'ריבונו של עולם' אלף פעמים.
הזוהר בפרשת שמות כותב שאם יהודי היה מרגיש את אהבתו להקב"ה ואהבתו של הקב"ה אליו, היה צועק והומה בקולו מרוב תשוקה וכיסופים. ואפשר לומר שזו כוונת רבנו הקדוש שאמר לאנשיו (שיח שרפי קודש ב, קכ) "נכון אתם אנשים כשרים, אך לא זאת הייתה כוונתי, רציתי שתהיו כחיות הנוהמות ביער לילות שלמים".
מובא בליקוטי מוהר"ן (חלק א, לא): "וזה בחינת 'נקודות הכסף' (שיר השירים א, יא), היינו שעל ידי הכסופין נעשין הנקודות, שהם בחינת נפש. היינו שעל ידי מה שהוא נכסף ומשתוקק לדבר, אם לטוב אם לרע, חס ושלום, אזי לפי הכסופין נעשו נקודות, ונצטירין האותיות שבתוך הדבר שהוא נכסף.
כי כל דבר יש לו אותיות, אך שהאותיות בעצמן הם כגולם, ואין להם שום ציור ללא הנקודות. ולפי הכסופין וההשתוקקות של האדם, כך נצטירין האותיות על ידי הנקודות שהם בחינת נפש שמקבלין על ידי הכסופין. היינו, אם הוא נכסף לדבר טוב, נעשה מהכסופין נפש קדושה ונעשים נקודות בחינת 'נקודות הכסף', ואזי נצטיירו האותיות שהיו כגולם ונעשים כלי לקבל טוב, וכן להפך חס ושלום…".
משמעות 'נקודות הכסף' היא, שאין הבנה חד-משמעית למילה בלי ניקוד, כי כל אחד יכול לקרוא את המילה כפי מה שנראה לו, הניקוד קובע את קריאת המילה כפי רצון המנקד להבנת משמעות המילה.
כך לגבי התורה, אנו יודעים שבתורה יש סם חיים וסם המוות, לומדים זאת מהמילה "ושמתם" (קידושין ל, ע"ב), התורה היא 'אור פשוט' וכמובא באיכה (ג, לח) "מפי עליון לא תצא הרעות והטוב". הקב"ה הנחיל לנו את התורה כפי שהיא, והאדם בוחר איך 'לנקד' את התורה, לטוב או למוטב, באמצעות הגישה שלו ללימוד התורה, וליתר דיוק, הרצון שלו לתורה.
אם תיגש ללימוד התורה מתוך רצון להתייהר, להתגאות ולחפש כבוד, אז התורה נעשית לך סם מוות ומורידה אותך לשאול תחתית. אך אם תבוא ללימוד התורה מתוך רצון להתחבר לרצונו יתברך שגנוז בתורה, ותכוון שהמאור שבה יחזירך למוטב, זה סם חיים! בלימוד זה אתה מתחבר לאילן החיים, "עץ חיים היא למחזיקים בה". באופן זה, התורה מרוממת אותך, מגדלת אותך ומאירה בך יותר ויותר את אור התשובה והרצון. אתה בוחר איך ללמוד את התורה וכיצד היא תפעל עליך!
אכן, מה שמבדיל את האדם מן המלאך זו הבחירה. המלאך נברא באופן שיקיים את שליחותו בלי רצון או יכולת לבחור. לעומתו, האדם שתפארתו ויחודו על שאר הברואים בעולם, מתבטאים בכך שיש לו בחירה, יש בו את תכונת הרצון, הוא בוחר מה לרצות, ומתוך כך באיזה אורח חיים לחיות.
לאור דברים אלו, ניתן לבאר לשון רבנו בשיחות הר"ן (נא):
"ולעבוד ה', איני יודע מי הוא שיוכל לומר שיעבוד את ה' לפי גדולת הבורא יתברך, מי שיודע מעט מגדולתו יתברך, איני יודע איך יכול לומר שיעבוד אותו יתברך. ושום מלאך ושרף אינו יכול להתפאר על זאת שיוכל לעבוד אותו יתברך, רק העיקר הוא הרצון, להיות רצונו חזק ותקיף תמיד להתקרב אליו יתברך. ואף על פי שהכול חפצים ורוצים לעבדו, אף על פי כן אין כל הרצונות שוין. ויש חלוקים רבים ברצון. אפלו באדם אחד בעצמו בכל עת ובכל רגע יש חלוקים גדולים בין הרצונות. והכלל, שעיקר הוא הרצון והכסופין שיהיה כוסף תמיד אליו יתברך, ובתוך כך מתפללין ולומדין ועושין מצוות".
אם תלמד, תתפלל ותקיים מצוות בלי לב לה', בלי השתוקקות וכיסופין, הרי אתה בדיוק כמו המלאך. ואז מה הועלת ובמה קידמת את מפעל יוצר כל. הלא ה' ברא אותך עם לב, רצון וכוח בחירה, כדי שתבחר מרצונך לעשות את רצונו בבחינת "ומלכותו ברצון קבלו עליהם".
יש להדגיש שאנו לא מורידים חס ושלום מערך לימוד התורה. ידוע שהתבודדות ולימוד שולחן ערוך הן שתי הנהגות שרבנו ציווה את תלמידיו לעסוק בהן בכל יום (שיחות הר"ן קפה). אולם, על פי ההדרכה של הזוהר הנ"ל, רבי נחמן לא מסתפק רק בקיום הטכני של השולחן ערוך, אלא מעורר בנוסף לכך לעסוק בהתבודדות שעיקרה להרגיש את אהבתנו לה' ואהבתו אלינו בשלמות, ולהגיע לגילוי פנימיות הרצון עד שיצעק מרוב כמיהה וכיסופים.
נסיים בסיפור שסיפר רבי לוי יצחק בנדר ז"ל על אימו של רבנו הקדוש (דיבורי אמונה, ב):
"אמו של רבנו, הצדקנית מרת פייגא עליה השלום, שאלה פעם אחת את רבנו, מדוע העריך והחשיב הבעל שם טוב הקדוש כל כך את ביתו, הסבתא הצדקנית מרת אדל עליה השלום, והפליג מאד בגדולתה עד כדי כך שהחשיבה במדרגה נעלה יותר מבנו, הלא הוא הצדיק הנסתר, רבי צבי זכותו יגן עלינו. השיב רבנו, הסבתא אדל התהלכה תמיד בלב מלא געגועים להשם יתברך, ולא הפסיקה לחשוב מה עוד הייתי יכולה לעשות שיהיה לרצון לפניו."
(מעובד מתוך ספרי 'לפתוח שערי רצונך')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
