ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בחג הסוכות מצינו את הציווי המפורש של:
" חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ: וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ ..." (דברים ט"ז יג-יד).
שמחה זו מהותה הודאה לקב"ה על כל הטוב הגשמי שהשפיע עלינו בשנה החקלאית האחרונה בארץ ישראל, המסתיימת מבחינת הרגלים בחג הסוכות. הקשר אל ההיבטים הללו הוא באמצעות מצוות הסוכה ומצוות ארבעת המינים. שמחה זו איננה שלמה כל עוד איננו משתפים בה את השכבות החלשות, הנמצאות מתחת לקו העוני.
שיתופם של אלה נעשה באמצעות מערכת התרומות והמעשרות שבאות להבטיח כי אלה:
א. שפרשו מהתחרות הכלכלית (לא קיבלו נחלה ולא עוסקים במסחר-הכהנים והלויים) ומשקיעים עצמם בחיזוק הצדדים הרוחניים של החברה.
ב. שלא הצליחו בתחרות הכלכלית (העניים).
ג. החלשים מבחינת מעמדם החברתי (הגר היתום והאלמנה) יקבלו את חלקם מאלה שכן נתברכו.
בסוף כל מחזור מעשרות קטן (שלש שנים) יש לערוך מאזן ולבדוק שאכן כל ההתחייבויות קוימו, זהו זמן ביעור מעשרות. וז"ל הכתוב:
"וְשָׂמחְתָּ בְכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אלוקיךָ וּלְבֵיתֶךָ אַתָּה וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ: כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ" (שם כ"ו יא-יב).
ועוד נאמר:
"מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַהִוא וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ" (שם י"ד כח).
חז"ל מבררים מהו המועד אליו כיוונה התורה בדבריה " מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים". וז"ל הירושלמי:
"כי תכלה לעשר את כל תבואתך כשתכלה לעשר את כל הפירות, אי כשתכלה לעשר כל הפירות יכול אפילו בחנוכה נאמר כאן מקצה ונאמר להלן מקצה שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות מה מקץ שנאמר להלן במועד אף כאן במועד (ברגל), אי מה מקץ שנאמר להלן בחג הסוכות אף כאן בחג הסוכות ת"ל כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך אימתי הוא מכלה לעשר את כל הפירות בפסח של רביעית" (מסכת מעשר שני פ"ה ה"ג עיינו גם ספרי דברים פיסקא קט ד"ה מקצה).
מדרש זה אומר דרשני, שהרי על פיו (אומנם רק בהו"א) יש משמעות מדאורייתא לחג החנוכה. לפי ההו"א זמן ביעור המעשרות היה צריך להיות בחנוכה. כנראה בגלל שחג החנוכה הוא הזמן בו מסתיים סופית אסיף היבול של השנה החקלאית האחרונה. אם כך, למעשה גם בחנוכה יש להודות לקב"ה ולשמח על כל הטובה הגשמית שהשפיע עלינו.
בסוכות אנו שמחים גם שמחה על הטוב הרוחני שהקב"ה משפיע עלינו ואנו שמחים על שהגענו לסוף התהליך הרוחני של ימי התשובה שמביאה לידי שמחה. לשמחת בית השואבה שני סממנים:
האחד אור גדול שיוצא מבית המקדש ומתפשט למרחקים. כך מבואר במשנה:
"מוצאי יום טוב הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תקון גדול ומנורות של זהב היו שם ... ובידיהם כדים של שמן של מאה ועשרים לוג ... ולא היה חצר בירושלים שאינה מאירה מאור בית השואבה" (סוכה פ"ה משניות ב-ג).
גם הריקודים היו תוך משחק באבוקות של אור (שם משנה ד).
השני התעלות רוחנית שהייתה מסוגלת להביא את המשתתף למצב של רוח הקודש. כך מובא במדרש:
"אמר רבי יונה יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית שואבה ושרת עליו רוח הקודש" (ירושלמי סוכה פרק ה ה"א).
המחבר בריש הלכות חנוכה פסק "ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה" (או"ח תרע ,ב) מעיר על כך הרמ"א בהגה: "וי"א שיש קצת מצוה ברבוי הסעודות, משום (ז) דבאותן הימים היה חנוכת המזבח (מהר"א מפרא"ג)". מסביר בעל ה"משנה ברורה (שם ס"ו) את ההבדל בין חנוכה ופורים. שבחנוכה ההודאה היא על ההצלה הרוחנית ואילו בפורים השמחה והמשתה באים לבטא את ההודאה על ההצלה הגופנית. לכן תקנו הדלקת נרות=רוח בחנוכה וסעודת פורים=גשמיות בפורים. לאחר שהסברנו כיצד בסוכות שני הרבדים מופיעים וראינו את הקשר היסודי שבין סוכות וחנוכה נוכל לומר כי גם בחנוכה שני הצדדים קיימים. הדלקת הנרות בשמן הזית מבטאת את ההודאה על סוף אסיפת היבול החקלאי=גשמיות, מה שהתאפשר בזכות הנצחון במלחמה. הדלקת הנרות=אור=רוחניות מסמלת את נצחון הרוח של החשמונאים במלחמתם כנגד ההטמאות וההטמעות בתרבות יון האלילית.
בימנו, ב"ה, זכינו שאנו יכולים שוב לחגוג ולהודות לקב"ה על הטוב הכפול ברוחניות ובלאומיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
