ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
אלו משפטים שנאמרו על ידי אישי ציבור, מעולמה של תורה בשעות הקשות של הגירוש מגוש קטיף.
ככלל, בחשיבה הדתית רווח השיח המתחשבן של שכר ועונש: "בגלל", "זה אומר ש...". לכל צרה יש בוודאי עוון וסיבה.
לכאורה הפרשה שלנו מוכיחה שאכן זו היא דרכה של תורה.
האמנם לכל צרה יש עוון המקביל לה?
כתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג):"כל אחד ואחד מבני האדם, יש לו זכויות ועוונות: מי שזכויותיו יתרות על עוונותיו, צדיק; ומי שעוונותיו יתרות על זכויותיו, רשע; מחצה למחצה, בינוני... "
לדעת רבנו, אכן יש חשבון פשוט: "אדם שעוונותיו מרובין על זכויותיו--מיד הוא מת ברשעו... וכן מדינה שעוונותיה מרובין--מיד היא אובדת... וכן כל העולם כולו..."
אלא שהרמב"ם מסיף פרט קטן לעניין והוא, כיצד עורכים את החשבון: "ושיקול זה אינו לפי מניין הזכיות והעוונות, אלא לפי
גודלן: יש זכות שהיא כנגד כמה עוונות ...
ויש עוון שהוא כנגד כמה זכויות...
ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות, והוא היודע היאך עורכין הזכויות כנגד העוונות".
לדעת רבנו אם כן, אין כל אינדיקציה אנושית להכריע מי הוא זה אשר עוונותיו מרובין מזכויותיו!
לכן, כאשר אדם לוקה, ראוי לו להרהר בתשובה, אבל אין כל אפשרות לדעת את הקשר הסיבתי
שבין החטא לעונשו.
אם כן, מהם כל הברכות והקללות המפורטות בפרשתנו?
הרמב"ם לא מתעלם משאלה זו. יש לשים לב שכל האמור לעיל מתייחס לאדם הפרטי. בהמשך הלכות תשובה (פרק ט) מבאר הרמב"ם שהשכר והעונש המפורטים בפרשה, הם מגמות כלליות בתיקון העולם. השכר והעונש בעולם הזה הם אמצעים, הכנה וסיעתא. מעשים טובים מצטרפים למגמת ההתפתחות בעולם. העולם הופך נוח יותר לקיים בו מצוות. פחות טרדות, פחות צרות ויותר אפשריות ופנאי לעסוק במושכלות.
זה לא אומר שלא יהיו צרות, כפי שכתב הרמב"ם על ימות המשיח, שעולם כמנהגו נוהג ומכל מקום מדובר בעולם של צדק.
הרבי מליובאוויטש, בהתייחסותו לשואה, דחה את חיפוש העוון מכל וכל (ספר השיחות תשנ"א, כרך א' עמ' 233): "אין לנו שום הסבר וביאור ע"פ חכמת התורה, כלל וכלל על השואה, כי אם רק ידיעת העובדה ש"גזירה היא מלפני"... ובודאי ובודאי לא ההסבר של עונש על עוונות...
נראה שדברי הנביא ישעיה (נ"ה: ח'). "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי, נאום ה' ", מסכמים בקצרה את הנושא כולו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
