ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
באותם ימים מקובל היה שתלמידי בתי הספר שיצאו לטיול שנתי היו ישנים בשקי שינה בכיתות של בתי ספר מקבילים באזור הטיול, וכך תוכנן שהתלמידים מבית הספר 'מעלה' בירושלים ילונו בבית הספר 'נתיב מאיר' במעלות בליל כ"ג באייר.
באותם ימים לא היו טלפונים ניידים. בשעות הצהריים המאוחרות, תוך כדי טיול בהרי הגלבוע עם התלמידים, ביקש שלמה לטלפן מהמקום אל אחראי בית הספר, כדי לתאם איתו היכן יהיה המפתח לבית הספר, או לחילופין מי ימתין להם כדי לפתוח את השער.
שרת בית הספר ענה לו: "אל תדאג, בית הספר כבר יהיה פתוח. יהיו שם תלמידים מצפת, שבאים גם הם לטייל ולישון במקום. הם מגיעים לפניכם ויעלו לקומה השנייה, ואילו אתם תגיעו אחר כך ותישארו בקומה הראשונה וככה לא תפריעו זה לזה".
שלמה הופתע, שכן בסיכום עם בית הספר ממעלות לא נאמר לו שיהיו שני בתי ספר שילונו באותו בניין. הוא חשש שיהיה בלגן, הרי יש לו כבר 120 תלמידים, בנים ובנות, ועליו לדאוג לכך שהלילה הזה יעבור בשלום. היה עליו לקבל החלטה במקום. ההיגיון הפשוט היה להשלים עם המצב, הרי איך ימצא כעת מקום חלופי? בכל זאת משהו בתוכו לא הניח לו. "למה לא יידעתם אותי?!" טען, "לא מתאים לי הבלגן הזה!" ובלי לצפות לתשובה אמר לשרת: "לא נגיע אליכם! נחפש מקום אחר".
שלמה התייעץ עם חלק מהמורים שהיו איתו והחליט לשנות את מסלול הטיול ולהישאר בגלבוע, סמוך למחנה נורית, בתיאום עם מפקדים שהיו חבריו מהימים שבהם שירת שם. באותו ערב הקימו אוהלי סיירים משמיכות שדה, אוהל לכל שלושה תלמידים, ולאחר ארוחת ערב ופעילות חברתית נערכו ללינה באוהלים.
כשהתלמידים כבר היו שקועים בשינה, קיבל שלמה בדרך לא דרך הודעה להתקשר בבהילות לד"ר מנחם בולה, מנהל בית הספר 'מעלה'. הוא הצליח להגיע לטלפון ושאל את ד"ר בולה: "מה קרה? מה דחוף כל כך?"...
לפני שסיים את המשפט שמע את המנהל אומר בהתרגשות לא אופיינית לו: "שלמה, איפה אתם נמצאים? ומה עם הילדים?"
"קרה משהו?" שאל שלמה, "על מה הבהלה?"
המנהל המשיך בלי להתייחס לדבריו: "מה קורה? ההורים מתקשרים אליי בדאגה ומבקשים לדעת מה קורה עם ילדיהם..."
שלמה ניסה להבין לנפשו. ד"ר בולה היה אב שכול שבנו טייס הקרב נהרג בירדן במלחמת ששת הימים, ובתו נהרגה מפגיעת מוקש ברמת מגשימים. "ברוך השם", הוא ענה בניחותא, "הכול בסדר, הילדים מקסימים. הם ישנים בשקי שינה והכול בשליטה. אני מתנצל שלא דיווחתי לך ששיניתי את מקום הלינה בגלל ש..."
אנחת רווחה גדולה נשמעה מעבר לקו: "ברוך השם! ברוך השם!"
בעודו אוחז בשפופרת סיפרו לו אנשי הבסיס על מחבלים שהשתלטו בלילה על בית הספר 'נתיב מאיר' במעלות, ולקחו את תלמידי בית הספר מצפת שלנו במקום כבני ערובה. שלמה לא ידע את נפשו. במקום הזה ובזמן והזה הוא היה אמור להיות עם כל התלמידים!
בתום האירוע מורט העצבים נודע כי יומיים לפני כן חדרו שלושה מחבלים מלבנון לתחומי ישראל, ובדרכם על כביש הצפון ארבו לרכב ישראלי. אז עבר במקום רכב ובו עובדות שחזרו לביתן. המחבלים ירו לעבר המכונית והצליחו לפגוע בנוסעות ובנהג. אחת הנוסעות נהרגה והרכב המשיך בניסיון חילוץ בדרכו אל מושב מלקוש, שם הזעיקו עזרה ודיווחו לצבא. כוחות יצאו בעקבות המחבלים, אך לא הצליחו לאתרם. המחבלים התחבאו במשך היום, ולפנות ערב המשיכו לכיוון מעלות, עד שהגיעו לאחד הבתים בפאתי העיירה. במסווה של שוטרים נכנסו לבית משפחת כהן ורצחו את בני הזוג ואחד מילדיהם. תינוק שהאם הספיקה להסתירו ניצל. משם המשיכו המחבלים, פגשו בעובר אורח ושאלו אותו היכן נמצא בית הספר קרוב. הם התכוונו לארוב לתלמידים שיגיעו למחרת בבוקר. לאחר מכן ניסו לרצוח את עובר האורח, אך הוא נפצע וניצל.
כאשר הגיעו המחבלים לבית הספר הופתעו למצוא יותר ממאה תלמידים מבית ספר בצפת שבאו ללון שם, ולקחו אותם כבני ערובה תמורת שחרור חבריהם הכלואים בישראל. במהלך ניסיון החילוץ נטבחו 22 תלמידים וכן חייל אחד, מהפיגועים הקשים ביותר שידעה מדינת ישראל.
ומאז, במשך 45 שנים, מציין שלמה את כ"ג באייר. הוא עולה לבית העלמין של צפת להתייחד עם הנספים הצעירים בטבח הנורא, ולהודות על הנס הגלוי שאירע לו ול-120 התלמידים שעל שלומם היה מופקד.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
