ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- ספריה
- קומי אורי
- א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"מאי חנוכה כשנכנסו יונים להיכל טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום, לא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול. ולא היה בו אלא להדליק יום אחד. נעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים". (שבת כ"א:)
שני כוחות
מאבק איתנים מתנהל מזה דורות רבים בין כוחות עולמיים שונים. "עשרה דורות מאדם ועד נח". (אבות פרק ה). בעשרת הדורות הראשונים אנו מבחינים בשני כוחות: עץ הדעת טוב ורע. העולם נחלק לשני החלקים הללו, והחלה ההתמודדות ביניהם. האדם ואשתו גם הם נצטוו ציווי כפול: לבחור בטוב ולהסתלק מן הרע. "מכל עץ הגן אכל תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל". ואולם במאבק בין שני הכוחות גברה ידו של הרע, הנחש פורץ את הגבולות שהציב הקב"ה, ובעטיו פונים האדם ואשתו לטעום דווקא מעץ הדעת, ומגורשים מגן עדן.
גם בין קין להבל גובר הרע על הטוב וממית אותו. עוד שמונה דורות ניתנת ההזדמנות למין האנושי לחבור ולהגביר את הטוב על הרע, אבל המסקנה היא: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום" (בראשית ו, ה).
אין מנוס, אלא להחריב את העולם על-ידי מבול ולבנות עולם חדש.
החוט המשולש
מה החידוש בעשרה דורות אלו לעומת עשרת הדורות הראשונים? הרי בוודאי נלמד הלקח מהדורות הראשונים, ולא מסתבר לשוב ולבנות עולם אשר ייפול באותן מהמורות שבהן כשל העולם הקודם.
החידוש הוא ביצירת החוט המשולש. לא עוד שני כוחות של טוב ורע, אלא שלושה כוחות. בין הטוב לבין הרע מתייצב כוח שלישי, כוח ביניים, כוח מכריע. אין בית-דין שקול, לפיכך סתם בית-דין הם שלושה דיינים, והאחד מכריע בין השניים.
המאבק איננו על הניצחון בין הטוב לבין הרע, אלא הוא הופך להיות מאבק על כוח הביניים. אם ישכיל הטוב וימשוך את הכוח הזה אל דגלו, יכריעו שניהם את הרע. ואם, חלילה, יתגבר הרע וימשוך אליו את הכוח הבינוני, תגבר ידו של הרע.
במהלך עשרת הדורות הללו, שעד אברהם אבינו, התברר מקומו של כל כוח מבין השלושה: שם לקח את דגל הטוב והישר; חם לקח את דגל הרע והטומאה; יפת הוא הבינוני. על כן נתברך על-ידי נח: "יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם".
בני חשמונאי וכוח יוון
בני יפת: גמר ומגוג ויון וכו'. (בראשית י, ב) החול הוא הממוצע בין הטהרה לטומאה. אפשר לאכול חולין על טהרת הקודש, אולם גם חולין שנטמאו מותרין באכילה. יוון, מבני יפת, מציינים את כוח החולין, המחשבות האנושיות, הפילוסופיה - גבורת החכמה האנושית. ברצותו, מצטרף החולין אל הקודש ושוכן באוהלי שם, וברצותו יורד לשאול הטומאה והריסת הקודש.
כאשר עלתה מלכות יוון לשלטון נפתחו לפניה שני הערוצים, אולם היא בחרה בדרך הירידה. על כן התנהלה מלחמה בין ישראל, ממשיכי דרכו של שם, לבין ממשיכי דרכו של יפת. נכנסו היוונים להיכל וטמאו את כל השמנים. החולין אשר חבר אל הטומאה, כמעט התגבר על הקודש והכריעו. הפגיעה צלחה כמעט בכל עם ישראל אשר נמשך אל השפלות שבתרבות יוון. אולם אל נקודת הקודש הגבוהה ביותר בעם ישראל, משפחת הכהנים ובראשם הכהן הגדול - לשם לא הצליחה הטומאה לפרוץ, ולא היתה יכולה לנצחם. "לא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול".
זהו השריד האחרון אשר נותר בטהרתו, וממנו שאבו את הכוח להוסיף עוד ועוד אורה, למשוך את כל ישראל אשר נפלו מקדושתם ולהחזירם ולהעלותם שוב אל המקדש. ובכוח הנס הדליקו ממנו שמונה ימים, עד חזרת הטהרה לעם ישראל.
חבירה בין קודש לחול
אנו עדים להתגברות גדולה של כוח המאיים לבלוע את הכול. דבר אינו עומד בדרכו, והוא מוכן לרמוס, להרוס, לגרש ולהחריב כל חלקה טובה. כוח החולין הקיים ועומד בישראל - מדע, דרך-ארץ, מוסר אלמנטרי, יושר - כל אלה אמורים לחבור אל נקודת הקודש שבישראל, ויחדיו לבנות מדינה וארץ על יסודות בריאים והגונים.
בפועל, חבר החולין אל כוחות הרע והסתאב לגמרי. בתי המשפט המופקדים על יושר בסיסי, היטו את הכף ברגל גסה. עולם האקדמיה והמדע שותק ואינו משמיע את קולו, גם נגד עוול ורשע כלפי משפחות, בחורים, בחורות, נערים ונערות. פרנסתם של אלפי אנשים נגזלה מהם, ואין איש שם על לב למחות ולפעול לתיקון המצב.
כאן צריך לבוא כוחו של הקודש, להתרומם, לפרוש כנפיים, לזקוף קומה ולקחת את שרביט ההנהגה. תחת שרביטו יוכל הקודש לסחוף אליו את הכוחות החיוביים, אשר בוודאי נמצאים בקרב הציבור המחזיק בדגל החולין.
החבירה המשותפת בין הקודש לבין החולין, כאשר הקודש הוא המוביל, יש בכוחה לשפוך אור גם על הכוחות השליליים המצויים באומתנו. יחדיו יצליחו השניים להוציא מפיו של הרע את בלעו, ולהחזיר גם אותו לשרשרת העשייה החיובית, לבנות ולא להרוס, לנטוע ולא לעקור.
העם ההולכים בחושך יראו אור גדול!
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
