ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- חנוכה בראי דורנו
- ספריה
- קומי אורי
- א
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
שוב דולקים נרות חנוכה על פתח הבית או על אדן החלון. שוב מברכים אנו בלב רוטט "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם" ומודים אנו לא-ל בורא כל "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". אך, הַכֵּנָה ברכתנו...? כלום מודים אנו באמת על "חיי הזמן הזה"?
הבה נטה אוזן לנרות, נשמע מה בפיהם על חיי השנה הקשה שחלפה עלינו מחנוכה התשס"ה ועד חנוכה התשס"ו.
הנרות לוחשים: לא טובה היתה השנה מן השנה שקדמה לה. לא בישרה גאולה ולא הביאה בכנפיה ישועה. צמאה הארץ לדם - דם יהודי טהור הרווה אדמת מולדת ואדמת גולה. צעקת ישראל עלתה מן האדמה, ותנסר בחלל.
עברה עלינו שנה כואבת וקשה, ידה של ממשלת ישראל היתה בעקירת עשרות ישובים יהודיים מאדמתה של ארץ הקודש. צה"ל - פאר מדינת ישראל - נוצל בכוח השליט, למשימה בזויה זו, שחיללה את קדושתו המיוחדת.
אלפי פליטים יהודים, נודדים בארצם, ושוכנים ב"עיר אוהלים" בבתי-מלון ובאכסניות עראי - כבודם נרמס ופרנסתם נגזלה מהם.
על מצב כזה הורונו חז"ל לברך ברכת "ברוך דיין האמת", וכך עשינו. קשה מאוד לברך בלב שלם ברכת "שהחיינו". בכל זאת, כך נעשה כמאמינים בני מאמינים, נברך גם אותה, כי חייבים אנו להודות לבורא עולם, על כל רגע ורגע, ולהתפלל לשנה טובה יותר.
בפתח הבית ועל אדן החלון מהבהבים הנרות. הם מספרים על ציון שבין החומות ועל הר-הבית המושפל והנתון למשיסה. הם מספרים על להבת השחרור, הבניין וההתיישבות, על ההתנחלות בארץ הקודש, שאורה מכוסה עפר, אך פורץ החוצה.
אורות מאופל
אש הנרות מלאה גם זעם. היא לוחשת ביקוד כאב על מנמיכי הקומה וממעיטי הדמות, אשר חזרו למשול בנו, אחרי שדומה היה כי תקופה חדשה באה לציון ופועם בקרבה רוח חדשה, זו היא רוח הנרות, רוח של אמונה ושל מסירות-נפש.
השנה אין הודיה של שמחה בליבנו על מה ש"זכינו" לו ב"חיי הזמן הזה", מחנוכה התשס"ה עד התשס"ו. השנה לא נברך על הטובה, כי כבר ברכנו על הרעה, וקיבלנו עלינו דין שמים באהבה, מתוך אמונה כי גם זו לטובה תהיה בעז"ה. השנה, כבכל שנה, נברך בחנוכה "על הנסים" מתוך שמחה על הנס שאירע, ולא רק לאבותינו אלא גם לנו - בימים ההם בזמן הזה.
כן, נברך כולנו, העם כולו, את יוצר הכול, על שהחיינו וקיימנו מתקופת החשמונאים ועד היום הזה, על שעשה נסים עם אבותינו ואתנו. על שלא משה גבורת החשמונאים מקרב ישראל עד היום הזה.
נברך על ניצוצות האור הדולקים גם באופל התקופה. נברך על גילויי הגבורה. נברך על גבורת ישראל, על גבורת חיילי ישראל ועל גבורת מחונני אדמתה בכל רחבי הארץ הקדושה המובטחת מפי הגבורה, לנו ולבנינו עד עולם. נברך על ראשית זקיפת הקומה - אשר מקורה בחג החנוכה, שלפני מאות דורות. נתפלל ונייחל לישועת ד' על עמו ונחלתו.
האהבה תנצח
הנרות לוחשים. הם מספרים על גאון יעקב - שלא נשבר. הם מספרים על הטוהר שנשמר ועל אש הקודש שלא פסקה ולא כבתה מעולם. הם מייצגים את "התנוצצות אורו של משיח", גם בארצות הגולה.
אכן, כל נצח ישראל, כל פרשת חייו, סבלו וענותו, כל סוד ייעודו ורז תורתו, גנוז בנרות - ועל כך אנו מודים. ברוך ד' שעשה נסים לאבותינו ולנו - בימים ההם ובזמן הזה. ברוך ד' שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. לחזות בסוד הנרות, להבין ולקיים. כך לימדונו רבותינו: מעט מן האור - מפזר הרבה מן החושך! ברוכים יהיו מדליקי הנרות, אוהבי תורת ישראל, אוהבי ארץ-ישראל ואוהבי עם ישראל. בסופו של דבר אהבה זו תנצח. ברוכים יהיו אוהבי השלום האמיתי - שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, שלום בין ישראל לעמים ושלום בין כל חלקי האומה והעם.
על כך אנו מברכים ומתפללים: מי שעשה נסים לאבותינו ולנו, וגאל אותם ואותנו מעבדות לחרות, הוא יגאל אותנו גאולה שלמה בקרוב, ויקבץ נידחנו מארבע כנפות הארץ. חברים כל ישראל ונאמר אמן.
-----------------
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
רב העיר חיפה. בנו של הרב הנזיר.
שיחות ליום העצמאות זיכרון מהרובע בה' באייר תש"ח
יום העצמאות תשס"ו (יום העצמאות ה – 58) ביהכנ"ס הגדול בחיפה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
