ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הספר 'הר הבית כהלכה' מוגדר על ידי מחברו הרב אלישע וולפסון, ר"מ בישיבת ההסדר בצפת ובן למשפחה רבנית, כ"כבירור הלכתי מקיף בנושא העלייה להר הבית". זהו אכן ספר עב כרס ומהודר, מרשים מבחוץ ומאיר עיניים מבפנים. ספר שכזה, שפורש היטב את הסוגיות העיקריות מנקודת המבט של מחייבי העלייה ומתמודד בכבוד עם חלק מהדעות שכנגד, הוא ספר חשוב מאוד בעת הזאת.
חלק גדול מהבירור מוקדש לזכותו של תלמיד חכם לחלוק על גדולי הדור, בדורו ובדורות קודמים, ובלבד שהדבר מנומק כראוי. הנושא הזה מצוי במחלוקת גדולה בציבור הדתי לאומי, וגם מפריד בין חלקים ממנו ובין העולם החרדי. הכרעותיו של הרב וולפסון חשובות מאוד בהיבט הזה: "נראה כי פעמים, ובפרט בדברים הנוגעים לגאולה, הקב"ה כביכול אומר לגדולי ישראל לנסוע אחרי העם, כדי שהגאולה תבוא מתוך ההתעוררות הפנימית, האמונה ומסירות הנפש של כלל ישראל" (עמ' 266).
המחבר פותח בבירור מקיף על דיני הקדושה והטהרה בהר הבית לחלקיו השונים, הן בזמן הבית והן לאחר חורבנו. בשער השני נעשה בירור מקיף על מסורת מקום המקדש הממקמת את מקום קודש הקודשים באזור אבן השתייה, מתחת לכיפת הסלע. הבירור כולל עדויות היסטוריות מראשית תקופת הראשונים ואילך. מצורפת לו גם הוכחה טופוגרפית ברורה מתוך מבנה ההר וסביבותיו, המדגימה באופן מופתי שלא ייתכן להציב את מקום קודש הקודשים במקום אחר מאשר תחת כיפת הסלע.
הדיון על זיהוי מקום המקדש הוא חשוב מאוד, משום שכל עוד יש ספיקות בזיהוי המדויק נכנסים העולים להר לספקות בדיני כרת. לכן, כדי לעלות להר יש צורך בזיהוי קרוב לוודאי של מקום המקדש. זו הסיבה שבקונטרסים שונים שהתפרסמו בנושא הושקע מאמץ רב בהטלת ספק בזיהוי המקובל והרחבת השיטות החלופיות. הרב וולפסון מתמודד גם עם החקירה שביצע הרב גורן, אשר מרחיבה את בניין המקדש כמעט עד הכותל המערבי, ומוכיח כי היא נסמכת על שיעור גדול מדי של גודל האמה, ושהרב גורן עצמו לא חשש לחיבורו זה.
השער הבא בספר מוקדש לדברי האוסרים. דבר ראוי מאוד הוא לתת מקום נרחב לדברי החולקים על דעה, להתמודד בכבוד עם הדעות ולאפשר הכרעה, וכך נוהג הרב וולפסון. הסיבות העיקריות לאיסור הן שלוש: חשש שאיננו יודעים להיטהר כראוי, חשש שאיננו יודעים בבירור את מפת המקומות הקדושים בהר, וחשש לעודד אנשים שאינם שומרי מצוות לעלות להר בלא טהרה.
הרב וולפסון מתמודד עם כל הנימוקים הללו בעזרת תשובות שונות שנכתבו. הוא מפליא להוכיח שאין לנו צורך לחשוש לטומאה יתר על המידה, שזיהוי מקום הקודש והמקדש הוא ודאי (ולפיכך לחלקים נרחבים בהר אפשר להיכנס אפילו בטומאה), ולבסוף מסביר שהמצב שנוצר סביב ההר כאשר התגלתה סכנה מוחשית של מסירתו לנוכרים היה שינוי מובהק של המציאות, אשר מצדיק - ואולי אף מחייב - סטייה מדברי רבותינו שבדורות הקודמים ובדור הזה.
עולות להר
אחד הדיונים המעניינים ביותר בנושאי העלייה להר הבית מובלע מעט בספר. גם בקרב מעודדי העלייה יש רבים שסבורים שעדיף שנשים לא יעלו להר הבית. הסיבות לכך מגוונות ומרובות, החל מספקות בנושא טהרה מנידות וזיבה וספקות בחישוב הימים ושאלות הלכתיות בדין פולטת שכבת זרע, וכלה בדיונים שהם חברתיים בעיקרם, על אף נוכחותם בהלכה - על ההצהרות הכמוסות בעליית נשים, הן בהיבט של הקשר של אישה נשואה ובעלה בעת העלייה, הן בהיבט של שותפות נשים במהלך שעיקרו מלחמתי-הצהרתי, בכיבוש ומלחמה. גם בענייני נערות ובגרות, חלק מן הפוסקים מעדיפים שנערות שרק מתחילות את ימי הבגרות לא יעסקו בטהרה ובשאלות הלכתיות בנושא. לעומתם רבנים רבים וגם רבניות רואים חשיבות רבה בשותפות הנשים בעלייה - גם כדי להגדיל את כמות העולים, גם מתוך הנחה שיחס המשטרה לנשים עולות יהיה ראוי יותר, ובעיקר מפני שהקשר הנפשי אל הר ה' – אשר אותו מנסים לקומם מחדש – שייך לנשים לא פחות מאשר לגברים, ואולי אף יותר.
גם בין המתירים לנשים לעלות, יש הקוראים לעלייה נפרדת או להפרדה בעת העלייה ויש שאינם חוששים, הן מטעמי העניין עצמו – שהרי העלייה לרגל בוודאי הייתה פעולה משפחתית – והן מטעמי ביטחון.
אחת המחלוקות בקשר לעליית נשים עוסקת בטבילת רווקות. גם הנושא הזה, כמו נושאים אחרים בתוך המחלוקת הגדולה, חורז בו מחלוקות הלכתיות המשקפות עניינים רחבים יותר: מה תוקפם של מנהגים? ומה במקרה שטעמם בטל, או אולי התחזק? מה קובע שלמנהג יש כוח לחייב לאחר דורות לגבי כל מקרה ספציפי? הריב"ש כתב שיש לוודא כי נשים פנויות אינן טובלות לנידותן, מפני שאז האיסור הרובץ עליהן ועל בני זוג אפשריים בהקשר של יחסים מחוץ לנישואין הופך להיות קל מדי. לאחר שהפסיקה הובאה בבית יוסף ובשולחן ערוך היא הפכה לנורמה הלכתית, אף על פי שלא נוסחה כתקנה. בפסיקה של הדורות האחרונים הורחבה הגישה עד כדי מניעת נערות ורווקות מלהגיע למקווה כל עיקר, אף שלא לשם טהרת נידה. כך נושא טבילה בערב יום כיפור, שמוזכר על ידי המשנה ברורה כעניין פשוט ומומלץ אף לנערות, נאסר מכול וכול על ידי הרב עובדיה יוסף, וכך גם מונהג כפרקטיקה הלכתית במקוואות בישראל.
לעומת כל זאת עומדת תנועה רחבה של נשים למען המקדש, וגם חבל חשוב של רבנים שמתירים עליית נשים, נערות וילדות להר (חלק מהם מתירים רק לחלק מן הקבוצות לעיל). כאשר החשיבות העיקרית של העלייה להר, בהקשר לאומי, היא במספרי העולים להר, ניתנת חשיבות מרובה לכל מקור לעולים נוספים. הכרעתו של הרב וולפסון בספר להתיר בפשטות עליית נשים להר היא הכרעה שאינה מובנת מאליה ושמצריכה דיון והוכחה, וכך עשה בטוב טעם.
בסופו של הספר בא שער של בירורי הלכה מעשיים בענייני העלייה: על דרכי הטהרה ותזמונן, על עליית נשים, נערות וילדות להר, על מלחמת מצווה ועל התגרות באומות, על מורא מקדש ועל תפילה והשתחוות בהר.
לספר מצורפים מדריכים הלכתיים קצרים, סדנה אינטרנטית ללימוד הנושא ועלוני הדרכה נוחים. יש בספר מפות, תרשימים וצילומי אוויר, אך לא בכמות שמייגעת את הקורא. בסוף הספר נוספה גם רשימה ביבליוגרפית מקיפה, הכוללת גם את ספרי המתנגדים לעלייה.
'הר הבית כהלכה' הוא ספר מקיף ומכובד, אשר דן בצורה ברורה ומאירה בצדדים רבים בדיון בעלייה להר הבית בימינו. נסיים במילות הסיום שבחר המחבר עצמו: "ועתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומרת 'כל מי שפעל עם א ל יבוא וייטול שכרו'. ויהי רצון שנזכה לעלות ולראות ולהשתחוות לפניך ולעשות חובותינו בבית מקדשך, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו".
הרב שלמה הכט הוא דובר ארגון רבני בית הלל
מאמרים ותגובות למדור ניתן לשלוח לכתובת [email protected]
מתוך העיתון בשבע
נושאים שונים חסד ואמת – עיונים במצוות קבורה לאור מלחמת התקומה | יצחק לונדין
חיים עד העולם – תחרות מאמרים תורניים – מקום ראשון
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
