ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- חכם במטבח
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
מעיקר הדין אין מניעה לאחסן מוצרי חלב ובשר במדף אחד אם אינם נוגעים זה בזה, ולאשכנזים הנוהגים כפסקי הרמ"א יש להקפיד לכתחילה שהמאכלים הסמוכים יהיו עטופים או מכוסים (צה, ה).
למעשה, בדרך כלל ניתן בנקל לייחד מדפים נפרדים למאכלי בשר וחלב, וכך כדאי ונח לעשות כדי למנוע מכשול.
א) סימון הכלים
בימינו שהכלים זולים, המנהג ליצור הפרדה בין בשר לחלב בכל הכלים. בנוסף, כדאי מאוד לחלק את הכלים כך שלא יהיה צורך להשתמש באותו כלי גם בסעודה בשרית וגם בסעודה חלבית.
חכם במטבח (5)
הרב עודד מילר
2 - שימוש בתנור אחד לחלב ובשר
3 - איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
4 - כשר קצר ולעניין!
טען עוד
הדרך הנוחה ביותר היא לקנות כלים שההבדל ביניהם ניכר לכל.
אם מדובר בכלים זהים הרי שיש לתת בהם סימן זיהוי בולט, כגון נקב או חריטה. הרמ"א (פט,ד) הביא שהמנהג לתת את הסימן דווקא בכלי החלבי, ואת הכלי הבשרי להותיר כמות שהוא, "ואין לשנות מנהג של ישראל". כמובן שלחילופין ניתן לסמן את שני הכלים בסימן המלמד על אופי הכלי, זאת על ידי שימוש בצבעים כחולים ואדומים, על ידי מדבקות או מריחת לק וכדומה.
ב) מפת השולחן
אסור להשתמש במפת שולחן אחת לסעודה בשרית ולסעודה חלבית, מחשש שנשארו עליה פירורים מהסעודה הראשונה (פט,ד).
אמנם ישנה סברא גדולה להקל במציאות הרווחת אצלנו, בה המאכלים לא מונחים ישירות על המפה אלא בתוך כלים (פת"ש שם סק"ח בשם תשובת רדב"ז), אך למרות זאת למעשה נוהגים להקפיד על הלכה זו.
על כן, אם יש לשולחן המטבח רק מפה אחת יש להחליט אם תהיה בשימוש בארוחות בשריות או חלביות.
ג) אכילת בשר וחלב על שולחן אחד
כאשר שניים רוצים לאכול על שולחן אחד, ואחד אוכל מאכלי חלב ואחד אוכלי מאכלי בשר הרי שיש ליצור הרחקה ביניהם, ובשולחן-ערוך (פח) יש בכך פרטים רבים (אשר דומים ברובם לדיני ההרחקה בין בעל ואישה אסורים האוכלים יחד).
למעשה, כיוון שכאמור מפת השולחן משמשת רק לסוג אחד של מאכלים, הרי שהיא תהיה פרוסה רק בצידו של אחד מהסועדים, וממילא היא תועיל גם להיחשב כהיכר ביניהם.
ד) מלחיות
ברמ"א (פח,ב) מוזכר שנוהגים לייחד שני כלים למלח, בשרי וחלבי.
טעמו של הרמ"א הוא משום שבזמנם היו נוהגים להכניס את המאכלים או את הידיים המלוכלכות לתוך כלי המלח וממילא היו נשארים שיירי מאכל בין גרגירי המלח.
בימינו שמשתמשים במלחיות סגורות, לא אמור להיות מגע ישיר בין גרגירי המלח למאכלים, אך אף על פי כן המנהג הוא להמשיך ולייחד שתי מלחיות נפרדות לשימוש חלבי ולשימוש בשרי. מנהג זה גם מאפשר לכתחילה לבזוק מלח ישירות מהמלחייה לתוך מאכלים מהבילים, גם אם הם מאכלים חלביים או בשריים (עי' לקמן, חלק ב אות ז).
ה) שטיפת הכלים
בדרך כלל בעת שטיפת הכלים הסבון פוגם את שיירי המאכל הנותרים בכלים. עם זאת, עדיין מציאות רווחת היא שנותרו בכיור שיירי מאכל גדולים שעדיין לא נפגמו.
על כן יש לייחד שתי מערכות של כלי ניקוי (סקוטש, סבונית) נפרדות לכלים בשריים וחלביים.
ו) הפרדה בבישול וחימום המאכלים
בכיריים:
נכון להימנע מלחמם על הכיריים מאכלים חלביים ובשריים זה ליד זה, מחשש שאחד המאכלים יגלוש או ינתזו ממנו טיפות על המאכל השני (דרכי משה קח,ב).
בנוסף, מן הסתם במשך הזמן גלשו מאכלים חלביים ובשריים על חצובות הגז והמשטח שתחתיהם. על כן :
א. חתיכות מאכל חמות שנפלו עליהם, יתכן שנאסרו באכילה. ככל ומדובר בחתיכות קטנות כדאי פשוט להשליכן לפח, אך אם מדובר בהפסד גדול יותר (כגון שניצל שהחליק מהמחבת) יש לשאול שאלת רב.
ב. בעת הנחת הסיר, החצובות צריכות להיות נקיות משיירי מאכל, ואם תחתית הסיר רטובה נכון לנגבה (צב,ח).
בתנור:
בעת רכישת התנור יש לוודא שאכן שני תאיו מורכבים מגופי מתכת שונים המופרדים זה מזה (כדאי לעיין ברשימת הדגמים הבנויים כך, המופיעה באתר של המכון מדעי טכנולוגי להלכה).
בתנורים אלו אין חשש של מעבר של טעם בין התאים, ומעיקר הדין מותר אף להשתמש בשני התאים במקביל (צב, ח). אמנם יש המחמירים גם בתנורים אלו שלא להשתמש בשני התאים לאפיית מאכלים בשרים וחלביים בו זמנית, מחששות שונים.
במיקרוגל:
ניתן להשתמש בו למאכלי חלב ובשר לסירוגין, כאשר שני סוגי המאכלים מונחים בתוך קופסאות פלסטיק סגורות. דרך השימוש במיקרוגל תבואר בהרחבה בחלק ב'.
בפלטת שבת:
כיוון שמצוי מאוד שנייר האלומיניום שעל גבי הפלטה מלוכלך משיירי מאכלי השבת, שבדרך כלל הם בשריים, לכן אם רוצים לחמם על הפלטה מאכלים חלביים יש להניח על הפלטה נייר אלומיניום מיוחד (ולזכור לחתכו מערב שבת!) שעליו יונחו מאכלים אלו 1 .
ז) חשש סכנה בערבוב דגים
בגמרא ובשולחן-ערוך, מוזכר שאסור לאכול דגים יחד עם בשר משום סכנה (קטז,ב).
לא ניכנס לדיון המופיע בפוסקים האם חשש זה קיים גם בימינו (עי' מג"א קעג, סק"א), אלא נציין רק את ההבדלים (לקולא) הקיימים בהפרדה בין בשר לדג לעומת ההפרדה בין בשר לחלב בה עסקנו בהרחבה:
א. האיסור הוא רק בעירוב של מאכלי דג עם מאכלי בשר. אך מותר לאכול ולהכין דג בכלים בשריים נקיים (גם אם התבשל בהם בשר באותו יום), וכן להיפך-מותר להכין ולאכול בשר בכלים נקיים שבלוע בהם טעם דג.
ב. מותר לשני אנשים לאכול האחד דג והאחד בשר על שולחן אחד (אם כי נדמה שבפועל המנהג להקפיד להוריד את שיירי הדג לפני הגשת הבשר).
ג. אין לאפות דג עם בשר יחד, אך מותר לאפותם זה אחר זה מבלי להבעיר את התנור בין האפיות אלא רק לנקותו משיירי מאכל.
חלק מן הספרדים נוהגים שלא לאכול מאכלי חלב עם דגים, בגלל דברי הבית-יוסף (פז, ד"ה "דגים"), וכל שכן שהדינים המקלים לגבי בשר ודג שייכים לגבי חלב ודג.
ח) הכנת מאפים בשריים או חלביים
חז"ל אסרו להכין עיסת בצק חלבית או בשרית עבור אפיית לחמים, שמא יבוא לאכול את הלחם עם המין השני. אם הכינו עיסה כזו היא אסור באכילה אפילו לבדה (צז,א).
על כן, אם רוצים להכין לחם חלבי (כדוגמת פוקצ'ה) יש להקפיד כבר לפני אפייתו לתת בו סימן המובן לכל שמדובר במאפה חלבי, והדרך הפשוטה היא להשאיר פירורי גבינה באופן ניכר על הלחם.
גזירת חז"ל זו איננה נוגעת למאפים שאינם עשויים להיאכל עם בשר או חלב, כמו עוגות ורוב המאפים המתוקים. לכן, למשל, מותר להכין ולאכול סופגניות חלביות אף שאין בהן שום היכר לכך. עם זאת כמובן כדאי להודיע על כך, כדי שלא יבואו לאכלם אחרי אכילת בשר.
ט) מוצרים הנראים כבשרים או כחלביים
חכמים אסרו אכילת בשר יחד עם חלב שקדים, משום שנראה כאוכל מאכלי בשר בחלב בהמה. הרוצה לאכול כן צריך לעשות היכר שמדובר בחלב שקדים, זאת על ידי שישייר שקדים מעורבים בתוך החלב (פז,ג).
הדרכת מו"ר רה"י להימנע מאכילת מאכלי חלב יחד עם מוצרי סויה הנראים כמאכלי בשר, משום שבדרך הטבע מציאויות אלו עלולות לגרום לטעויות ולמכשול.
^ 1.. כאשר מדובר על הנחת מאכל בשבת , הרי שמלבד ההפרדה בין בשר לחלב המצריכה את השימוש בנייר האלומיניום, לדעת פוסקים רבים יש להקפיד על הפסק אוויר בין הפלטה למאכל משום איסור נתינה בתחילה (שש"כ א, כג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
