ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- מדורים
- סדרות מיוחדות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
רשימת המיתוסים והזמנים בסרטון:
00:17 - מיתוס מספר 1 - חשוב שהילד יגיע כמה שיותר מוכן לליל הסדר!
01:15 - מיתוס מספר 2 - בליל הסדר הילדים מספרים ואומרים דברי תורה לפי מה שלמדו ולימדו אותם, ועונים על חידות
02:07 - מיתוס מספר 3 - בזמן ההגדה אסור לספר בדיחות!
02:45 - מיתוס מספר 4 - בתכל'ס המצווה היא לומר את ההגדה
04:39 - מיתוס מספר 5 - מצווה להאריך בסיפור יציאת מצרים ולהגיע רעבים לשולחן עורך
05:19 - מיתוס מספר 6 - את ליל הסדר חייבים להתחיל מאוחר כי חוזרים מאוחר מבית הכנסת
06:52 - מיתוס מספר 7 - את ההפתעות לילדים מחלקים בסוף הסדר, כדי שישארו ערים לאפיקומן
מיתוס מספר 1:חשוב שהילד יגיע כמה שיותר מוכן לליל הסדר - לא נכון.
אמנם אצל האשכנזים יש מנהג לקרוא את ההגדה בשבת הגדול, כי באמת חשוב שעורך הסדר, והמבוגרים, יתכוננו ויגיעו מוכנים ללילה. אבל ככל שמדובר אצל הילדים – בדיוק להפך. אנחנו משתדלים להפתיע אותם כמה שיותר: עוקרים את השולחן לפני שהתחלנו לאכול, מטבילים פתאום ירקות, חוצים את המצה לשתיים כדי להתמיה אותם שלא יבינו מה הולך, ומה השתנה משאר סעודת ליל שבת, וככל שהילדים יותר מופתעים – כך הם יותר שואלים, יותר סקרנים ויותר רעבים לקבל את התשובות שלנו. נכון שמצד שני כן כדאי שהילד יגיע קצת מוכן ללילה כדי שלא יהיה בשוק טוטאלי, ולא יהיה מבולבל לחלוטין, אבל ככלל חשוב לשמר את אפקט ההפתעה כדי שהילד יהיה מופתע וסקרן. ואם הילדים כבר גדולים והם זוכרים איך נראה הלילה משנה שעברה זה הזמן תוך כדי הנקיונות לפסח לחשוב איך גם השנה נצליח לגוון מחדש ולהפתיע אותם.
מיתוס מספר 2: בליל הסדר הילדים מספרים ואומרים דברי תורה לפי מה שלמדו ולימדו אותם, ועונים על חידות.
בדיוק להיפך. אז בליל הסדר הילדים מספרים לנו מה הם למדו בגן ואנחנו חדים להם חידות והם עונים לנו תשובות. לא נכון. המצווה בליל הסדר היא שהילדים ישאלו ואנחנו נענה. ליל הסדר הוא לא עוד סעודת ליל שבת שבה אנחנו בוחנים את הילדים על דף הקשר שהם הביאו מהגן, אלא בלילה הזה אנחנו מטמיעים בהם את יסודות האמונה, מעבירים את השרשרת שקבלנו מאבא ומסבא אל החוליה הבאה – הילדים היקרים שלנו. לכן בלילה הזה חשוב מאוד שהילדים הם יקשיבו ויקבלו מאיתנו. אז יכול להיות שכדי שהם יקשיבו טוב שהם יהיו שותפים: כדאי לשלב אותם בדברי התורה, בחידות, בהצגות, אבל לזכור שהשותפות הזו היא רק אמצעי למטרה הגדולה - שהם יבואו, יקשיבו, ויקבלו מאיתנו את מסורת האמונה הלאה.
מיתוס מספר 3: בזמן ההגדה אסור לספר בדיחות.
אז נכון שהפוסקים אמרו שאת אכילת המצה ואת ארבעת הכוסות אנחנו אוכלים ושותים בהסבה ואילו בקריאת ההגדה - לא, כי היא צריכה להיאמר באימה. אבל כבר בגמרא אנחנו רואים שהאמוראים פתחו את השיעור שלהם ב"מילתא דבדיחותא" = בדברי בדיחות, כדי לפתוח את הלב, וכשהתלמידים הלב שלהם נפתח אז באמת הם יהיו מסוגלים לשבת באימה ובריכוז וברוממות לדברי התורה. כך גם בליל הסדר, המטרה שלנו לא רק להעביר אינפורמציה אלא לחדור אל ליבם של הילדים, ולהטמיע בהם את יסודות האמונה, ובשביל לפתוח את הלב - טוב לפתוח גם בבדיחה טובה.
מיתוס מספר 4: בתכל'ס המצווה היא לומר את ההגדה.
לא נכון. בסיפור יציאת מצרים, אין הלכות פשוט קוראים את ההגדה, נכון? ממש לא. המצווה לספר את סיפור יציאת מצרים, היא לספר סיפור, כל אדם כפי צחות לשונו. כמו שמספרים סיפור לילדים, כמו שהתורה מספרת לנו את סיפור יציאתם של בני ישראל משעבוד לגאולה. לכן כדאי לפני פסח, לוותר קצת על נקיונות שלא נצרכים לפי ההלכה, להשקיע זמן בלימוד הפסוקים עצמם, בלימוד המדרשים, להיכנס לראש, לתאר מול העיניים שלנו איך היה נראה סיפור יציאת מצרים, להיכנס לחוויה, וכך נוכל להכניס גם את הילדים לחוויה הזו. הגמרא אומרת שאדם צריך לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, והרמב"ם מלמד אותנו שכדאי להשתמש גם בהצגות כדי להמחיש לילדים איך העסק הזה היה נראה. גם למצוות הסיפור יש כמה גדרים ברורים: חשוב להתחיל בגנות ולסיים בשבח. גם בגנות של השעבוד הפיזי והקושי שהיה במצרים, גם בירידה הרוחנית שהיתה לאבותינו כשעבדו עבודה זרה, ולסיים בשבח בגאולה מהשיעבוד והתרוממות הרוחנית שהיתה לעם ישראל. חשוב גם להסביר למה אנחנו אוכלים פסח, מצה ומרור. פסח – בגלל שהקדוש ברוך הוא פסח ודילג על הבתים של עם ישראל במכת בכורות. מצה – בגלל שהבצק של אבותינו לא הספיק להחמיץ ובני ישראל אכלו מצות. ומרור – כמובן, בגלל שהמצרים מיררו את חיינו. אז חשוב לשלב את המוטיבים האלה בסיפור, ולכן מנהג כל עדות ישראל לקרוא את ההגדה מתחילתה ועד סופה כדי לוודא שלא שכחנו שום דבר. אבל לזכור שהעיקר הוא לספר, לספר ולעניין את הילדים, כל אחד כפי צחות לשונו וכפי היכולת והסגנון שלו לספר סיפורים. מה שבטוח – המצווה היא לספר, ומי שבליל הסדר מפלפל למה מכים את השיניים של הבן הרשע, ולא של הבן החכם שגם שואל: "מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צוה ה' אלוקינו אתכם" (דברים ו, כ) אולי הוא עסק בדברי תורה, אבל סיפור ביציאת מצרים – הוא ממש לא קיים!
מיתוס מספר 5: מצווה להאריך בסיפור יציאת מצרים ולהגיע רעבים לשולחן עורך.
לא נכון. בזמן ההגדה הבטן של כולם מקרקרת וכולם מחכים כבר לסעודה. איך פותרים את הבעיה הזו? נכון, כל היום לא היינו יכולים לאכול לא חמץ ולא מצה, וגם לא היה זמן לאכול. מה כן צריך לעשות? א. חשוב מאוד כן למצוא זמן לפני שעה עשירית בערב פסח, שבו כל המשפחה יושבת ואוכלת סעודה משביעה של מה שאפשר לאכול. מרק עם קניידלך, סלט וכמובן תפוחי אדמה. בנוסף, בכרפס נכון שלכתחילה אנחנו אוכלים פחות מכזית, אבל עבור הילדים אפשר להקל לאכול יותר מכזית כדי להדר במצוות סיפור יציאת מצרים.
מיתוס מספר 6: את ליל הסדר חייבים להתחיל מאוחר, כי חוזרים מאוחר מבית הכנסת.
זה דווקא יחסית נכון. כי את ליל הסדר אי אפשר להתחיל אלא אחרי צאת הכוכבים, באזור השעה 19:30. משום כך, ה"מניין המוקדם" שרבים נוהגים בו בשבתות הקיץ, לכאורה לא אפשרי בליל הסדר. כי בליל שבת רגיל אפשר לעשות מנין מוקדם, להתפלל מנחה, קבלת שבת וערבית מבעוד יום, ולהתחיל את הסעודה בבית מבעוד יום, אבל בליל הסדר כאמור אי אפשר להתחיל קידוש לפני צאת הכוכבים, לפני 19:30, ולכן לכאורה אין אפשרות לעשות מניין מוקדם. בנוסף יש הסוברים שאת ההלל, אותו נוהגים לומר בבית הכנסת בכל קהילות ישראל אחרי תפילת ערבית, אי אפשר לומר בברכה אלא אחרי צאת הכוכבים. לכן, אם לא מתפללים מנין מוקדם, אלא מתפללים ערבית בצאת הכוכבים ואחר כך הלל, חוזרים הביתה באזור השעה 20:30 ועד שכולם מסתדרים ומתיישבים השעה כבר באמת מאוחרת – בטח לילדים. מה ניתן לעשות? הגמרא מספרת לנו שכבר רבי עקיבא עצר בלימודו בערב פסח והלך במיוחד הביתה כדי להשכיב את הילדים. אז מי שיכול – טוב להשכיב את הילדים בצהרים כדי שיהיה להם כח ללילה. אבל, לא תמיד זה מתאפשר, במיוחד בבתים שבהם יש הרבה בני דודים ביחד. משום כך ישנם רבני קהילות שכן מקילים לאפשר את המניין המוקדם גם בליל הסדר, ומי שבבית הכנסת שלו מקובל לעשות מניין כזה – טוב שישתתף בו, יסיימו את התפילה באזור השעה 18:30, ואז יש לנו כמעט שעה עד צאת הכוכבים, עד 19:30, להתארגן בנחת כל אחד במקום שלו, ובדיוק ב"שעת השין" בצאת הכוכבים (באזור השעה 19:30) להתחיל את הקידוש בשעה הרבה יותר סבירה ומתאימה לילדים.
מיתוס מספר 7: את ההפתעות מחלקים לילדים בסוף הסדר, כדי שישארו ערים לאפיקומן.
לא נכון. אמנם מנהג מאוחר שהשתרבב במשך השנים בכל קהילות ישראל לחלק לילדים הפתעה על חטיפת האפיקומן, אבל המנהג המקורי שמופיע בגמרא זה לחלק לילדים קליות ואגוזים במשך ההגדה, בזמן סיפור יציאת מצרים, כדי לעורר אותם שישאלו. בימינו יש ממתקים אטרקטיביים יותר ובריאים פחות, שאפשר לחלק לילדים כדי לגרות אותם ולסקרן אותם. יש כאלה שנותנים ממתק לכל ילד שענה תשובה, אבל כבר אמרנו שבליל הסדר הילדים שואלים שאלות ואנחנו עונים תשובות. לכן כדאי לקנות חבילת סוכריות, טבלת שוקולד, ולחלק חתיכה לכל ילד ששאל שאלה יפה וכמובן הקשיב היטב לתשובה. לספר ביציאת מצרים בליל הסדר – משימה גדולה וזכות גדולה! תשקיעו, אל תחמיצו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
