ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
באותה שעה, אמר הרבי: "גדול שצריכים למדוד אותו, הקטן גדול ממנו..."
באותו הסדר, היסב גם נכדו בן החמש של הרבי. לימים הפך גם הנכד לאדמו"ר, הלא הוא הרבי הרש"ב, שהעיד על עצמו, שמהרגע ששמע את דברי סביו, נקבע בו רגש של מיאוס לגדול ש"מודדים" אותו. (סיפורי חסידים, מועדים, מס' 315).
סיפור זה גונז בחובו תובנה עמוקה המתאימה ל'שבת הגדול'. כבר נשתברו תילי תילים של קולמוסים להשיב על השאלה הידועה – מפני מה נקראה השבת שלפני חג הפסח בשם הייחודי 'שבת הגדול'. אחת התשובות המפורסמות היא, שהשבת קרויה כך על שם נס גדול שאירע בה.
בשנה שיצאו ישראל ממצריים, חלה השבת שלפני חג הפסח ב – י' ניסן, ובמהלכה לקחו ישראל את השה לקרבן הפסח, וקשרוהו למיטותיהם. בכך אירע לישראל נס גדול, כיוון שהשה היה קדוש למצרים, ובכל זאת אירע נס, והמצרים לא פגעו בישראל בעת שביזו את העבודה זרה שלהם. ויש שביארו, שבעצם הנס הגדול יותר היה, שישראל עם העבדים היו אמיצים, והסתכנו ושמעו לדבר ה' על אף הסכנה הכרוכה במעשה זה. על שם ניסים גדולים אלו נקראת השבת, 'שבת הגדול'.
גם אחרי התשובות הללו, אפשר לדייק יותר ולשאול – מפני מה בחרו לכנות את השבת דווקא במילה 'גדול', אם רוצים לציין את הניסים הגדולים, היה מתאים יותר לכנות את השבת כ'שבת הניסים', ובכך לציין את עיקר העניין ולא את התואר הנלווה?
דומה, שביאורו של הצמח צדק למושג 'גדול', יכול גם להעניק עומק חדש לנס הגדול שבשבת הגדול, ובכך לבאר את הטעם שהשבת כונתה דווקא במילה 'גדול'. בדרך כלל, אנו תופסים את המושג 'גדול' כמושג יחסי. כשאומרים לילד, אתה ילד גדול, השאלה היא תמיד ביחס למי. ביחס לאחיו הקטן, הוא גדול, אך ביחס למבוגרים הוא קטן.
הצמח צדק בא ומלמד אותנו, שגדול זה מושג מוחלט. הגדלות בוקעת מתוכנו בלי שמודדים אותה מול אחרים. מי שמחפש להשוות את עצמו לאחרים, וגדלותו ניכרת רק כשמודדים אותו מול אחרים, הרי שהקטן גדול ממנו.
יתכן, והצמח צדק שאב זאת מההגדרה ההלכתית של גדול וקטן. עד גיל בר מצווה האדם מוגדר כקטן ולאחר מכן הוא מוגדר כגדול. ההבדל בין גדול לקטן הוא, שבגיל הקטן האדם נסמך על אחרים, ועומד ברשותם, לעומת זאת כשהאדם גדל הוא עומד ברשות עצמו.
יתר על כן, מצאנו בגמרא (בבא מציעא יב:), שמציאת קטן לאביו ומציאת גדול לעצמו. ומבאר שם רבי יוחנן, שגדול הסמוך על שולחן אביו מוגדר כקטן, ואילו קטן העומד ברשות עצמו מוגדר כגדול. מכאן אפשר ללמוד, שקטן הוא מי שנמדד מול האחרים, ורק בעת שהאדם עומד בכוחות עצמו הוא הופך לגדול.
ובעצם, זה עומק הנס הגדול שעל שמו קרויה השבת. השעה שבה עם ישראל יצא באומץ מול המצרים, ומשך את העבודה זרה שלהם לקרבן היא השעה שבה התחלנו לצאת מעבדות לחירות. עד אותה שעה היינו משועבדים תחת ידם, ובלועים בקרבם, אך באותה שעה הכרזנו שאנו נפרדים מהמצרים ומעתה אנו כפופים לה' אלוקי ישראל.
זהו הרגע שבו הפכנו מקטנים לגדולים. זוהי שבת של גדלות, ועל כן היא מכונה לעד בתואר – 'שבת הגדול'.
ורובד נוסף יש לדבר. בסיפור שבו פתחנו, הרי שככל הנראה הפער בין שני חלקי המצה היה פער קטן. ללמדך, שמי שגדלותו ניכרת רק ביחס לאחרים, כנראה שהוא גדול אך במעט מזולתו, ולכן צריך למדוד אותו. לעומתו, מי שגדלותו נובעת מהאמת הפנימית שלו, הרי לא צריך למדוד אותו, כי הוא הולך וגדל ללא שיעור, וגדלותו ניכרת מיד לכל.
אדם כזה הוא בן חורין, והוא חופשי לגדול ללא שיעור. וכך ישראל מאותה העת שמשכו ולקחו שה לפסח, והפכו לבני חורין בפנימיותם, הולכים וגדלים תדיר לאין שיעור.
כל זמן שהאדם עבד או תלוי ברשות האחרים, הרי שהאחרים יכולים להגביל את קצב גידולו, אך מי שהוא בן חורין בכוחו לגדול לאין שיעור.
עניין זה חשוב במיוחד בתום תקופת הבחירות הספציפית הזו. בתקופה זו, כל המפלגות מצאו לעצמם 'אויב', וניסו להגדיל עצמם מתוך השוואת עצמם לאחרים. כעת, חשוב שכולנו נשוב לעצמנו וניזכר שהגדלות האמיתית מצוייה אצל מי שגדל מצד האמת.
ויהי רצון, שבשבת זו נזכה להיות בני חורין בפנימיותנו, ולגדול לאין שיעור עד הגיענו ליום המיוחל, עליו נקרא בהפטרה: "הנה אנוכי שולח לכם את אלי'ה הנביא לפני בא יום ה' הגדול...".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
