ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
השניים היו מגדולי עולם בתורת הנגלה, וזכו שאף גדולי התורה הלא חסידיים היו מתלמידיהם, רבי פנחס היה מרבותיו של ה'חתם סופר', ורבי שמעלקי מרבותיו של מהר"ם בנט. כמה מגדולי תלמידי ישיבתו של רבי שמעלקי הצטרפו בעקבותיו לתנועת החסידות, והפכו לאדמו"רים ידועים. כך היה רבי שמעלקי גם אדמו"ר חסידי וגם רב ראשי וראש ישיבה.
הסיפורים על רבי שמעלקי מבטאים את היותו נקודת מפגש בין העולמות, ובכוחם ללמדנו תובנות חשובות בשדה החינוך ועבודת ה'.
מספרים עליו, שכשהיה ניגש בתפילה לפני התיבה, היה מלחין ומזמר ניגונים חדשים פלאיים, שלא שמעתם אוזן מעולם. ואף הוא לא היה מכיר ולא היה זוכר אחרי התפילה את ניגוניו, כי היה כולו דבוק בעולם העליון. אמור מעתה – איש של השראה ודבקות פנימית היה.
ועוד מספרים, כשהתמנה רבי שמעלקי לרב בניקלשבורג, דרש בכל שבת משבע השבתות הראשונות, בחכמה חיצונית אחרת, עד שהקיף את כל שבע החכמות. הציבור התפלא מאד על הנושאים המשונים של דרשות הרב.
והנה, בשבת השמינית אמר בפתח דרשתו: 'ימים רבים התפלאתי על מאמר הפסוק בקוהלת – "טוב לשמוע גערת חכם מאיש שומע שיר כסילים". לכאורה היה צריך להיות כתוב שגערת חכם טובה משיר כסילים, ולא 'מאיש שומע שיר כסילים'?
אלא שהכוונה היא, שטוב לשמוע תוכחה מאדם חכם, שהקשיב ותפס את 'שיר הכסילים', כלומר – את שבע החכמות החיצוניות, שהן שיר כסילים לעומת עומק חוכמתה של תורת ה'. לאדם כזה לא יוכלו לומר בעלי החכמות הללו, שהסיבה שהוא רואה את תורת ה' כנעלה יותר מכל החוכמות זה בגלל שהוא לא למד את כל החכמות, אלא הם יקבלו את גערתו ואת דבריו שתורת ה' נעלה וכל החכמות לעומתה הם כ'שיר כסילים'.
יש כאן שילוב מיוחד של אדם גדול, שמחד דבוק כולו בה' מתוך השראה ותפילה, ודבקותו זו עוברת הלאה לסובבים אותו, עד שעצם עולמו הפנימי מרומם את סביבתו. ומאידך - רבי שמעלקי מופיע כאן כאיש שכלתן, הבקי בכל החכמות החיצוניות, ומחליט לדרוש באופן חריג באוזני בני עירו בנושאים אלו רק כדי להוכיח להם שהוא בקיא בהם, ובכל זאת הגיע למסקנה שתורת ה' נעלה מחכמות אלו.
בדרך כלל, אלו שני דרכים מנוגדות בעבודת ה' - יש את אנשי הדבקות והרגש ויש את אנשי השכל וההוכחות. וכך גם בעבודת החינוך (במיוחד, בהקשר הכואב של הדתל"שים) - יש מי שמאמין שאנשים חוטאים כי תאוות ליבם משכה אותם, והתיקון החינוכי הוא לחברם בדרך חוויתית למפגש פנימי עם ה'. ויש מי שמאמין שאנשים עוזבים את דרך ה' כי לא קיבלו תשובה לשאלותיהם והפתרון נעוץ בשורת ראיות שכליות.
מרבי שמעלקי אנו למדים שמזה וגם מזה אל תנח ידיך. יש מי שיושפע מהוכחות שכליות ויש מי שיושפע מניגוני הדבקות. וכל הדרכים משפיעות ומשלימות זו את זו.
וכך זה גם בפרשת קדושים. הפרשה פותחת בציווי הדבקות הגדול ביותר - קדושים תהיו. רוב האנשים מבינים ציווי זה כחיפוש השראה רוחנית מפשטת, המצויה בשמי מרומים, אך דווקא אחר כך הפרשה מלאה בשורה ארוכה של הלכות ודקדוקים.
יותר מזה - לפי הספרא פרשת קדושים היתה נקראת על ידי המלך בהקהל, מפני "שרוב גופי תורה תלויים בה". ההקהל היא מצווה שמימד החוויה הרוחנית המועברת לילדים תופסת בה מקום מרכזי, שהרי החידוש בה היא שמעבר למצוות תלמוד תורה הרגילה שבה לומדים את התכנים, יש גם זמן שבו אנו חווים חוויה הדומה למעמד הר סיני שבו כל העם מקבל תורה ביחד. ובכל זאת - דווקא בהקהל נוסקים בלימוד פרשת קדושים העוסקת בתמצית ההלכתית המדוקדקת והשכלתנית של התורה. ללמדך את החיבור וההשלמה של שני עולמות אלו.
ונסיים בדברי רבי שמעלקי, ששאל על הפסוקים בתחילת פרשתנו – "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'... איש אימו ואביו תיראו", הכיצד יכול בן אנוש, שהוא חומרי ויש בו מידות שליליות, לקנות את מידתו של ה'? ועוד – מה הקשר בין יראת אב ואם, שהיא דבר אנושי, לקריאה להיות קדושים ולהתרומם מעל האנושיות הרגילה?
ענה הרבי – שלושה שותפים באדם – הקדוש ברוך הוא, אביו ואימו. חלקו של הקדוש ברוך הוא קדוש כולו ואילו שאר החלקים יכולים להתקדש ולהידמות לו. וזו כוונת התורה – בתוככם יש מקדושת ה', ועל האדם לקחת את שאר חלקיו ולרוממה לאותה קדושה - קדושים תהיו כי קדוש. עבודה זו עושים על ידי 'איש אמו ואביו תיראו', כלומר שהאדם לוקח את החלקים בקרבו שבאים מאביו ואימו ומרומם אותם. (נזיר השם עמ' 9). שנזכה לשילוב הקדוש של השראה ועבודת השכל, ולהתרומם ולרומם!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
