ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
בשביעי של פסח, בזמן התפילה, ראה רבי פנחס שנגזר על הבעש"ט שיסתלק בזמן הקרוב, והתחיל להשתדל מאד בתפילה, אך ללא הועיל. הצטער מאד רבי פנחס שלא הלך אתמול למקווה, כי אלו ראה זאת כבר במקווה, היה מועיל בעניין.
אחרי התפילה, שאל אותו הבעש"ט הקדוש, אם הלך אתמול למקווה. וכשהשיב שלא הלך, אמר לו הבעש"ט – 'כבר נעשה מעשה, ואין אחר מעשה כלום'... (שבחי הבעש"ט את רטז').
סיפור עמוק זה רומז על נקודה מיוחדת שיש בשביעי של פסח, נקודה העומדת גם ביסוד כל תהליך הגאולה האחרונה, וכידוע שלפי המסורת החב"דית הבעש"ט תיקן לאכול סעודת משיח בשביעי של פסח. (בסעודה זו יש זווית מיוחדת המאחדת כמה זרמים בישראל – הגאון מוילנא היה אוכל סעודה שלישית בחג זה, למרות שבדרך כלל ביום טוב לא חייבים לאכול סעודה שלישית, כדי להיפרד ממצוות אכילת המצה, וכך גם המתנגדים אוכלים זאת מפני חיבוב מצווה. בברסלב וחסידויות נוספות קוראים לסעודה זו – סעודת הבעש"ט, כי אירע לבעש"ט נס גדול ביום זה במהלך ניסיון עלייתו לארץ. וגם לציבור הדתי - לאומי יש קשר ליום זה, מפני הרמז המיוחד של הא"ת ב"ש לפסח, שבו כנגד כל יום מימי הפסח יש חג המתחיל באותו יום בשבוע, ו – ז' של פסח הרי בסימן זה הוא – ז"ע, ובאותו יום בשבוע יצא לעולם יום העצמאות המתחיל ב- ע'. וכידוע, אחרי כל המחלוקות, כולנו נתאחד בגאולה השלימה, ימי המשיח).
בסיפור זה, בשביעי של פסח מונח הגרעין של חג השבועות, אך גרעין זה צריך שמירה וטהרה מיוחדת. רק אם הולכים למקווה, הרי אפשר לפעול בחג זה שבשבועות ימשיך אורו של הבעש"ט.
וכך כל שנה בשביעי של פסח. יש המבארים שלחג השבועות אנו מטפסים במשך מט' יום של ספירת העומר, המחולקים לשבעה שבועות, שהם שבע יחידות של שבעה ימים. שביעי של פסח, שהוא סיום של השבוע שמתחיל בחג הפסח, משלים מבחינה מסוימת יחידה ראשונה.
לכן, ביום זה כבר זכינו להתגלות השכינה הגדולה של נס קריעת ים סוף, שבו "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי". בשונה מיציאת מצריים עצמה בה הכל היה במתנה מה', כי עוד היינו שקועים ב – מט' שערי טומאה, כאן כבר נטהרנו מעט, ונטלנו חלק מסויים בנס – "דבר אל בני ישראל, ויסעו!". קפצנו לים, ורק אז הוא נבקע.
אך זה עדיין תחילת הדרך. עדיין נדרשנו להשלים מהלך של עלייה בת מט' יום עד להתגלות השלימה של חג השבועות ומעמד הר סיני. ובשביעי של פסח, מהלך העלייה מצוי עדיין בחיתוליו. כידוע, תינוק קטן הוא רגיש יותר, ולכן זקוק לשמירה מעולה. וכך גם מבחינה רוחנית, כשעניין מצוי בתחילת הדרך, עליו להישמר טוב יותר.
כך שביעי של פסח, הוא יום חשוב שבו האור הגדול של שבועות ושל הגאולה השלימה מתחיל לזרוח, אך כיוון שהוא בתחילת הדרך עלינו לשמור עליו טוב. ובאופן דומה, בקשר לתהליך שיבת ציון של דורנו אותו אנו מציינים ביום העצמאות, המקביל לשביעי של פסח, האריכו גדולי ישראל לבאר שהתהליך מצוי בחיתוליו ולכן הוא זקוק לשמירה מיוחדת. ומטעם זה, כך הסבירו, הגאולה החלה גם על ידי אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, כדי שכביכול כוחות הקדושה יעברו דרכם בצורה סמויה, ולא יופרעו בידי המקטרגים. וכך ביאר, למשל, בעל 'אם הבנים שמחה', שזה הכוונה בדברי חז"ל על כך שבשורת הגאולה תבוא על ידי עופות טמאים, כי כך הבשורה נשמרת ללא קטרוג.
ומיום זה עלינו ללמוד, שכשעניין רגיש מצוי בתחילת דרכו, עדיף לשמור עליו בסוד, ולא לגלות לכל אחד, כי בתחילה 'אין הברכה שרוייה אלא בדבר הסמוי מן העין'. ובאמת, כל אדם שבקיא קצת בעשייה מורכבת ורגישה (למשל, בפוליטיקה...) יודע שעניינים רבים חשוב לשמור עליהם בסוד עד לרגע המתאים, ואם יגלו אותם טרם זמנם, הם עלולים חלילה להתבטל. רק בהמשך, כשהעניין כבר חזק ומבורר יותר, טוב להפיץ ולשתף יותר ויותר אנשים.
ויהי רצון שנזכה לקבל את האורות הגדולים של שביעי של פסח וחג השבועות בשלימות, בטהרה ובקדושה. חג שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
