ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
א. ויקרא יג' – אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים.. והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא.. והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים. מו"ק טו. - וראשו יהיה פרוע, אין פריעה אלא גידול שער, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר נאמרה הוייה בראש ונאמרה הוייה בבגד, מה הוייה האמורה בבגד דבר שחוץ מגופו, אף הוייה בראש דבר שחוץ מגופו. מאי לאו אתפילין? אמר רב פפא, לא, אכומתא וסודרא.
ב. שמות ד' - ויאמר ד' לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג. ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו. מלבי"ם - (משלי יח') גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית מגדל עוז שם ה' וכו', תפס במשל מלך שצוה לעבדיו לבנות לו מגדל עוז, והיו ביניהם עבדים שלא די שלא בנו עוד הרסו את הבנין, ואחרים היו שלא הרסו ולא עסקו בבנין, אמר שעונש מי שהתרפה במלאכתו שוה עם האיש משחית שעסק להרוס הבנין ולהשחיתו, והמליצה שה' צוה לכל בני אדם לבנות מגדל עוז.. הוא שם ה', שהיא הבריאה הכללית שנוסדה ע"י שמותיו של הקב"ה, וכל בנין המגדל תלוי בשמותיו הקדושים ובהתורה הקדושה שהיא שם ה' שהיא חיות כל העולמות, ובני אדם שמקיימים התורה בונים את המגדל הנשגב.. ויש רשעים שעוסקים להשחית.. ויש.. מתרפים במלאכתם.. גם.. הם חברים של המשחיתים.. והנחת ידו בחיקו היא העצלות והרפיון ממלאכה שטומן ידו בחיקו ואינו עושה דבר.. בזה הראה למשה כי הוא מיוחד לבנות שם ה' ואת המגדל ושלא יתרפה ממלאכתו רגע.
ג. בעל הטורים - וראשו. ד' במסורה. וראשו יהיה פרוע. ומגדל וראשו בשמים (בראשית יא'). וראשו מגיע השמימה (שם כח'). וראשו לעב יגיע (איוב כ'). בשביל שהגיע ראשו עד לשמים על כן נגעים באים עליו.. פרוע. ב'. וראשו יהיה פרוע. וירא משה את העם כי פרוע הוא (שמות לב') מלמד שלקו בצרעת. מגילה יז. - הקורא את המגילה למפרע, לא יצא.
ד. ישעיהו ו' – בשנת מות המלך עוזיהו, ואראה את ד' יושב על כסא רם ונשא.. שרפים עומדים ממעל לו, שש כנפים שש כנפים לאחד, בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף. רש"י – בשנת מות: כשנצטרע.
ה. שופטים ה' - בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ד'. רש"י - כשבא פרצות על ישראל שפרצו בהם העובדי כוכבים על עזבם את ה' והתנדב העם לשוב בתשובה מעתה ברכו את ה' על התשועות שעשה. יונתן - כד מרדו בית ישראל באוריתא.. רד"ק - בפרוע פרעות - בנקום נקמות, תרגום נקום נקמת (במדבר לא') איתפרע פורענותא.
ו. במדבר ח' - והעמיד הכהן את האשה לפני ד' ופרע את ראש האשה.. רש"י – סותר את קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן. כלי יקר - בנגעי בתים אמרו חז"ל שבאים על צרות העין וכו' אבל בנגעי בגדים לא אמרו כלום. והקרוב אלי לומר כי הם באים על גסות הרוח כי דרך העולם להתכבד ביותר במלבושי כבוד כי הא דרבי יוחנן קרי למאניה מכבדותיה (שבת קיג.) וכמו שאמרו חז"ל (שם קיט.) לקדוש ה' מכובד כבדהו בכסות נקיה.. כי שלושה מיני צרעת באים על שלושה דברים שהם כיסוי לאדם.. עורו לבשרו. למעלה מעורו, בגדיו.. למעלה מהם, ביתו.. ומי שהוסר מעליו כל מכסה נקרא פרוע ומגולה.. על דרך ויגל את מסך יהודה על חורבן בית המקדש כי בחורבן הבית נעשו מגולין מכל וכל. ישעיהו כב' – ויגל את מסך יהודה.. רש"י - הוא בית המקדש שהיה מגין ומיסך ומסכך עליהם.
ז. רבינו בחיי - אמרו במדרש, והצרוע זה ביהמ"ק, אשר בו הנגע זו ע"ז.. בגדיו יהיו פרומים אלו בגדי כהונה, וראשו יהיה פרוע זו שכינה שנסתלקה משם, ועל שפם יעטה שבטלו את התורה, וטמא טמא יקרא, זה חורבן ראשון וחורבן שני. פתיחתא איכה רבה כא' - רבי אלכסנדרי פתח.. פרוע.. שנאמר ויגל את מסך יהודה, גלי דכסיא.. סנהדרין קז. - אמר רב יהודה אמר רב, ששה חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה ופירשו ממנו סנהדרין. שמות כו - ועשית מכסה לאהל.. ישעיהו כג' - ..יפקד ד' את צר.. והיה סחרה ואתננה.. לישבים לפני ד' יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק.
ח. אוה"ק ג' צפיה לישועה ס' - כשהולכים אחרי ההרגשה העליונה של הופעת רוח הקודש, ושל כל חכמה והופעה שבעולם, בלא התקשרות אל התורה ומעשיה בפרטיות, ובמדידת המדות הטובות, המשוערות על פיה, הרי זה חטא נדב ואביהו, הפרדת יסוד אבא מאימא עלאה. חושבים המתנהגים ככה שמתקרבים אל הקודש, מיחדים הם ממרחקים, מקריבים אפילו אש זרה, ובאים אל הקודש, שתויי יין, בלא אימתא דשמיא, הנובעת ממקור עליון, הבאה על ידי כיסוי הראש, אלא פרועי ראש, ומתיחדים כל אחד בהשגתו המיוחדת בלא איגוד עליון של תורת משה מורשה, ולא נטלו עצה זה מזה, ומורים הלכה בפני רבם.. ועומק גדול של קדושה זו צריכה להתבטל בפני מקור התורה. ונקדש בכבודי.
ט. ישעיהו נב' - חשף ד' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים.. הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד.. כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו. בראשית ל' - ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן..זוהר סתרי תורה ויצא קסב. - לחברא משכנא כחד ולמהוי חד, כדין תליסר מכילן הוו חד, וחוורא אתגליף על גוונין וסליק על גוון כלהו, הה"ד מחשוף הלבן וכדין אקרי (זכריה יד') ד' אחד ושמו אחד וכדין (תהלים כג') ד' רועי לא אחסר וכתיב בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהלני נפשי ישובב וגו'.
י. קובץ א' צ' - האנרכיה, היא נובעת מיסוד יותר נעלה מהסוציאליות. איננה יסוד לתורה המעשית וקיומה, כ"א להדבקות הא-להית העליונה מכל מעשה וסידור חיובי. על כן היא עוד יותר רחוקה ממקורה, שהוא עומד רחוק מאד משפלות החיים של ההוה, מהסוציאליות, ובמצבה של עכשיו, ומצב החיים של ההוה, היא פרועה כולה, למרות הניצוץ הא-להי הנשגב המסתתר בתוכיותה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
