ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
השבת הסמוכה לחג הפורים נקראת שבת זכור. בשבת זו נקרא על מעשי עמלק ועל המצווה מן התורה לזכור את מעשיו ולמחות את זכרו. שבת זו היא הכנה למחיית זכרו של המן, כפי שנקרא במגילת אסתר.
• יש להקשיב לקריאת התורה ולכוון לקיים את מצוות זכירת מעשה עמלק. מי שפספס את קריאת התורה, יוכל לקרוא מן החומש.
• נשים: פטורות מלשמוע זכור, ויש נשים שנוהגות להדר ולשמוע. העושות כך ישמעו על דעת שעושות זאת בלי נדר.
תענית אסתר (יום רביעי יג' אדר ב' 20/3):
ביום י"ג באדר יום בו הותר ליהודים להיקהל ולעמוד על נפשם להילחם נגד אויביהם, צמו היהודים והתפללו לה' שיושיעם, ולזכר תעניתם אנו צמים ביום זה.
טעם נוסף: זכר לשלושה ימי צום שצוותה אסתר לצום לפני שנכנסה למלך אחשורוש להזמין אותו ואת המן לסעודה שהכינה להם.
• תחילת הצום: 4:14
• צאת הצום: 18:10
• שבירת הצום: אין לשבור את הצום לפני קריאת המגילה. זקנים וחולים יכולים לאכול אף לפני הקריאה אחרי צאת הצום.
נשים ששומעות קריאת מגילה מאוחרת יכולות לאכול בצאת הצום אך לא יאכלו סעודה עד לאחר שמיעת מקרא מגילה.
זכר למחצית השקל:
בזמן העבודה בבית המקדש היו מקריבים בכל יום 'קרבנות ציבור' כלומר קרבנות המוקרבים לה' בשמם של כל עם ישראל. קרבנות אלו היו נקנים מכסף שהיה נאסף פעם אחת בשנה, לקראת ראש חודש ניסן מכל עם ישראל. כל אחד היה נותן סכום שווה של 'חצי שקל קודש'. על תרומה זו נאמר שמכפרת על נפשות עם ישראל.
זכר לכך נוהגים לתת צדקה בחודש אדר ' זכר למחצית השקל'.
• כמה לתת: ספרדים נהגו לתת 20 ₪ אשכנזים: שלושה חצאי שקלים.
• זמן הנתינה: המנהג לתת לפני תפילת מנחה של תענית אסתר, ואפשר לתת קודם או לאחר מכן.
מי נותן: גברים מעל גיל עשרים, נשים גם יכולות לתת. יש נהגו לתת כנגד כל בני המשפחה והנוהגים כך יעשו כמנהג בלי להתחייב לשנים הבאות. מי שרוצה לתת כנגד כל בני משפחתו וקשה לו יכול לתת כנגד כל אחד שלושה חצאי שקלים.
פורים (יום חמישי יד' אדר ב' 21/3):
מטרתן של מצוות הפורים היא להרבות קרוב וחיבור בתוך עם ישראל כתיקון לדברי המן כי עם ישראל 'עם מפוזר ומפורד...'
ארבע מצוות בפורים – סימן מממ"מ:
מקרא מגילה: חייבים במצווה – גברים ונשים. יש לשמוע קריאה מתוך מגילה כשרה
כפי שקוראים בבית הכנסת (אין לשמוע דרך הרדיו). זמן הקריאה – פעם בלילה ופעם ביום.
• מתנות לאביונים: למי נותנים: לשני עניים, מתנה אחת לכל עני. כמה נותנים: לפחות עשרה שקלים לעני. ניתן להעביר באמצעות רב בית הכנסת או גבאי הצדקה. זמן הנתינה: הצדקה צריכה להינתן לעניים ביום פורים עצמו, (גבאי הצדקה רשאים לאסוף לפני כן) טוב יותר להרבות במתנות לאביונים מאשר במשלוחי מנות.
• משלוח מנות: שתי מנות אוכל לאדם אחד. מי חייב: כל אחד מבני המשפחה.
זמן הנתינה: יום פורים ולא בלילה.
• משתה: מצוה להרבות בסעודה בפורים, זמן הסעודה: ביום פורים ולא בלילה.
• 'על הניסים': בתפילות יום הפורים בברכת 'מודים' ובברכת המזון בברכת 'נודה לך...' אנו מוסיפים את ברכת ההודאה 'על הניסים...' 'בימי מרדכי ואסתר'.
דין מי ששכח: 1. נזכר לפני סיום הברכה – לפני שאמר 'ברוך אתה ה'' – חוזר ואומר 'על הניסים' 2. נזכר לאחר שהזכיר 'שם ה'' אינו חוזר, וטוב לומר ב'אלוהי נצור'(בתפילת העמידה) , ב'הרחמן' (בברכת המזון). "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי מרדכי..."
שנזכה להמשיך עלינו
את שמחת פורים כל השנה
הרב אליעד בן-דוד
050-5883671
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
