ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
שקט שרר בכתה. מדי פעם נשמעו מחיקות, ואף ניתן היה לשמוע את זמזומו של איזה זבוב טרדן.
היה זה בזמן מבחן ארוך וקשה בגמרא. התלמידים למדו והתכוננו במשך שעות ארוכות למבחן המסכם של כתה ט'.
הרב שרעבי צפה בתלמידיו הכותבים, חושבים ובוהים בנקודות עלומות בחלל הכתה. לקראת סוף הבחינה, כבר נערמו על שולחנו מבחנים רבים. ניתן היה לראות את התלמידים הנותרים כותבים במרץ ובזריזות.
לפתע רטט הטלפון שבכיסו. אחד המורים ביקש אם יוכל להגיע אליו בדחיפות. הרב שרעבי פנה לתלמידים ואמר: "אני יוצא לשתי דקות לעזור למורה בכיתה הסמוכה. אני אפילו לא צריך לומר שאני סומך עליכם שהשקט יישמר ותשמרו על הגינות הבחינה", פנה ויצא מהכתה עם ערימת המבחנים הגמורים בידו.
לאחר שהייה של 2-3 דקות בכתה הסמוכה פתח את דלת כיתתו ולעיניו נגלה מחזה מכעיס. במרכז הכתה עמד שלומי, וענה לשאלות חבריו. תלמידי הכתה השונים נראו כותבים את תשובותיו במהירות.
הרב שרעבי עמד בפתח הכתה ונראה שסערה מתחוללת בקרבו. גם שלומי, השתתק לפתע, ונראה היה כאילו אינו יודע מה לעשות עם עצמו. תלמידי הכתה הסתכלו זה על זה בבהלה ובחשש.
לאחר כמה שניות של דממה מוחלטת, זרק הרב את המבחנים מידו והטיח אותם לרצפה, תוך שהוא מרעיד בקולו את תלמידי וקירות הכתה: "הזהו אמון?!!! חשבתי שאפשר לסמוך על תלמידים בכתה ט' לכמה דקות והנה אני מגלה שאתם עוזרים ומעתיקים זה מזה! מה שווה לי כל המבחן הזה? בשביל מה צריך אותו בכלל??!!" קרא, ויצא מהכתה בכעס רב.
האם היה מותר לרב לזרוק את המבחנים בגמרא על הרצפה?
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א-
יש מקום להתיר דברים מיוחדים למורה לצורך חינוך התלמידים אף שהם נראים כאיסור. כעין שמצינו ברמב"ם (הלכות תלמוד תורה פרק ב', הלכה ב') שמותר למורה להכות את תלמידו לצורך החינוך אף שלכאורה זה איסור הכאה. וכן תלמיד שמגיע לבית הספר עם טלפון לא מסונן מותר למורה להחרים לו למשך שבוע ושבועיים אף שלכאורה זה אסור משום גזל. אלא שלצורך חינוך התירו דברים מסוימים.
אף בעניננו אם המורה חושב שיש בדבר תועלת חינוכית גדולה ללמד את תלמידיו שלהעתיק במבחן זה דבר חמור, יש מקום לומר שמותר היה לו לעשות כן וכעין שאמרו 'ביטולה של תורה היא קיומה' (מנחות צט:). וכן נאמר 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', ואמרו בגמרא שלפעמים מותר להפר את התורה משום שזהו עת לעשות לה' ויש צורך לעשות גדר וסייג לתורה. (ראה רש"י שם ד"ה 'מסיפיה לרישיה'). וכן משה שבר את הלוחות משום שהוא ראה צורך מיוחד בכך.
אולם אם הדבר נעשה מתוך כעס בלתי נשלט לא נוכל לומר שעשה דבר טוב, אף שאין לבוא אליו בטענות, שהוא הרגיש שכל החינוך שלו נכשל, וכל מורה לפעמים כועס, ואף אחד לא במדרגה של משה רבינו שנענש על מעט מן הכעס.
לסיכום : יש מקום לומר שזריקת המבחנים היתה מותרת ובתנאי שהדבר לא נעשה מתוך כעס בלתי נשלט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
