ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
כששאלוהו לפשר הנהגתו זו, הסביר שרצה לוודא שבעת המעבר לא יתבלבלו חלילה ויניחו בטעות את ארגז החידושים שלו מעל ארגז החידושים של אביו. בהזדמנות זו סיפר עד כמה שגבה מעלתו של אביו ממעלתו שלו.
וכך סיפר: אבי, הרב בנימין דסקין, (שיום ההילולא שלו ב – כה אדר), כיהן כרבם של כמה ערים חשובות. פעם, פרצה שריפה באחד הכפרים הסמוכים לעירנו, ונשרפו גם ספרי תורה. שלחו אנשי המקום את היריעות השרופות לאבי, כדי שיפסוק את דינם.
כשהגיע השליח לביתנו, פתחתי לו את הדלת, וראיתי את ספר התורה השרוף. הזדעזעתי מאד, ופרצתי בבכי, אך כשנכנס השליח לחדרו של אבי, ובידיו היריעות, אבי התעלף...
המהרי"ל דסקין היה מגדולי גדולי עולם, ואף אביו רבי בנימין היה מגדולי ישראל, והנה דווקא מכל מעלותיו של אביו, בחר המהרי"ל לציין דווקא נקודה זו.
ומשאלת השאלה – מה מיוחד כל כך בהתעלפות זו, שהיא הנקודה שהבדילה בין האב והבן? דומה שהעניין נעוץ בעומק הקשר הפנימי. שניהם אהבו את התורה ולמדו בה עד כלות נשמתם, אך דווקא כאשר התורה התבזתה, גדולה מעלתו של מי שחש אליה קשר כה עז עד שחש שעולמו חרב עליו והתעלף.
אמירה זו באה ללמדנו, שלפני כל הדברים החשובים, עלינו לחוש קשר עמוק ופנימי לתורה. קשר זה הוא מרכז הדברים, ומתוכו נובעים כל הענפים. אמירה זו נאמרה כבר בגמרא (ברכות כ, א – בתרגום חופשי): 'אמר לו רב פפא לאביי – מדוע לדורות הראשונים התרחשו ניסים ולדורות שלנו לא מתרחשים ניסים. אי אפשר לומר, שהסיבה היא שהם היו יודעים תורה יותר מאיתנו, שהרי בזמנו של רב יהודה היו לומדים בעיקר בסדר נזיקין ואת מסכת עוקצין ראו כסוגיות קשות, ואילו אצלנו לומדים את כל שישה סדרי משנה ויש לנו שלוש עשרה ישיבות שלומדות עוקצין. ואילו בנושא של ניסים, הרי כשאין גשם ומכריזים צום, אז כשרב יהודה היה רק חולץ את מנעלו לקראת הצום כבר היה בא גשם, ואילו אנחנו צמים ומתפללים ואין גשם.
ענה לו אביי: ראשונים היו מוסרים נפשם על קדושת ה', ואנחנו לא. כמו שמצינו בדורות הראשונים, שרב אדא בר אהבה ראה גויה אחת בשוק, שהייתה לבושה בבגד עליון צועק ולא צנוע, והוא קרע אותו כי הוא חשב שהיא יהודיה. אחר כך התברר שהיא הייתה גויה, והיה עליו לשלם לה סכום כסף גדול כפיצוי, וזה קרה לו דווקא מתוך שפעל במהירות ולא במתינות.' (כמובן, שכל דור לפי עניינו, ואדם שיקרע בימינו ברחוב בגד כזה, לא יביא שום תועלת).
נמצאת למד, שהגמרא מביאה כטעם להתקבלות התפילות, עניין המבטא קשר עם ה', שהכל מתחיל מקשר עמוק ופנימי, שלאדם אכפת מהתורה ומצוותיה, ומתוך כך הוא לומד אותה ומקיים דבריה. ואף על פי ששם רב אדא בר אהבה פעל בחוסר מתינות, וטעה במציאות המעשית, בכל זאת הגמרא מעריכה את הלהט שלו ומציינת אותו לשבח.
עניין זה מתבטא בצורה ייחודית גם בפרשת ויקהל. הפרשה נפתחת במצוות השבת ואחר כך עוסקת כולה בענייני המשכן. רש"י במקום עומד על סמיכות זו ומפרש שהוקדמה שבת למלאכת המשכן ללמדנו, שבניית המשכן לא דוחה את השבת.
אולם, לכאורה רש"י זה קשה מאד, שהרי לעיל (לא, יג) כשמסיימת התורה לספר על צו ה' למשה על כל ענייני המשכן, מופיעה גם כן פרשיית השבת. וגם שם רש"י מפרש שהוסמכה השבת למשכן, ללמדנו שאין בניית המשכן דוחה את השבת. ואם כן, תמוה – למה בציווי ה' למשה, מופיעה השבת בסוף פרשיות המשכן, ואילו בפרשתנו השבת מופיעה בתחילת פרשיות המשכן?
נראה, שההבדל נעוץ בעניינה של פרשתנו, העוסקת בהורדת הדברים לשטח ויישומם המעשי, דברי משה לישראל ופירוט עשיית המשכן בפועל. בפרשת כי תשא מסתיים שרטוט החזון הגדול של בניית המשכן. לכן השבת מוזכרת בסוף, כי השבת מבטאת את ההגעה לפסגה ולמנוחה, השלמת החזון. לעומת זאת, ביישום המעשי חשוב דווקא להתחיל בשבת, המבטאת את פסגת החזון, ומכוחה לצאת לעמל וליישום הפרטני.
וכעין הסיפור שבו פתחנו, השבת מבטאת את עצם הקשר והחיבור לה', כשהאדם השלים את כל מלאכתו, ונמצא בקרבת ה', מעין עולם הבא. ומכוח עצם הקשר, אפשר לצאת לכל היישום הפרטני.
זה גם עניינו של חודש אדר ושורש פעילותו של מרדכי היהודי בעולם. כידוע, גזרת המן הייתה מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. כבר עמדו רבים על כך, שהסעודה הייתה כשרה, אבל הבעיה הייתה שאכלו בה מכלי המקדש וכל עניינה של הסעודה הייתה לציין את מחשבתו של אחשוורוש שישראל כבר לא יגאלו, כי טעה לחשוב שעבר כבר מועד הגאולה וישראל לא נגאלו (מגילה יא, ב). נמצאנו למדים, שהבעיה הייתה שגם אם אנשים שמרו תורה ומצוות, הרי הם לא היו מחוברים לה' בקשר פנימי עמוק, ולכן יכלו להשתתף בסעודה החוגגת את חילול ה' הגדול ועיכוב גאולתם של ישראל.
כנגד המגמה הזאת יצא מרדכי, ומוביל מהלך של חיבור עם ישראל בפנימיותו לה' בתפילה, זעקה ומסירות נפש. הוא לא כורע ולא משתחווה להמן, וכל כולו צעקה שיש לקדש את ה' בעולם.
שנזכה להיות קשורים לה' בעבותות פנימיים של אהבת עולם, (ולא נצטרך להתעלף, אלא) הכל יהיה מתוך שמחת השבת והמקדש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
