ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
יעקב הביט בשעונו בפעם השלישית בדקה האחרונה. יעקב ידע שכל זה לא יעזור לו. מראש היה צריך לקחת בחשבון את זמן ההמתנה שתמיד ארוך מהרגיל. בליבו החל לבעבע כעס על ההורים המאריכים יותר מעשר הדקות שהוקצבו להם מראש. בעוד הכעס עולה בו, נזכר פתאום שגם הוא האריך שנה שעברה עם הרב כהן, ואף אחד לא כעס עליו כשיצא וגילה למבוכתו ארבעה אנשים מחכים לו. "טוב, באמת שאין סיבה לכעוס" הרהר בינו לבין עצמו והתיישב שוב לחכות בנחת.
כשנכנס, חייך אליו הרב לוי והזמינו לשבת. הרב הראה לו את ציוניו של יוני, אך יעקב לא היה מרוצה. הרב לוי הבחין בעווית שבפניו ושאלו "מה דעתך?"
"האמת, שדעתי אינה נוחה מציונו בגמרא. באופן כללי יוני מתוסכל מאד משיעורי גמרא ונראה שקשה לו מאד במקצוע זה. האם ייתכן שהדבר נובע מצורת הלימוד השונה בישיבה התיכונית לעומת צורת הלימוד בחטיבת הביניים?" שאל האב
"ייתכן" אמר המורה באיטיות.
"האם תוכל להראות לי את ציוניו של חבריו שהגיעו איתו מחטיבת הביניים כדי שנוכל לראות האם הדבר קשור למקום הלימוד הקודם?" שאל- ביקש האב.
הרב לוי היסס, אך לאחר מחשבה נוספת ענה "אין בעיה" והחל לומר ליעקב את ציוניו של הילדים שהגיעו יחד עם יוני.
"לא, לא" קטע האב את דבריו של המחנך. "ברצוני לראות כמה קיבל כל ילד. שהרי לא תוכל להשוות את יוני שלי לאריה גלופשטיין לדוגמא. אריה הוא הרי גאון ואין מה להשוות אותו ליוני. אך אם אדע כמה קיבלו דוד וחיים ודני אוכל לדעת היכן עומדת בעייתו של יוני.."
בהתחלה הרב לוי רצה לומר שהדברים לא בהכרח קשורים, יעקב התעקש שזה חשוב לו לטובת בנו. כעת עומדת בפניו התלבטות. האם עליו להראות ליעקב את ציוניהם של חבריו של יוני, יחד עם שמותיהם? או שמא אסור לו לעשות כך ואין ביכולתו להיענות לבקשת האב?
תשובת הגאון הרב משה שטרנבוך שליט"א:
אם מתעקש האב שלא מספיק לו לראות את הציונים של שאר הכיתה בלי לראות את השמות, ויעזור לו הדבר לראות את שמות התלמידים בדף הציונים, מותר להראות לו בתנאי שברור לו שיש בזה תועלת לאב. וכן שברור לו שהאב הוא אדם השומר פיו ולשונו שלא יספר לאחרים, וכן שיזהר שלא יצא מכך נזק לשאר התלמידים.
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א :אסור למורה לעשות כן. לגלות את המידע האישי של האדם יש בזה איסור לשון הרע. אם האבא משוכנע שהדבר יהיה לתועלת התלמיד אז שיגש ויבקש רשות. מתחת לגיל בר מצווה שיבקש רשות מההורים. מעל גיל בר מצווה שיבקש רשות מהתלמידים. (ומעל גיל בר מצווה ראוי שיבקש גם מההורים של התלמידים. מכיוון שהם אלו שמממנים את הלימודים, ועוד שההורים מבינים יותר את ההשלכות). 1
וכן דעת הגאון הרב יעקב מאיר שטרן שליט"א שהדבר פשוט שאסור.
לסיכום: לדעת הרב משה שטרנבוך מותר בתנאי שהאבא לא יגלה לאף אחד, ולדעת הרב אריאל והרב שטרן אסור בלא בקשת רשות.
^ 1.אפילו אם זה לתועלת כדברי האבא, אין היתר לומר לשון הרע על אחר. אין זה דומה למה שמבואר בספר חפץ חיים שמותר להזהיר שותף בעסק או בשידוך אם השני רמאי וכדומה. שם מדובר להציל את מי שעלול להינזק, ואנו מצווים להציל אותו מדין "לא תעמוד על דם רעך",.ואילו כאן לא מדובר להציל מישהו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
