ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
השעה הייתה שעת לילה מאוחרת, אך הרב היה רגיל לשבת וללמוד תורה עד שלוש או ארבע לפנות בוקר. נכנסתי לחדר הסמוך אל הרב ואמרתי לו: "הרב טעה פה".
הרב לקח את הכתב בידו, התבונן בדבר, ולאחר כמה דקות הבהיר לי במאור פנים את כוונתו. פתאום הבנתי שלא הרב טעה אלא אני טעיתי, ובגלל שלא הייתה לי מספיק 'אמונת חכמים' בדבריו של הרב, לא התעמקתי מספיק בדבריו ולא הבנתי את עומק כוונתו. יתכן שאם הייתי עמל על הדברים במשך שעות או ימים, הייתי מבין את עומק כוונתו.
אותו רגע הפך לקניין גדול בחיי. הרי כל גדולי ישראל שבכל הדורות, שלעיתים איננו מבינים את דבריהם ואנו מקשים עליהם קושיות ורוצים לדחות את דבריהם, אם הם היו 'בחדר הסמוך' והיינו ניגשים אליהם ושואלים אותם, בוודאי הם היו מבהירים לנו את עומק כוונתם.
והעניין מחובר לדברים שכתב 'השרידי אש' על המשנה באבות, שתורה נקנית ב"פלפול התלמידים ובאמונת חכמים". לכאורה, במבט ראשון, האמונה והפלפול סותרים זה את זה, שהרי מי שמאמין לא מפלפל ולא שואל?
ותשובתו – מי שמאמין בדברי החכמים ויודע שכוונתם עמוקה וידיעתם רחבה, הרי כשיש לו שאלה על דבריהם, הוא אינו מבטל את דבריהם, אלא מעיין ומתעמק עד שמעמיד את דבריהם על תילם. נמצא שאמונת החכמים היא זו שגורמת לפלפול התלמידים, ורק כך האדם צולל לעומקה של תורה וקונה אותה. (על פי ההקדמה לספר 'לפרקים' עמ' 22).
כמה הדברים חשובים לדורנו, כשיש לצערנו המבטלים בשטחיות את דברי גדולי ישראל שבכל הדורות, ויש המזלזלים אף בנביאנו ומלכינו הגדולים, בחושבם שאם הם יקשו ויבטלו את דבריהם ודמותם, הם גדולים, צדיקים, ומעמיקי מחשבה יותר מהם. אמת, טוב לשאול שאלות, וכך לצלול לעומקם של דברים, אך דווקא מי ששואל מתוך אמון בדמותם ובעומקם של גדולי הדורות, הוא שיצלול לעומקה של תורה וידלה ממנה פנינים.
עניין זה קשור מאד לחודש הנוכחי, חודש העיבור, חודש אדר א'. בחודש זה ניכרת ביותר עוצמתם של החכמים, המקדשים את החודש ומעברים את השנה, ומשפיעים על עיתוי החגים והמועדים. כידוע, ברגלים אנו חותמים בברכת – 'מקדש ישראל והזמנים', מפני שעיתוי קדושת הזמנים תלוי בבית הדין של חכמי ישראל.
ביטוי נוסף לכך שבעיבור השנה ניכרת חכמתם של ישראל מצאנו בגמרא (שבת עה) בדברי רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יוחנן, "שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות שנאמר: ושמרתם...כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים, הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות". מכאן מנה הסמ"ג במצווה מז' מצווה בתריג' מצוות לחשב התקופות והמזלות, כדי שידע לעבר החודש והשנה, (שאר מוני המצוות חולקים ולא מונים זאת כמצווה). ומבארים, שבעיבור השנה יש חכמה מיוחדת, כי התורה והחכמים ידעו את כל החישובים האסטרונומיים, ויצרו לוח שנה מורכב המתאם את מהלכי השמש והירח.
בזמן שזכינו לסנהדרין היו מקדשים את החודש לפי הראיה, ומעברים את השנה גם לפי החישובים של תקופת האביב וגם לפי המציאות של מזג האוויר והשלכותיו החקלאיות באותה שנה. כך היה הלוח ביטוי לחכמתם של ישראל בצורה חיה, הקשובה ובוחנת את המציאות.
מימי הלל השני, עת עמדה הסנהדרין לפני ביטולה, (לפני כ1650 שנה), עמדו חכמי ישראל וחישבו את החשבונות לדורות רבים, וקדשו לוח שנה שבכוחו לעמוד בקריטריונים התורניים לזמן רב. באותו זמן, התמעט כוחם של חכמי ישראל החיים איתנו בכל דור, ולא היה עוד בכוח חכמינו להראות את חכמתם ובינתם בשלמות בכל דור. מאידך, התגלתה חכמתם האדירה של חכמי ישראל בדורות הסנהדרין, שידעו להכיר את המציאות ולחשב חשבונות כה מסובכים, עד שיצרו לוח שבכוחו להכיל את כל המורכבויות לדורות רבים. כך נגלתה חכמת התורה, במובן מסוים, בעוצמה גדולה יותר.
בסיכומו של דבר, חשוב לדעת, שעדיין יש פער קטנטן של מספר דקות בין השנה הממוצעת של הלוח שבידינו לשנה האסטרונומית. וכך במרוצת דורות הגלות, הולך ונוצר פער מסוים, שסופו להפוך לבעיה הלכתית.
בעיה זו עתידה להיווצר רק אחרי תום האלף השישי, וכך יוצא שגם הלוח העברי עומד וזועק, שהגיעה העת לגואלנו, ועתידה לשוב הסנהדרין לישראל, לקדש חודשים ולעבר שנים, ולגלות את חכמת התורה וחכמת ישראל לעיני העולם כולו!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.














