ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ספר תורה ושמות קדושים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
הרמב"ם בתשובה (פאר הדור סימן ט) כתב ש"מברכים על ספר תורה פסול ושכן נהגו בפני גאוני עולם", לדעתו ברכת התורה בעיקרה היא על הגיית המילים של התורה ולכן אפשר לברך אותה גם על ספר פסול. אמנם הראשונים האחרים חולקים עליו בזה. הבית יוסף כתב (יו"ד רעט) שסומכים על דעת הרמב"ם בדיעבד ביחס לקריאה שקראו כבר ואין צריך לחזור עליה, אך בנוגע להמשך הקריאה צריך להחליף לספר תורה כשר.
לפי הרמב"ם אפשר לקרוא ולברך על חומש? מה ההבדל בינו לבין ספר תורה פסול?
הגמרא אומרת (גיטין ס) "אין קוראים בחומשים בבית הכנסת מפני כבוד הציבור" חומש הוא מגילת קלף של ספר תורה אך כל חומש עומד בפני עצמו, חומש כזה אינו נחשב ספר תורה ובודאי חומשים שלנו אינם נחשבים ספר תורה ואין לקרוא בהם. הרמב"ם מוכיח מגמרא זו שהבעיה בספר תורה פסול אינה הברכה לבטלה אלא כבוד הציבור כשקורא לציבור שלא מתוך ספר תורה (שהרי אם יש חשש ברכה לבטלה מדוע הגמרא לא אומרת זאת?!). לכן למסקנה סובר הרמב"ם שאמנם על ספר תורה פסול אפשר לברך ולקרוא אך מדבר שאינו ספר תורה אסור לקרוא בציבור.
ספר תורה ושמות קדושים (9)
הרב אליעזר מלמד
1 - כבוד ספר תורה
2 - אזכרת שמות
3 - דיני הקלף
טען עוד
המ"ב כתב כלל: (קמג סוף ס"ק כה) כל טעות שפוסלת ספר תורה מוציאים אחר, אך טעות שיש מחלוקת פוסקים אם פוסלת אין להוציא ספר אחר בגללה מאחר שיש קצת פוסקים המקילים לקרוא בספר פסול.
כשנמצאה טעות ומחליפים ספר, מדוע לא חוזרים על הקריאה מתחילת הפרשה?
כפי שהסברנו לעיל אנו לא חוזרים על הקריאה שקראנו כבר, משום שבדיעבד אנו סומכים על הרמב"ם הסובר שמותר לקרוא ולברך בספר תורה פסול. אך נחלקו הפוסקים כיצד למעשה יש לנהוג לגבי המשך הקריאה והברכות כדלהלן:
האם העולה יברך את הברכה האחרונה על הספר הפסול או הכשר? האם אפשר לסמוך על הברכה הראשונה שבירכו על הספר הפסול? מה הדין אם מיד לאחר הברכה לפני שהחל הקורא לקרוא נתגלתה הטעות?
המרדכי כתב (הובא בד"מ יו"ד רעט סעיף ג) שהעולה צריך לסיים את הקריאה בספר הפסול לכן אם קרא ג' פסוקים והוא במקום שיכול להפסיק, יפסיק, ויברך העולה ברכה אחרונה ואח"כ יעברו לספר כשר. ואם הוא במקום שא"א להפסיק, יקרא את הטעות בעל פה ויסיים את הקריאה עם העולה כנ"ל ואח"כ יעבור לספר אחר. הסברא העומדת ביסוד שיטה זו היא שהברכה הראשונה שבירך העולה לא יכולה לחול בספר אחר, לכן עליו לסיים את עלייתו בספר הפסול וכמובן דבר זה אפשרי רק כשסומכים על שיטת הרמב"ם שבדיעבד אפשר לקרוא בספר פסול.
השו"ע נוקט כשיטת מהר"י בי רב שכתב, שהעולה מסיים את קריאתו בספר הכשר ומברך עליו ברכה אחרונה ואינו חוזר לברך ברכה ראשונה משום שהברכה שבירך על הספר הראשון עולה גם לקריאה בספר השני.
הרמ"א נוקט כשיטת המרדכי רק באופן שאפשר לסיים את הקריאה בספר הראשון כגון שקרא שלושה פסוקים ולא נמצא שני פסוקים לפני סוף פרשייה וכו' אך אם לא יכול לעצור, ינהג כדעת השו"ע ויעבור לקרוא בספר השני.
כשנמצאה הטעות אחר הברכה הראשונה ולפני שהחלו לקרוא, יש מחלוקת בין הפוסקים מה לעשות, דעת ערוך השולחן שבאופן כזה לכו"ע מוציאים את הספר השני ומברך שוב ברכה ראשונה (כן הוא בפת"ש יוד רעט ס"ק ו וראה שעה"צ באו"ח קמג ס"ק כ) אך במ"ב כתב (ס"ק כ) שלא לברך שוב ברכה ראשונה.
האם יש משמעות למיקום בפרשה בו נתגלתה הטעות, בתחילת הפרשה או בסופה?
אם הטעות נתגלתה בעלית המשלים המסיים את הקריאה, דעת המג"א (הובא במ"ב כג) והט"ז (ביו"ד ס"ק ב) שמסיים את הקריאה בספר הפסול ועלית המשלים תחשב גם לעלית מפטיר ואת הקדיש יאמרו אחר ההפטרה, ורוב האחרונים חולקים עליהם בזה וסוברים שצריך להוציא ספר אחר.
אם הטעות נתגלתה באמצע קריאת המפטיר יסיים את הקריאה ולא יברך אחריה ואם מדובר במפטיר בספר שני שהוא חובת היום צריך להוציא ספר אחר ולנהוג כמו במצב שמתגלה טעות באמצע הקריאה.
אם עלו שבעה עולים אך לא קראו את כל הפרשה, ובעולים אחר כך נמצאה טעות צריך להחליף ספר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
