ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הוא הוסמך לרבנות כבר בגיל שלוש עשרה, ולמד בישיבה אצל רבי שלום שכנא מלובלין, שלאחר מכן היה חותנו. רבי משה איסרליש כיהן כראש ישיבה שהקים וכדיין בבית הדין בקרקוב, יחד עם גיסו רבי יוסף כ"ץ ורבי משה לנדאו.
בסמטת בית הכנסת, ליד בית דינו של הרמ"א, נעצרה בשעות הבוקר המוקדמות ביום חורפי אחד מרכבה, וממנה ירדו שני אנשים הדורים בלבושם ופנו הישר לבית הדין. מראה האורחים העיד בהם כי הם נשואי פנים, מכובדים ועשירים.
רבי משה סיים באותה שעה את שיעורו היומי בפני תלמידיו, והסב עם שני חבריו הדיינים בחדר בית הדין. תנור הלבנים הגדול שעמד בפינת החדר הפיץ סביבו חום נעים. שלושת הדיינים שקעו עד מהרה בשיחה של תורה, עד שייכנסו ראשוני המתדיינים לשטוח את טענותיהם בפניהם.
הדלת נפתחה ושמש בית הדין הודיע לרבנים כי שני אנשים מבקשים להתדיין מולם. שני הסוחרים הנכבדים נכנסו אל חדר בית הדין, ועמדו בהכנעה וביראת כבוד לפני הדיינים. "ובכן, ירצה התובע את טענותיו בפנינו!" אמר רבי משה.
פתח התובע ואמר: "אני וחברי שותפים מזה זמן רב בענייני מסחר. לאחרונה באנו ליריד שאמור היה להתקיים בקרקוב כדי להצטייד בסחורות שונות. בדרך נסיעתנו ירדנו מעל הכרכרה כדי לפוש מעט ליד מעיין מים בצד הדרך. לפני שהמשכנו בדרכנו, הוצאתי מארנקי סכום של אלף זהובים ומסרתי לידי חברי, כדי שישלם בכסף זה בעבור הסחורות שנקנה ביריד. בהגיענו העירה הזכרתי לחברי את עניין הכסף שמסרתי לו ליד המעיין, אולם לתדהמתי הוא הכחיש את העניין מכול וכול. בתחילה חשבתי שחברי חומד לצון, אולם כאשר נוכחתי לראות כי הוא מתעקש ועומד על כך שלא מסרתי לידו את הכסף, החלטתי להזמינו לדין תורה אצלכם".
"הבה נשמע מה בפי הנתבע", אמר רבי משה.
"נכון אומנם", אמר הנתבע, "כי אני וחברי שותפים במסחרנו, וכי נסענו ליריד בקרקוב. אולם בדבר השהייה ליד המעיין ובדבר הכסף שנמסר לידי, מוכרח אני לומר כי שקר דובר חברי. בכל דרכנו לכאן לא ירדנו לפוש בצד הדרך, ובכלל איני זוכר שראינו איזה שהוא מעיין בדרכנו, וגם חברי לא מסר לידי שום סכום כסף בדרך מסענו".
התחילו הדיינים לחקור את שני בעלי הדין חקירת שתי וערב, אבל לא יכלו להוציא מפיהם מי מהם משקר. כל אחד מבעלי הדין מוכן היה להישבע כי הצדק עמו.
דממה השתררה בחדר בית הדין. רבי משה איסרליש ישב על כיסאו כשהוא מהורהר ביותר. לפתע התנער, פנה אל הסוחר התובע ואמר: "טענתך היא כי בעת שמסרת לחברך את כספך שהיתם ליד מעיין מים. ובכן, הזדרז ולך אל המעיין ומלא צלוחית ממימיו. או אז, כאשר תחזור לכאן עם המים, אדע בבירור מי מכם דובר אמת..."
האיש מיהר לעשות כדברי רבי משה, ויצא מבית הדין לדרכו.
חלפה שעה ועוד שעה, ועדיין לא שב האיש עם המים מהמעיין. בינתיים המשיכו רבי משה וחבריו הדיינים לקבל את שאר בעלי הדין שבאו להתדיין לפניהם, בעוד הנתבע יושב בצד ומצפה לבואו של שותפו.
לפתע אמר רבי משה לנתבע כבדרך אגב: "מדוע משתהה חברך כל כך לבוא עם המים שביקשתי ממנו? האם המעיין רחוק כל כך?". בלי לחשוב השיב הנתבע: "אכן, רבי, המעיין די רחוק מהעיר!"
מיד הרגיש הנתבע כי נכשל בלשונו, הרי קודם לכן טען כי לא ראו כל מעיין בנסיעתם. רבי משה הבליע חיוך נסתר והביט בפני הנתבע כמבקש להבין את פשר הסתירה שבדבריו.
בקול מגמגם הוכרח הנתבע להודות כי שקר דיבר. הוא התרפס לפני הדיינים והודה כי יצרו הכשילו, וכי אכן זמם לגנוב את כספו של חברו.
כאשר חזר לבסוף התובע עם צלוחית המים הצלולים בידו, השתומם לראות את חברו מתייפח ואת כספו מונח לפניו.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
