ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
הסולם היא מרחב דינאמי בהגדרה. בסולם עולים ויורדים. אמנם בראש הסולם אין תנועה ואין שינוי, יש רק יציבות מוחלטת: "והנה ה' ניצב עליו".
כלומר, "קיים ותמידי עליו, כלומר: על הסולם" (מורה א. טו). הקב"ה אינו חלק מהמשחק. למרות שישנו קשר רציף בין קצהו האחד של הסולם למשנהו: " עליו - על הסולם אשר קצהו האחד בשמים וקצהו השני בארץ". מכל מקום ה', למרות מה שכבר נאמר בפרשות נח וירא, אינו יורד ואינו עולה. אלא בסולם "מטפס ועולה כל מי שעולה, עד שישיג מי שעליו בהחלט, כיון שהוא יציב וקיים על ראש הסולם".
כלומר, לרמב"ם הקב"ה הוא מקור יציבות. למרות נבדלותו המוחלטת, הוא לא מתעלה ונעלם כל הזמן מהשגת האדם. סולם העלייה הוא אשר הציב הקב"ה לאדם לעלות בו והוא אשר תיחם אותו. כלומר, הסולם הוא לא אין סופי. אי לכך, מי שעומד בשלב האחרון (למעשה מדובר במשה רבנו בלבד) – אכן הגיע לתכלית ההשגה וכך גם הוא מרגיש – יציב וקיים.
מה עושים כשנמצאים על הפסגה? לכאורה משקיפים על הכל מלמעלה.
אלא שהרמב"ם מגלה סוד נוסף:
"וכמה מחוכם אמרו 'עולים ויורדים': העלייה לפני הירידה, כי אחר העלייה וההגעה למעלות מסוימות בסולם תהיה הירידה במה שנאצל עליו מן המצווה להנהגת אנשי הארץ ולימודם אשר על זה מכנה ירידה כמו שבארנו".
כאמור, העלייה היא בסולם, כלומר בשלבים ולפי המדרגות שהקב"ה שרטט. אלא שהסולם הזה יש בו כללים. הוא לא מיועד לעלייה בלבד אלא הוא בנוי מראש לעלייה ולאחריה ירידה. ככל שאדם עולה יותר גבוה, אותה מדרגה שהוא הגיע אליה, היא זו אשר דוחפת אותו למטה, "במה שנאצל עליו מן המצווה", השפע השופע עליו, הוא אשר דוחף אותו למטה להנהיג, ללמד ולהעלות את העומדים על מדרגות הסולם שמתחתיו.
לכן מובן מודע מתור הסולם ככזה אשר "עולים ויורדים בו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
