ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
מספרים, שפעם בעת שעדיין היה צעיר לימים, נסע לבקר את חותנו, ופגש שם את אחד מחסידי אביו. שוחחו השניים, ובעת השיחה, ביטל רבי דובער את החסיד בביטול גמור, הן במדרגותיו הרוחניות והן בתפילתו וכו'. אך האמת הייתה, שאותו חסיד היה מגדולי החסידים בעבודת התפילה, אלא שבענוותו המעיט את עצמו.
ענה לו אותו חסיד: מה אתה מתדמה אלי? תשווה את אביך לאבי. אביך הוא רבנו, אדם גדול, שבשעה שנוצרת בוודאי כיוון כוונות גדולות, והביא נשמה גבוהה לעולם. אחר כך שמר אותך בשמירה מעולה, וכך גדלת והגעת למה שהגעת. (אין זה) חידוש גדול!
לעומת זאת, הרי הכוונות שכיוון אבי מובנות הן, ואני קיבלתי נשמה רגילה מאוצר הנשמות. לאחר שנולדתי גדלתי כמו עז, ופרנסתי בכך שאני מלווה כסף לגויים לצורך זריעת שדותיהם. אחר כך אני נוסע אל הלווים בלילות החורף כדי לגבות את חובותיהם, וכשאני מגיע אליהם, אני חייב לשתות איתם משקאות חריפים, כי בלי זה לא מתחילים לדבר. וכך אני נודד ממקום למקום, עושה עם הגויים חשבון, ואחר כך אני נוסע הביתה והולך למקווה ומתפלל, כך שברור איזו תפילה יש לי.
כששמע רבי דובער דיבורים אלו, התפעל מאד, נסע מיד לאביו, והתלונן לפניו על מצבו הרוחני, שאין עבודתו שלימה וכו'.
לאחר מכן, כשבא פעם החסיד להרב בעל התניא, אמר לו הרב: "אני מחזיק לך טובה, אתה עשית את בני לחסיד"! (לפי סיפורי חסידים, תורה, מס' 149).
זהו סיפור חריף מאד, הממחיש כמה כל אדם צריך לעמול בכוחות עצמו להתקדם בעבודת ה', ולא להחזיק טובה לעצמו, כדברי רבן יוחנן בן זכאי – "אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת" (אבות ב, ח). אל לו לאדם להסתפק במה שהגיע אליו, וקל וחומר שאין להסתפק במה שהגענו אליו בקלות בזכות תכונות עימן נולדנו, תמיד עלינו לעמול ולהוסיף ולתלות את ההצלחה בסייעתא דשמייא.
האדמו"ר האמצעי היה מראשוני צדיקי החסידות, שירש מאביו את כס האדמו"רות, והנה בסיפור זה אנו למדים, שאל לו לאדם להסתפק במה שהורישו לו אבותיו, אלא דווקא אדם שזכה לנשמה גבוהה וחינוך טוב, עליו לעמול ולהתרומם ביתר שאת.
רעיון זה מלמד אותנו בפרשתנו, פרשת ויצא, יעקב אבינו. יעקב היה בנו של יצחק ונכדו של אברהם. אדם גדול, שהתגדל בביתם של גדולים. ואכן, קדוש מרחם היה, נולד מהול, ומראשיתו היה איש תם יושב אהלים.
אמת, אחיו היה עשיו הרשע, מה שמוכיח שהייחוס והחינוך הטוב לא מספיק, ויעקב אבינו היה חייב לעמול כדי להוציא את הפוטנציאל הטוב שלו אל הפועל. ובכל זאת, דומה שיכול היה אבינו יעקב לבחור בדרך קלה יותר, כדי לממש את צדקותו. יכול היה ללכת בדרכו של אביו יצחק, שנשאר כל ימיו בארץ ישראל, ודרכו העיקרית הייתה להמשיך את מעשיו של אברהם, אמנם בתוספת עומק וגובה, אך בכל זאת עיקר עניינו – ההמשכיות.
כך חופר יצחק את אותם בארות שחפר אביו אברהם ויסתמום פלישתים, וכשמביא הוא לאוהלו את אשתו הטרייה רבקה, נאמר – "האוהלה שרה אימו", כי כאשתו של יצחק, גם עניינה של רבקה בכך שהיא ממשיכתה של שרה.
אולם, יעקב דרכו שונה. הוא יוצא מבאר שבע והולך לחרן. עוזב את בית אבותיו הידוע והמוכר, והולך לבנות את עולמו החומרי והרוחני במו ידיו. הוא אמנם בן ונכד לעשירים מופלגים, ואף על פי כן כעני מרוד הוא עובר במקלו את הירדן, ושב לארץ אבותיו כעשיר ובעל רכוש מופלג. דווקא הוא, היורש העשיר, מתואר בספר בראשית, כאב שעבר את הדרך הכלכלית הארוכה ביותר. (יוסף הצדיק עבר דרך קשה ממנו).
וכך גם ברוחניות. בשונה מאביו שזכה לכך שאליעזר עבד אברהם טיפל בשידוכיו, יעקב עוזב את החממה המוגנת, והולך לבית לבן הרמאי, השוכן במקום של רמאים, שאבן גדולה שומרת על מימיהם מפני גניבות הדדיות. ודווקא שם הוא שומר על הצאן במסירות נפש עילאית, במידת אמת ויושר שאין דומה לה.
כך בונה יעקב קומה נוספת גדולה ומוצקה על גבי כל הקומות של אבותיו הקודמים, והופך להיות הבחיר שבאבות שדמותו חקוקה בכסא הכבוד.
וממנו יתד ופינה לכולנו, לשלב את המשכיותו של יצחק עם קומתו החדשה של יעקב. ללמוד מהורינו וממשפחתנו את כל הדברים הטובים שהנחילו לנו, ועל כך להוסיף ולבנות קומות חדשות עד בלי די. וכך בכל יום, לשמוח במקום שאליו הגענו, ולהוסיף עליו נדבכים נוספים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
