ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
"לא תוכל לגשת לתיבה, כי רבת הבוקר עם אשתך ופגעת בה. תוכל להיות חזן רק אחרי שתפייס אותה". (חכמה מקדם עמ' 222).
סיפור זה הוא ממש אבן יסוד לחייהם של איש או אישה נשואים, הרוצים לעבוד את ה'. ככל שהוא נכון, כך הוא אתגר קשה לכולנו, ובכל זאת עלינו לשנן אותו שוב ושוב.
הנה, המקובל האלוקי הגדול, שראשו מגיע השמימה, והתפילה היא עמוד מרכזי בחייו, עד שכונה 'ראש עדת המכוונים', אומר לנו את האמת הפשוטה – ראש הסולם מגיע השמיימה, רק כאשר הוא מוצב ארצה. אפשר לעלות במעלות התפילה ועבודת ה', רק אם אנו מקדימים לה את שלום הבית. עלינו לחיות באהבה ושלום עם בן/ בת הזוג, ורק מתוך כך לטפס במעלות הרוחניות. ואם חלילה כשלנו בכך, עלינו להתאמץ ולפייס את הצד השני, ורק לאחר מכן נוכל שוב להתפלל כראוי.
יכולים אנו ללמוד זאת כבר מראשון המאמינים, אברהם אבינו, בפרשתנו פרשת וירא. אברהם אבינו זוכה כבר בתחילת הפרשה לגילוי שכינה – "וירא אליו ה'...", וכל זאת מתוך מסירות נפשו הגדולה על מצוות המילה. ובהמשך – זוכה לגילוי המלאכים, כאשר גילוי זה משולב בעבודת ה' הנלהבת של אברהם, המכניס אורחים במסירות ובזריזות.
כך רואים אנו מול עינינו דמות גדולה של עובד ה' אמיתי, המשלב מסירות והתלהבות בקיום מצוות, וזוכה גם להופעות עליונות של דבקות בה' וגילוי שכינה.
והנה, במהלך דברי המלאכים, התורה בוחרת להדגיש מילה אחת. בפסוק המביא את דברי המלאכים, נאמר – "ויאמרו אליו: איה שרה אשתך". המילה 'אליו', מסומנת ב – 3 נקודות, שנמצאות מעל האותיות. חז"ל מבארים, שנקודות אלו באות ללמד אותנו עניינים נוספים, הנרמזים בצורה סמוייה בתורה.
וכך נאמר (בבא מציעא פז, א) – "תני משום רבי יוסי - למה נקוד על איו שבאליו? לימדה תורה דרך ארץ, שישאל אדם באכסניא שלו (בשלום אשתו של בעל הבית). שואלת הגמרא - והאמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל? ועונה – על ידי בעלה שאני. כלומר – על האורחים לשמור על צניעות האישה, ובכל זאת להתעניין בשלומה דרך בעלה, ובכך לעורר את שלום הבית ביניהם
וכפי שהגמרא שם ממשיכה ומבארת את דברי המלאכים: "ויאמרו אליו: איה שרה אשתך? ויאמר: הנה באהל! להודיע, ששרה אמנו צנועה היתה. אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יצחק: יודעים היו מלאכי השרת, ששרה אמנו באהל היתה, אלא מאי באהל? כדי לחבבה על בעלה...".
יתר על כן, מבאר הספורנו במקום – הרי אברהם אבינו כבר התבשר בפרשת המילה, שבסוף פרשת לך לך, שיוולד לו בן משרה. נמצא, שמטרת ביאת המלאכים ביום השלישי למילה, היית כדי לבשר את אותה בשורה לשרה. לכן, מדגישה התורה את מקומה של שרה בעניין.
וניתן להמשיך את הרעיון ולומר – בפרשת המילה, זוכה אברהם ומתעלה למדרגה הגבוהה של יהודי הכורת ברית עם ה' ונימול. ואכן, כפי שמביא רש"י (יז, ג) נבואתו של אברהם עולה דרגה מזמן המילה, שעד המילה היה נופל בזמן ההתגלות, ומהמילה ואילך הרי בכוחו לעמוד. כאן מגיע המימד של עבודת ה' של אברהם, שמכוחה ביכולתו להמשיך את נשמתו הקדושה של יצחק.
אך זה לא מספיק. כדי להביא את הנשמה הקדושה בשלימות, עליו להתאחד עם שרה מתוך שלום בית. לשם כך, מתגלים המלאכים. את פני המלאכים, מקדמים אברהם ושרה בעבודת ה' של הכנסת אורחים לביתם, וכך מופיע כאן גם המימד של הבית. והעניין מושלם בדברי המלאכים, המחבבים את שרה על אברהם, ומרבים שלום בבית.
שנזכה להרבות כל אחד ואחת בשלום הבית, ולבנות על גבי נדבך יסוד זה נדבכים רבים וטובים של עלייה רוחנית ועבודת ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
