לך לך התשע"ט מדברי הרב אליהו זצוק"ל | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש בראשית
לך לך

קטגוריה משנית

246

8 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

תנועת החזרה בתשובה הראשונה בעולם
א. אברהם מחזיר בתשובה
אברהם אבינו היה בעל התשובה הראשון בעולם. הראשון שהתעורר מעצמו להכיר את הבורא יתברך שמו. אחרי שהוא הפך לבעל תשובה, הוא לא נח ולא שקט ואף טרח טרחה גדולה להשיב בתשובה את תרח אביו, שהיה עובד פסילים-אליליים בכל מאודו (עיין 'בן יהוידע', בבא בתרא, דף טו ע"א, עפ"י רבינו האר"י ז"ל, שער הפסוקים, איוב).
אברהם אבינו לא מסתפק בהחזרתו בתשובה של אביו בלבד. הוא חפץ לתקן את כל העולם, במלכות שד"י, להפיץ את האמונה בבורא העולם. הוא אף מוצא כמה וכמה דרכים שעוזרים לו במשימה שנטל על עצמו. דרכים שתנועות התשובה משתמשות בהם עד היום.
ב. משימה לארכיאולוגים
"פעם מסרתי שיעור בפני קבוצת חוקרים-ארכיאולוגים", סיפר מרן הרב זצ"ל. "הם סיפרו לי על הממצאים שנמצאו בדורות עברו. שאלתי אותם: 'האם מישהו מכם מצא את הספרים של אברהם אבינו?'. הם הביטו בי כלא מאמינים ואמרו, כי מעולם לא שמעו שישנם ספרים שנכתבו בידי אברהם אבינו. סיפרתי להם שאברהם אבינו פעל להפיץ את אור ה' בעולם. הוא הקים דוכנים, ערך כנסים להחזרה בתשובה, כתב ספרי אמונה. בכל מקום שהיה הולך היה מכיר לבני האדם את אלוקים. עד שנוצרה קהילה גדולה סביבו והייתה נקראת 'בית-אברהם'.
ראיתי שהחוקרים-הארכיאולוגים מביטים בי בחוסר אמון. פתחתי בפניהם את הרמב"ם בהלכות עבודה זרה (פרק א) והראיתי להם מה שכתוב על אברהם: 'והתחיל לעמוד ולקרות בקול גדול לכל העם, ולהודיעם שיש א-לוה אחד לכל העולם, ולו ראוי לעבוד' – במה זה שונה מהדוכנים שיש בימינו, בהם מלמדים את העוברים ושבים כי יש אלוקים? 'והיה מהלך וקורא ומקבץ העם מעיר לעיר ומממלכה לממלכה' – כאן כבר מדובר על ציבור גדול שמתכנס במקום אחד, ממש כמו הכנסים לחזרה בתשובה שעושים בימינו. 'ושתל בליבם העיקר הגדול הזה' – וכאן מדובר על סמינרים להעמקת היהדות, שוב כמו בימינו.
כאן הגעתי לעיקר שמעניין את הארכיאולוגים. מה שאומר הרמב"ם: 'וחיבר בו ספרים' - חיבר ספרי אמונה, קונטרסים, חוברות והיה מפיץ אותם בעולם, כמו שעושים ארגוני ההחזרה בתשובה בימינו. 'היה מודיע לכל אחד ואחד לפי דעתו, עד שיחזירהו לדרך האמת' - דיבר עם כל אחד ואחד בגובה העיניים שלו, בשפה בשלו ובמושגים שלו. 'עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם' – לבסוף אברהם אבינו הקים קהילה גדולה של רבבות בני אדם מאמינים, ולקהילה הזאת היה שם – 'בית אברהם'.
לאחר שהראיתי להם את כל הנ"ל אמרתי להם, שיש להם אתגר גדול למצוא את הספרים של אברהם אבינו. ספרים שנפוצו מן הסתם ברבבות עותקים. אמרתי להם כי אם מישהו מהם ימצא את הספרים האלה - זה יהיה הגילוי הארכיאולוגי הגדול ביותר בהיסטוריה.
ג. הכלים השתנו – הערכים לא
אמרתי להם שהדברים שאברהם לימד והפיץ ברבים בעבר – הם דיבורים שמתאימים גם לדורנו. אולי השתנו כלי הכתיבה, אולי השתנתה התרבות, אבל הערכים – אינם משתנים. האמת – נשארה אמת, והשקר – נשאר מגונה, אפילו שעברו 4,000 שנה. האמונה הביאה חיים גם בימי אברהם אבינו והיא ממשיכה לעשות זאת גם בימינו.
אמנם איננו מתמודדים עם עבודה-זרה מהסוג שאברהם אבינו התמודד איתה, וזה גם לא מעט בזכות הפעילות של אברהם, אך המגמה שלנו והמגמה של אברהם היא אחת. ולכן יש חשיבות גדולה למצוא את הספרים הללו". המשימה אותה נטל על עצמו אברהם אבינו, היהודי הראשון, לא רק שעשתה הצלחה שבזכותה קם העם היהודי כולו, אלא היא אף מסמנת לנו עד היום את הדרך בה צריכים כולנו לדבוק, כדי להאיר את אור ה' בכל מקום ובעיקר בלבבות של אחינו שלא זכו לאור זה, וכך לאט לאט – אבל בטוח – לתקן עולם במלכות שד"י.

"וימצאה מלאך ה'."
פעם הייתי בעיר באר-שבע, ושם שמעתי לראשונה בחיי את השיר "אשורר שירה". התעניינתי לדעת מי חיבר את השיר הנפלא הזה, וחשבתי שמקורו מאחד הקדמונים. שאלתי על כך את הרה"ג רבי רפאל ברוך טולדאנו זצ"ל, שישב באותו מעמד לידי, ואמר לי שלא קדמונים חיברו את הספר, "אלא קדמוניך".
לאחר חקירה שמעתי שמחברו היה לא אחר מאשר הרה"ג רבי רפאל ברוך טולדאנו בעצמו. שאלתי אותו: "שמעתי שכבודו חיבר את השיר הזה", והוא אמר לי שלא צחק עלי במה שאמר לי שזה שיר קדוש מקדמונים, מפני שבשעה שישב לכתוב את השיר, לא יכול היה להשלים אותו, והיה הדבר קשה עליו ביותר. מתוך כך הוא יצא מביתו החוצה לנשום מעט אוויר, וכשחזר לביתו, הנה הוא רואה שהשיר גמור. הוא שאל את אשתו אם ראתה מישהו שנכנס לחדרו וגמר את הפיוט שלו, ואמרה לו שאף אחד לא נכנס הביתה. או אז הוא הבין שפשוט משמים שלחו שליח להשלים לו את השיר.
נכדיו של הרב הגאון הנ"ל לומדים תורה בשיטת רבני ליטא, בפלפולים ובסברות עמוקות. לאחר שנפטר הרב הגאון הלכתי אליהם לנחם אותם, וסיפרתי את הסיפור שסיפר לי הרב. היה שם אחד הנכדים שדחה את הדברים, כי לא האמין להם. אמרתי להם: "האם הרבנית יושבת שבעה בבית?", ואמרו לי שכן ושהיא בחדר השני. אמרתי להם: "בואו עמי לחדר השני, שאלך לנחם גם אותה". לקחו אותי לחדר הפנימי שבו ישבה הרבנית, ושאלתי אותה בנוכחות הנכדים, אם היא זוכרת את המקרה ההוא שבו היינו בבאר-שבע, ואמרה שהיא זוכרת היטב את המעשה עם השיר והפיוט של "אשורר שירה", וכי השלימו אותו מלאכים משמים. אמרתי לנכדים: "אתם שומעים את המעשה מפי הרבנית עצמה, מכלי ראשון". התפלאו מאוד הנכדים ואמרו לה: "האם באמת יכול להיות שדבר כזה קרה עם הסבא זצ"ל?", והיא אמרה: "מה זאת אומרת אם יכול להיות? פשיטא שכך קרה", והוסיפה ואמרה שזה מדברים שבכל יום היו עם הסבא זצ"ל ועל מה הם מתפלאים, וגם זו הסיבה שהיא לא סיפרה להם מעולם על מעשים אלו כי לא ידעה שיש בהם חידוש.
היום הרבה שרים את הפיוט הזה, וזכה לתפוצה רבה, ולא בכדי הדבר, כי לא חובר בידי אדם אלא בידי מלאכים. כך כל דבר שזוכה לתפוצה רבה הוא משום שחובר בידי אנשים כמלאכים קדושי עליון, כמו ספריו של מרן. כמו כן, חיבר הרה"ג רבי רפאל ברוך טולדאנו זצ"ל ספר קיצור שולחן ערוך הידוע שלו, ושם כתב: "ואנחנו במרוקו לא זזנו מדברי מרן הבן איש חי".

"ויקרא בשם ה'." - חכם צדקה הזקן מרפא חולים
פעם היה הצדיק חכם צדקה הזקן זצ"ל חולה, ושכב בבית חולים "הדסה". על ידו באותו חדר שכב אדם שלא היה שומר תורה ומצוות, וראה חכם צדקה שהוא לא מניח תפילין ולא מתפלל. פתח עמו בדברים והתחיל לשדלו לשמור מצוות ולהתפלל. אמר לו אותו אדם: "ראה, אני לא באתי לבית החולים לשמוע הטפות מוסר וחזרה בתשובה, אלא באתי לקבל טיפול רפואי, על כן תעזוב אותי לנפשי!". אמר לו הרב צדקה: "ומי אמר לך שבאת לקבל טיפול רפואי גרידא? הלוא מן השמים זימנו אותנו לחדר אחד. אולי כדי שתשמע את דברי וזה יביא לך רפואה!". שמע האיש כך והחל להטות את אוזנו לדברי הרב צדקה הזקן.

רב בר אחתיה דרבי חייא – לכבוד הלולת הרב צדקה – דודו של הרב – יב חשון
הרב צדקה אמר על הרב אליהו: "הוא ממשיך דרכו של הבן איש חי, על פיו נחנה ועל פיו ניסע".
עוד אמר על הרב: "אני מכיר את חכם מרדכי, הוא פרוש מקטנותו, וכל מי שמדבר עליו...".
פעם התבטא על הרב ואמר עליו: "הוא מזוזה קדושה". כשהרב היה מתארח בבית הרב צדקה ע"ה, היו מכינים לכבודו דגים, כי ידעו את פרישותו שאינו אוכל בשר. ואמר הרב צדקה לרב: אל תרגיש לא נעים שאינך אוכל כאן בשר, כי אני שמח שאתה מחמיר על עצמך.
כשהכין הרב צדקה את צוואתו הקדושה, הראה אותה לרב להיוועץ בו, וכתב שם שלא יספידוהו וכדומה. אמר לו הרב: תמחק את זה, כי ממילא לא ישמעו לך.

ברכות לראש צדיק
כשאמרו לרבי יהודה צדקה ע"ה לפני שנים רבות: האם שמת לב לכך שהברכות שמברך בן אחותך, חכם מרדכי, מתקיימות? אמר להם: אני אומר לכם מדוע ברכותיו מתקיימות. כשחכם מרדכי היה בגיל בר-מצווה, בא רב גדול אחד לישיבת "פורת יוסף" והקשה קושיה לפני התלמידים: האם מברכים על מצוות מעקה? ענו לו: ודאי שמברכים. אם כן, המשיך לשאול, הרי על מים אחרונים, בגלל שכל עניינם זה להרחיק מסכנה, לא מברכים, הוא הדין מצוות מעקה, שכל עניינה זה להרחיק נזק, היה ראוי שלא יברכו עליה? מייד הרים חכם מרדכי הצעיר את ידו וענה: ההבדל פשוט. במים אחרונים האדם דואג לעצמו שלא יינזק, על זה אין ברכה, אבל במצוות מעקה הוא דואג לאחרים שלא יינזקו, על זה ודאי מגיעה ברכה! סיים הרב צדקה ואמר: מי שיש לו כזאת מחשבה ודאגה לאחרים, ודאי ראוי שברכותיו יתקיימו.

מן שמיא נחית
סיפר עליו הרב ואמר: ידוע שפעמיים נגלה מרן הבן איש חי בהקיץ ממש לרבי יהודה צדקה ע"ה. כיוון שאף אחד במשפחת הרב צדקה לא ידע מזה כלל, שאל בנו חכם שאול את הרב: מה, באמת? ואמר לו הרב: כן, ככה! ואפילו סיפר לי מה אמר לו, ואין לי רשות לספר זאת. והמשיך לשאול את הרב: זה לא מפחיד, פתאום אדם מעולם האמת בא אליך? וענה לו הרב: למה יפחד? הרי הבן איש חי הוא דוד שלו! ואת כל סודותיו חלק עם הרב ולא עם אחר.

ואור פניך כי רציתם אמר הרב בהספדו על רבי יהודה צדקה: תמונה שלו בבית זה סגולה ליראת שמים. וודאי שיפים הדברים על קדוש ה' מכובד, מרן מלכא רבנו הרב זי"ע, שכל המסתכל בקלסתר פניו הקדושות, הטהורות והמאירות יתמלא הכנעה ויראה לפני אבינו שבשמים.

איזהו עשיר
סיפר הרב, שבצעירותו הלך עם רבי יהודה צדקה לאדם עשיר להתרימו לישיבת "פורת יוסף". כשהגיעו לחניון ביתו של אותו עשיר, ראו שם כמה רכבים מפוארים, והרב לתומו חשב שמדובר במגרש למכירת רכבים. כשדפקו על הדלת בא המזכיר של העשיר וביקשם להיכנס, עלו במדרגות והנה הכול מצופה שיש, דבר יקר המציאות באותם ימים. בבואם לפני אותו העשיר ראוהו עומד נשען על החלון, מביט לרחוב, וכולו נראה מוטרד וחסר מנוחה, ולא התייחס כלל לאורחים הנכבדים. הרב פנה לאותו עשיר והעיר לו: ראש הישיבה הגיע לכבודו, יואיל בבקשה להתייחס. העשיר רק מלמל לרב, הצביע לעבר הרחוב ואמר לרב: תראה, תראה, לההוא יש "קדילאק" (הרב הטעים זאת במלרע) ולי אין! כששמע הרב כך פנה לרב צדקה ואמר לו: בוא, בוא נלך מכאן, זה עני מרוד, אין לו מה לתת לישיבה. כששמע זאת העשיר מייד ננער ואמר: מה, אני עני? עני מרוד? אמר לו הרב: כן, אם יש לך כזה בית ומכוניות ואתה יוצא מדעתך כשאתה רואה מה יש לשכן ולך אין, זה עני! איזהו עשיר? השמח בחלקו!

כי אשמרה שבת
סיפר הרב על דודו רבי יהודה צדקה ע"ה: פעם נסע למגבית לישיבת "פורת יוסף" לאנגליה, וארגנו שם כנס התרמה בחנות גדולה של אחד התורמים. כשהרב צדקה הגיע, הוא רואה כתוב מעל החנות בשלט גדול: שבע כפול עשרים-וארבע. שאל: מה זה? ואמרו לו שהחנות פתוחה שבעה ימים בשבוע, עשרים-וארבע שעות ביממה. אם כך, אמר הרב צדקה, החנות פתוחה בשבת, אני לא נכנס לכזאת חנות ולא לוקח תרומה מכזה מקום! העשיר בעל החנות החל מתחנן שלא יהיו לו בושות מכל המוזמנים הנמצאים בפנים ומחכים, והוא מוכן להעלות את סכום התרומה וכדומה, ולא עזר לו כלום, וכולם מחכים. עד שאמר לו הרב צדקה: אם תעשה אותי שותף אתך בשביעית מהנכסים, אני מוכן. האיש הסכים, ואז אמר לו הרב צדקה: טוב, החלק שלי שביעית מהנכס, זה יום שבת. יום השביעי הוא שלי, וביום זה יהא סגור. והסכים האיש ושב מעוונו. בעניין זה של קבלת תרומות מאינשי דלא מעלי, היה אומר הרב בשם דודו על ההלכה בכוס של ברכה שצריך ליתנה בימין בלבד, וששמאל לא תסייע לימין, שמכאן נלמד לא לקחת תרומות מגופים מסוימים, כי אם שמאל מסייעת אז היא לוקחת את הכול.

מה שמו מה אומר
היה מזכיר הרב, שדודו הרב צדקה היה מחמיר מאוד בכל העניינים של כתיבת שמות ה' ושמירת קדושתם, והיה מקפיד לכתוב את שמו יאודה ולא יהודה. וכשהיה מתקשר אל הרב היה אומר "מדבר יהודה", והרב היה אומר לו "אני מכיר את רבי יהודה". ודרש הרב על ענווה זו את הפסוק "יהודה אתה יודוך אחיך", שכאשר מתנהג בענווה, "יהודה", בלי תארים, אז "יודך אחיך".
יום אחד התקשר הרב צדקה לרב ושאל הוא יכול לבוא אליו עכשיו בשביל איזה עניין. הרב ענה לו: אפשר בעוד שעה. ומייד הזדרז הרב ובא בעצמו לביתו של הרב צדקה למלא משאלות לבו.

אתקינו סעודתא הרב צדקה ע"ה סבל בזקנותו ממחלת לב, וסיפר הרב שהרופא אמר לרב צדקה שיפסיק לאכול ביצים ולשתות ערק וייטב לו. מנהגו בקודש של הרב צדקה היה לאכול בשבת קודש בבוקר ביצה מהחמין עם מעט ערק – לאחר תפילת הבוקר, שלפניה קרא את כל ספר התהילים – ולא רצה לוותר על עונג שבת זה, ושכנע את הרופא שימשיך במנהגו לכבוד שבת ולא יגיענו נזק, וכך עשה. לאחר זמן כשבא לבדיקות אמר לו הרופא: הנה, תראה איך נהיה לך יותר טוב מאז שהפסקת לאכול ביצים. כי אשמרה שבת אל ישמרני...

לך לך

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל

הראשל"צ הרב הראשי לישראל לשעבר. לשיחות אודות הרב לחץ כאן.

ויקהל
מצוות שמירת השבת
מתוך 'קול צופייך' גיליון 396
אדר תשס"ז
קדושים
פרשת קדושים מדברי הרב אליהו זצוק"ל
ניסן תשע"ו
מצורע
פרשת מצורע שבת הגדול- מדברי הרב מרדכי אליהו זצוק"ל
ניסן תשע"ו
דברים
תשע התוכחות
"קול צופייך" – גיליון 323
אב תשס"ה

לך לך

ענג שבת
עונג שבת פרשות לך לך-וירא
רבנים שונים | חשון תשפ"ה
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
55 דק'
לך לך
ברוך שומר הבטחתו לישראל
הרב מאיר גולדויכט | התשס"ג
פרשת שבוע
וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן
הרב יוסף כרמל | חשוון תשע"ה

לך לך

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
מגד ירחים
רחל מבכה על בניה
עלון מס' 170
הרב בניהו ברונר | מרחשוון תשע"ד
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
תשעה באב
בזכותה של רחל
הרב עזריאל אריאל | אב תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרב שמואל אליהו
הרב ינון גרוסברג
הרב משה אליה
הרב ש. יוסף וייצן
הרב מרדכי הוכמן
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב אליעזר מלמד
הרב הראשי ישראל מאיר לאו

1:03
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת לך לך תשפז – לבחור בברית האבות
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – לך לך
עלון מספר 623
עלון מספר 623
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
רביבים
מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
34 דק'
לך לך
פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
לך לך
מאמר לך לך פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
30 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ג
הרב אלי סטפנסקי | י' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"ב
הרב אלי סטפנסקי | ט' חשוון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז