ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
ואנו שואלים, מה ראה אלוקים למנוע אכילה מעץ אחד, הרי היו שפע של עצי פרי טעימים ומתוקים, מה עניינו של עץ הדעת שאסור לאכול ממנו?
זאת ועוד, הרי בניגוד לאזהרה של אלוקים, אדם לא מת מאכילת עץ הדעת, האמנם אזהרה זו חלילה התבררה כלא נכונה?
התשובה לשתי השאלות, אחת היא.
אלוקים מלמד את אותנו לשמוח במה שיש לנו. כאשר האדם לא מסוגל ליהנות מהשפע הרב של גן עדן, רק מהסיבה שיש עץ אחד שאסור לו לאכול ממנו, זה ממית את החיות האמיתית מחייו. הוא לא מאפשר לעצמו ליהנות מהטוב שיש לו כי הוא עסוק כל הזמן במה שאין לו.
יש אנשים שאין להם כלום אבל יש להם הכל, וישנם אנשים שיש להם הכל אך אין להם כלום כי הם משקיעים אנרגיות מיותרות במה שאין להם.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
38 - עלה למעלה עלה
39 - טעמו המר של עץ הדעת
40 - חירות אמיתית
טען עוד
אדם מפתח מחלות לא ממה שהוא אוכל אלא ממה שאוכל אותו. אין לו את מה שהוא רוצה, מפני שהוא לא רוצה את מה שיש לו. הוא אינו שמח בחלקו והוא עני הנחשב למת.
אדם שמבטו חיצוני והוא עסוק תדיר בהשוואת עצמו לאחרים, הן בעניינים רוחניים והן בכל הנוגע לרכוש החומרי של השני, גורם לעצמו תחושות לא נעימות, רגשות קנאה, מאמלל את עצמו וחי בתסכול רב.
בעשותו כן הוא מעביר את מרכז השליטה שלו ממנו אל אותם אנשים שהוא משווה את עצמו אליהם. אם מה שיש לחברו מעורר אצלו רגשות קנאה, משמעות הדבר שלא הוא זה ששולט ברגשותיו, אלא חברו. בכל פעם שחברו ישיג משהו שלו אין, זה ישפיע באופן ישיר על תחושות התסכול שלו, ובכך יאפשר לאחר או יותר גרוע לרכושו של האחר לשלוט בו ולשעבד אותו.
אדם שלוקח אחריות על מרכז השליטה שלו והוא שולט בעולמו הפנימי, במקום להתמקד במה שאין לו ובמה שאינו יכול להשיג, בוחר לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות כדי לקדם את עצמו ולהצליח להשיג את יעדיו.
פעמים רבות ההשוואה נעשית על ידי הסביבה החיצונית, שמשווה את האדם או מצפה ממנו 'ללכת בתלם' ולהיות 'כמו כולם'. הורה שמשווה את בנו לילד של השכנים, מלמד בכך את בנו שהערכתו העצמית אינה תלויה בו אלא באופן בו אחרים מעריכים אותו. ילד זה לא ילמד לקחת אחריות ולהניע את עצמו מתוך שליטה פנימית, אלא כפי מה שאחרים מצפים ממנו ומגדירים לו.
בחֶברָה בה אנו חיים, מקובל לייצג כל תופעה ונורמה בהתפלגות 'נורמלית' כדוגמת מבחנים ארציים או אקדמאיים מוטי תרבות, המגדירים את אמת המידה ה'נורמלית', ומי שלא נכנס ל'שבלונה' הוא חריג ושונה. תופעות אלו נובעות מכך שמבנה האישיות, השאיפות ותפיסת העולם שלך מוכתבים על ידי גורמים חיצוניים שקבעו עבורך האם אתה נחשב ל'נורמלי' או לא, ובכלל זה דרגת ה'חכמה' והאינטליגנציה שלך. כאשר אמות המידה האלו מכתיבות את תחושותיך, הרגשותיך וההערכה שלך כלפי עצמך, הרי שבזה את מאפשר להם לשלוט בך.
אדם שמרכז השליטה שלו פנימי, לא מאפשר להכניס אותו להגדרות 'נורמליות' חיצוניות. מי קבע שאם אני לא עובר את המבחן הארצי אני לא 'חכם'? ישנם סוגים רבים ומגוונים של 'חכמות': חכמת חיים, אינטליגנציה רגשית ועוד, בהם אדם יכול להיות מוכשר ומוצלח מאוד יותר ממי שקיבל ציון גבוה במבחן פסיכומטרי כזה או אחר והוא מופנם ובעל הערכה עצמית ואינטליגנציה רגשית נמוכים מאוד.
זאת ועוד, 'מוצלח' הוא מושג יחסי. אני יכול להיות מוצלח בתחום אחד שהשני לא טוב בו, ולהיפך. האם ניתן לומר על תלמיד שהוא מוכשר מאוד במתמטיקה שהוא 'מוצלח' יותר מתלמיד בעל כשרון מוסיקלי נפלא?
מה שהופך אותי לפחות מוצלח הן אך ורק המחשבות שלי והתווית שהדבקתי לעצמי, שגורמות לי להשוות את עצמי לאחרים, ובכך לבחור לאבד את מרכז השליטה שלי ואת הערכתי העצמית ולהפוך את עצמי ממוצלח ללא יוצלח.
נְפתח עין טובה כלפי עצמנו, נתמקד בכוחות הגדולים והכשרונות המיוחדים שאלוקים חנן אותנו, נשמח בחלקנו ונתרכז בעולם הפנימי שלנו, ובעזרת ה' נוציא אותם אל הפועל מתוך שלווה פנימית וחיות אמיתית.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
