ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- העצמה אישית
ואנו שואלים, מה ראה אלוקים למנוע אכילה מעץ אחד, הרי היו שפע של עצי פרי טעימים ומתוקים, מה עניינו של עץ הדעת שאסור לאכול ממנו?
זאת ועוד, הרי בניגוד לאזהרה של אלוקים, אדם לא מת מאכילת עץ הדעת, האמנם אזהרה זו חלילה התבררה כלא נכונה?
התשובה לשתי השאלות, אחת היא.
אלוקים מלמד את אותנו לשמוח במה שיש לנו. כאשר האדם לא מסוגל ליהנות מהשפע הרב של גן עדן, רק מהסיבה שיש עץ אחד שאסור לו לאכול ממנו, זה ממית את החיות האמיתית מחייו. הוא לא מאפשר לעצמו ליהנות מהטוב שיש לו כי הוא עסוק כל הזמן במה שאין לו.
יש אנשים שאין להם כלום אבל יש להם הכל, וישנם אנשים שיש להם הכל אך אין להם כלום כי הם משקיעים אנרגיות מיותרות במה שאין להם.
העצמה אישית (48)
הרב יוסף שריקי
38 - עלה למעלה עלה
39 - טעמו המר של עץ הדעת
40 - חירות אמיתית
טען עוד
אדם מפתח מחלות לא ממה שהוא אוכל אלא ממה שאוכל אותו. אין לו את מה שהוא רוצה, מפני שהוא לא רוצה את מה שיש לו. הוא אינו שמח בחלקו והוא עני הנחשב למת.
אדם שמבטו חיצוני והוא עסוק תדיר בהשוואת עצמו לאחרים, הן בעניינים רוחניים והן בכל הנוגע לרכוש החומרי של השני, גורם לעצמו תחושות לא נעימות, רגשות קנאה, מאמלל את עצמו וחי בתסכול רב.
בעשותו כן הוא מעביר את מרכז השליטה שלו ממנו אל אותם אנשים שהוא משווה את עצמו אליהם. אם מה שיש לחברו מעורר אצלו רגשות קנאה, משמעות הדבר שלא הוא זה ששולט ברגשותיו, אלא חברו. בכל פעם שחברו ישיג משהו שלו אין, זה ישפיע באופן ישיר על תחושות התסכול שלו, ובכך יאפשר לאחר או יותר גרוע לרכושו של האחר לשלוט בו ולשעבד אותו.
אדם שלוקח אחריות על מרכז השליטה שלו והוא שולט בעולמו הפנימי, במקום להתמקד במה שאין לו ובמה שאינו יכול להשיג, בוחר לשאול את עצמו מה הוא יכול לעשות כדי לקדם את עצמו ולהצליח להשיג את יעדיו.
פעמים רבות ההשוואה נעשית על ידי הסביבה החיצונית, שמשווה את האדם או מצפה ממנו 'ללכת בתלם' ולהיות 'כמו כולם'. הורה שמשווה את בנו לילד של השכנים, מלמד בכך את בנו שהערכתו העצמית אינה תלויה בו אלא באופן בו אחרים מעריכים אותו. ילד זה לא ילמד לקחת אחריות ולהניע את עצמו מתוך שליטה פנימית, אלא כפי מה שאחרים מצפים ממנו ומגדירים לו.
בחֶברָה בה אנו חיים, מקובל לייצג כל תופעה ונורמה בהתפלגות 'נורמלית' כדוגמת מבחנים ארציים או אקדמאיים מוטי תרבות, המגדירים את אמת המידה ה'נורמלית', ומי שלא נכנס ל'שבלונה' הוא חריג ושונה. תופעות אלו נובעות מכך שמבנה האישיות, השאיפות ותפיסת העולם שלך מוכתבים על ידי גורמים חיצוניים שקבעו עבורך האם אתה נחשב ל'נורמלי' או לא, ובכלל זה דרגת ה'חכמה' והאינטליגנציה שלך. כאשר אמות המידה האלו מכתיבות את תחושותיך, הרגשותיך וההערכה שלך כלפי עצמך, הרי שבזה את מאפשר להם לשלוט בך.
אדם שמרכז השליטה שלו פנימי, לא מאפשר להכניס אותו להגדרות 'נורמליות' חיצוניות. מי קבע שאם אני לא עובר את המבחן הארצי אני לא 'חכם'? ישנם סוגים רבים ומגוונים של 'חכמות': חכמת חיים, אינטליגנציה רגשית ועוד, בהם אדם יכול להיות מוכשר ומוצלח מאוד יותר ממי שקיבל ציון גבוה במבחן פסיכומטרי כזה או אחר והוא מופנם ובעל הערכה עצמית ואינטליגנציה רגשית נמוכים מאוד.
זאת ועוד, 'מוצלח' הוא מושג יחסי. אני יכול להיות מוצלח בתחום אחד שהשני לא טוב בו, ולהיפך. האם ניתן לומר על תלמיד שהוא מוכשר מאוד במתמטיקה שהוא 'מוצלח' יותר מתלמיד בעל כשרון מוסיקלי נפלא?
מה שהופך אותי לפחות מוצלח הן אך ורק המחשבות שלי והתווית שהדבקתי לעצמי, שגורמות לי להשוות את עצמי לאחרים, ובכך לבחור לאבד את מרכז השליטה שלי ואת הערכתי העצמית ולהפוך את עצמי ממוצלח ללא יוצלח.
נְפתח עין טובה כלפי עצמנו, נתמקד בכוחות הגדולים והכשרונות המיוחדים שאלוקים חנן אותנו, נשמח בחלקנו ונתרכז בעולם הפנימי שלנו, ובעזרת ה' נוציא אותם אל הפועל מתוך שלווה פנימית וחיות אמיתית.
הארות והערות, שאלות ורעיונות לנושאים שמעניינים אתכם, יתקבלו בשמחה: [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
