ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים עליו, שבילדותו שלחה אותו אימו לעיר אחרת ללמוד שם תורה. כמנהג אותם ימים, נסיעה כזו הייתה לתקופה ארוכה, שבה נפרדו לומדי התורה מבני משפחותיהם, ואימו הקריבה את רגשותיה האימהיים הטבעיים על מזבח לימוד התורה הקדושה.
בהתרגשות רבה, הכינה לו אימו תיק מסע גדול, וליוותה אותו בבוקר לתחנת העגלות. המתינו הבן ואימו לעגלה שתיקח אותו למחוז חפצו, אך זו בוששה לבוא. כך המתינו כל היום, עד שלעת ערב הבינו שהעגלה לא תגיע באותו יום. בפחי נפש, שבו השניים לביתם.
והנה, פרצה האם בבכי. ניגש מאיר הקטן לאימו וביקש לנחמה – 'אמא, אל תבכי, בעזרת ה' מחר תגיע העגלה ואסע ללמוד תורה'. אך אימו מיאנה להינחם, והשיבה לו משפט עמוק, שחדר לליבו, וליווה אותו מאז בכל תחנות חייו – "בני, כל יום שעובר ללא לימוד התורה הוא בבחינת אבידה שאינה חוזרת לעולם".
(כעת, לא מצאתי את מקור הסיפור. אך מצאתי, שמספרים שאימו אמרה לו משפט זה פעמים רבות).
משפט זה הפך לרבי מאיר למוטו ולדרך חיים, והוא מהווה היסוד ללימוד 'הדף היומי'. מעלתו של הדף היומי, ושאר הלימודים היומיים שבאו בעקבותיו, (כגון – משנה, תנ"ך, רמב"ם יומיים וכדומה), שהלימוד נעשה בקביעות, ובכל יום לומדים תורה. כל מי שניסה פעם לאמץ את אחד מהלימודים היומיים, יודע שאם מפסיקים אותו לכמה ימים, הרי שבמהירות נוצר פער הולך וגדל, שקשה אחר כך להדביקו, ועיקר העניין פשוט להתמיד בלימוד מידי יום.
התכונות המרכזיות, הנדרשות ללומד הן – עקביות וסדר. לעיתים, יש אנשים עם כוחות גדולים, שלומדים תורה שעות ארוכות בחיות והתלהבות, אך לאחר אותם שעות, באות גם שעות של ירידה ובטלה. יש גם אנשים, שלומדים בצורה לא מסודרת, 'בהתקפות', פעם לומדים נושא אחד ואחר כך נושא אחר. לעומתם, מעלתם של הלומדים היומיים היא בעקביות ובסדר, וכך במסגרת לימודם הם מתקדמים אט אט להישג העצום של סיום הש"ס, ש"ס משנה ועוד. אצלם – פרוטה לפרוטה מצטרפת לחשבון גדול.
אם נתבונן, הרי שתכונות אלו הן התכונות שהנחיל נח לעולם. האנשים בתקופה שלפני המבול היו אנשים עם כוחות גדולים – חיו שנים רבות, 'נפילים' – ענקים בעלי קומה. כוחות אלו קשה לנתבם לגבולות וסדר, ולכן הם פרצו את הגבולות – גילוי עריות, גזל, התערבו מין בשאינו מינו ועוד.
כעונש על פריצת הגבולות, נהג בהם הקב"ה 'מידה כנגד מידה' ופרץ את הגבולות. המים פרצו את גבולם ושטפו את העולם. הכל התערב והתבלבל – 'מבול – שבלבל את הכול'. סדרי היממה – יום ולילה, ועונות השנה – קיץ וחורף שבתו. כך למד האדם בדרך הקשה, שעולם מלא בכוחות בלי גבול, לא יכול להתקיים.
הפתרון מצוי אצל נוח. נוח בונה תיבה ומציל את האנושות. בתיבה כולם מסודרים ומתוחמים בתאים קטנים, ומתחנכים לסדר ודקדוק. נוח גם מקפיד בעקביות על שעות ההאכלה של בעלי חיים, ונותן להם את מזונם בזמנו. ובאמת, מספר המדרש, שכשחרג פעם נח ממנהגו, ואיחר לספק את האוכל לאריה, הכהו האריה ופצעו.
זו הסיבה, שכשהקב"ה הבטיח לדורות עולם, שלא יהיה עוד מבול לשחת הארץ, הוא נתן את הקשת כאות ברית וסימן על העניין (ט, יא – יז). כולנו יודעים, שהקשת באה בזמן שהשמש והגשם משמשים בשמיים בערבוביה. בדרך כלל, הגשם והשמש הם שני כוחות (כביכול) מנוגדים, המופיעים בשמיים בזמנים שונים. זה מחמם וזה מקרר, זה מרטיב וזה מייבש.
כאשר שניהם מופיעים בצוותא, הרי יש בכך חזרה לדורות שגרמו למבול. השמש והגשם הם שני כוחות עוצמתיים, המהווים יסוד החיים בעולם. כששניהם מתערבבים זה בזה, הרי שהאיזון בעולם מופר, וכוחות החיים החזקים פולשים זה לתחומו של זה. זה ממש החטא של דור המבול.
התשובה לכך היא הקשת. הקשת נוצרת בעקבות אלומת האור, הנשברת בטיפות המים, ונפרשת למגוון צבעים המסודרים זה לצד זה. נמצא, שמול הערבוב והבלבול, הקשת מפרקת לגורמים את אלומת האור, ומסדרת את החלקים הקטנים בעקביות. בדיוק, התכונות המהוות פתרון לחטאים שהובילו למבול, סדר ועקביות.
תכונות חשובות אלו הן, כמובן, תכונות שחשוב שכל אחד ואחת מאיתנו נאמץ במגוון תחומים בחיינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
