ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
"שנצטווינו להכין מקום מחוץ למחנה המלחמה, שבו יוכלו היוצאים למלחמה להיפנות ולא יעשו צרכיהם בכל מקום ובין האהלים כדרך שעושים בני האומות" (ספר המצוות - עשה קצב)
"שנצטווינו שיהא כלי חפירה תלוי עם כלי המלחמה אצל כל אחד מאנשי המחנה, כדי שיוכל לחפור בו מקום להיפנות ולכסות צואתו לאחר שייפנה ולא תיראה על פני הארץ" (ספר המצוות - עשה קצג)
כפי שלמדנו, הרמב"ם סובר שמצוות קדושת המחנה נוהגות בין בזמן שארון הברית יוצא עם ישראל למלחמה ובין כשאינו יוצא עמהם, מצד עצם קדושת מחנה ישראל. אולם בספר ה'יראים' (סי תלב) כתב שמצוות אלו נוהגות רק בזמן שגם ארון הברית יוצא למלחמה. בעל היראים למד זאת מן הכתוב "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ", והבין שהכוונה לארון הברית היוצא למלחמה, וכמו שששנינו במשנה (סוטה פ"ח מ"א): "בקרב מחנך – זה מחנה הארון". ובספר החינוך (מצוה תקסו) כתב שמצוות אלו נוהגות בזמן הבית, ומוכח שהוא סובר כדעת הרמב"ם שאין הדבר תלוי ביציאת הארון, שהרי בזמן בית שני כבר נגנז הארון.
אולם מדברי בעל החינוך עולה שמצוות אלו אינן נוהגת בימינו, כשאין בית המקדש קיים. וביאר הרב שאול ישראלי זצ"ל בדעתו (ארץ חמדה, ח"א), שכנראה הוא סובר שכל דיני המלחמה אינם נוהגים אלא בזמן שהמלך או השופט עומד בראש העם ומוציא אותם למלחמה, ואילו כשחרב בית המקדש ובטלה המלכות מישראל, לא נוהגים דיני המלחמה. והוסיף הרב ישראלי שמכיוון שלא מצאנו מי שחולק בפירוש על דברי בעל החינוך, אם כן ייתכן שמצוות אלו אינן נוהגות בזמן הזה, כשאין לנו מלך או שופט העומד בראש העם.
ברם, שאר פוסקי הדור האחרון (הגרי"ש אלישיב, הגר"ש מן ההר, ועוד) לא קיבלו את דברי בעל החינוך להלכה, אלא סברו כפשטות דברי הרמב"ם שדיני קדושת המחנה נוהגים גם בימינו, ולא רק בזמן שבית המקדש קיים.
(ע"פ הרב שאול ישראלי, ארץ חמדה, ח"א, עמ' סא; הרב יצחק קופמן, הצבא כהלכה, פ"י ה"ה)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
