ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- זהירות וזריזות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
לדוגמא: הזהירות וההתבוננות במעשים לעומת האדישות וההתעלמות מההתבוננות. וכן הזריזות לעומת העצלות, אלו מידות שכל אדם באשר הוא אדם מעוניין בהן. על כן הדברים שיאמרו בזה מיועדים לכל.
אחד מהספרים הבולטים ביותר בהדרכת פיתוח אישיותו של האדם הוא ספרו של הרמח"ל - רבי משה חיים לוצאטו, "מסילת ישרים".
הרמח"ל בנה את ספרו עפ"י הברייתא של ר' פנחס בן יאיר: "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות וכו'".
אם-כן, הזהירות היא המידה הראשונה בה יש לטפל, אותה צריך לבנות. ומהי הזהירות? שיהיה האדם מתבונן ומפקח על מעשיו ודרכיו, הטובים הם אם לאו. ולא ילך במהלך הרגלו כעיוור באפילה. כשם שטבע האדם להיזהר מליפול לבור ומלהיתקל בקיר ומלהיכוות באש, וזהו גם טבעם של כל בעלי החיים, כך צריך לפתח את תכונת הזהירות בתחום ההתנהגות שתהיה נכונה ולא מקולקלת. כי בלי תשומת לב של האדם להתנהגותו הרי הוא כסומא ההולך על שפת הנהר, אשר סכנתו בודאי עצומה ורעתו קרובה מהצלתו.
יש לאדם משיכה טבעית לדברים שליליים לא מעטים: "העין רואה והלב חומד". ואם אדם לא שם לב לבחון את מעשיו הוא נמצא בסכנה של התדרדרות. חוסר ההתבוננות של אדם בטיב מעשיו הוא אבי אבות כל הנפילות. ועל זה הזהיר הנביא חגי ואמר: "שימו לבבכם על דרכיכם". וכן אמר שלמה המלך: "אל תיתן שינה לעיניך ותנומה לעפעפיך הינצל כצבי מיד" (משלי ו, ד). כלומר: אל תהיה רדום בלי לשים לב מה קורה איתך. אדם לא צריך לתת לנטיות הטבעיות לשלוט עליו ולהיגרר אחריהן באופן עיוור, אלא להתבונן ולבחון את דרכיו ולשלוט על נטיותיו ולכוון אותן.
הנה ירמיהו היה מתאונן על רוע בני דורו מפני היותם נגועים בנגע המידה הזו, שהיו מעלימים עיניהם ממעשיהם, בלי שישימו לב לראות מה הם הלהעשות או להעזב. ואמר עליהם: "אין איש ניחם על רעתו לאמור וגו' כולו שב במרוצתם כסוס שוטף במלחמה". והיינו שהיו רודפים והולכים במרוצת הרגלם ודרכיהם בלי שיניחו זמן לעצמם לדקדק על המעשים ועל הדרכים, ונמצא שהם נופלים ברעה בלי ראות אותה. הרי זו מעין עצת פרעה הרשע, שאמר: תכבד העבודה על אנשים. שהיה מתכוון שע"י העבודה המרובה הם לא יהיו מסוגלים לחשוב מה קורה איתם ואיך יוצאים מהשיעבוד.
אם-כן, חוסר בחינה של טיב המעשים זוהי רעה חולה, ועל-כן אמרו חכמים: "השם אורחותיו בעוה"ז זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה". גם לאחר שאדם יעמוד על מצבו וידע מה צריך לתקן, עדיין הדרך ארוכה כי זה לא קל להשתנות, זה לא קל להתגבר על נטיות הלב, וצריך הרבה סייעתא דשמיא לזה. אך מי ששם לב לתקן, השם אורחותיו בעוה"ז, הקב"ה עוזרו וזוכה ורואה בישועתו של הקב"ה.
אם כן לסיכום פרק זה, הצעד הראשון לשיפור האישיות, הוא שיתבונן האדם במעשיו ויכיר את דרכיו.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
