בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • חבלי משיח
קטגוריה משנית
  • ספריה
  • גאולה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' אברהם בן דוד

undefined
2 דק' קריאה
לעומת מה שאמרו כמה מחכמי ישראל, שאינם רוצים להיות בזמן בוא המשיח, מפני הצרות הגדולות שיהיו אז, היה מי שאמר, שהוא דוקא רוצה להיות בזמן בוא המשיח, למרות כל הצרות שיהיו באותה העת. רב יוסף אמר: "ייתי, ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה" (סנהדרין צח, ב), כלומר יבוא המשיח ולו שאזכה לשבת בגללי חמורו. אפילו אם אזכה רק לשבת בצל גללי חמורו ולא יותר, רוצה אני להיות באותו הזמן, ובלבד שאראנו. דור של עקבתא-דמשיחא, שעליו נאמר (שם צח ,א): "עני ורוכב על חמור", זהו דור טוב מבפנים ורע מבחוץ. כמו חמור, שיש לו שני סימני טומאה, גם אינו מעלה גרה וגם אינו מפריס פרסה, הטומאה בולטת בו ביותר, יותר מגמל וחזיר. ואולם מצד שני בחמור יש קדושת הבכורה, "כל פטר חמֹר תפדה בשה" (שמות יג, יג). כך הוא הדור של עקבתא-דמשיחא, מבחוץ יש בו סימני טומאה, חושך רב וכבד מאד, קלקולים רבים, חומריות עבה וגסה. אבל לעומת זאת, בתוכו פנימה, כמוסה סגולה פנימית גדולה.

בדור זה יש נשמות רבות, שאף-על-פי שהן נגועות במעשים רעים ובדעות רעות מאד, ד' ישמרנו, מכל-מקום אור הסגולה מאיר בהם ועל-כן הם מחבבים מאד את כללות ישראל וחושקים בארץ-ישראל ובכמה דברים טובים ויקרים מהמידות שמקורן בסגולת ישראל. אמנם לפעמים מתגבר חושך כזה, שמפסיק את הופעת הסגולה גם כן. וזה במי שבא במידה זו להיות חס ושלום שונא ישראל, דורש רעה להם בפועל ובציפיית הלב, כמו המינים. ועל אותם שאיבדו גם את הסגולה הפנימית שלהם, עליהם אמר דוד המלך עליו השלום: "הלא משנאיך ד' אשנא" (תהלים קלט, כא). ואולם לאותן הנשמות שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהן, שהן לא איבדו אותה, אף-על-פי שמעשיהן מקולקלים, יש להן תרופה, כי תוכן יפה למרות שחיצוניותן רעה. וכך הוא אופי הדור של עקבתא-דמשיחא: טוב בפנימיותו ורע בחיצוניותו.

וכך גם פני המציאות בדור הזה: מבחוץ נראה שהכל רע, שלכאורה נסוגים כל הזמן, שכביכול המצב הולך ומידרדר, הסכנות מתרבות וכל יום קללתו מרובה משל חבירו. אלא שכל זה מבחוץ, בהסתכלות שטחית, אבל במבט עמוק יותר, חודר יותר, מקיף יותר, רואים שההיפך הוא הנכון: כל הזמן מתקדמים ועולים. אמנם העלייה היא קשה, מעייפת, מתישה, אבל היא נמשכת, המשברים הם לצורך תיקון. נהרסים בתים קטנים על-מנת לבנות במקומם בתים גדולים. לפעמים נראה שנעצרים ונסוגים, אך כל זה לצורך קפיצה חדשה קדימה. לא כל אחד מוכשר לראות את הדברים במבט עמוק שחודר לפני ולפנים, שמבקע את הקליפה החיצונה של המאורעות ורואה את תוכנם ושורשם הפנימי של התהליכים וגם של הדור. כזה היה רב יוסף שאמר 'יבוא ואראנו' למרות כל הצרות שיהיו באותו הזמן.
כזה היה מבטו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, על הדור.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il