ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- מלאכות שבת
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
אסור להכניס ביום שבת ביצה לתוך כוס עם מים רותחים, אלא אם כן התבשלה לגמרי ונעשתה ביצה קשה בערב שבת. ולדעת הרמב"ם, גם אם הכניס אותה לחמין בערב שבת, מותר לעשות כן בשבת ואין בזה תוספת בישול. אבל מרן פסק (בסי' שי"ח) כדעת החולקים על הרמב"ם ואסר להכניס ביצה שאינה קשה לחלוטין למים חמים בשבת, למרות שהתבשלה מעט בערב שבת.
הכנת תה או קפה בשבת
ידע לו האדם שכשהוא מכין לעצמו כוס תה או קפה ביום שבת לעיתים הוא מקיים עונג שבת ולעיתים זה נגע.
בעל הגינת ורדים מחמיר מאוד בקפה שלא להכינו כלל בשבת מחשש איסור דאורייתא (ועיין ב'גינת ורדים' כלל ג' מסי' ב' עד סי' ט' שהאריך בזה בכמה תשובות). יש מקילים כיון שהקפה כבר קלוי. למעשה אין לסמוך על הקולא של קפה קלוי מערב שבת ולבשלו בשבת בכלי ראשון כיון שהקפה אינו נאכל כמות שהוא קלוי, וגמר תיקונו נעשה בעירוי המים הרותחים.
על כן למעשה, יניח את עפר הקפה בכוס, יקח כוס ריקה (כלי שני) וימלאנה מים חמים מהמיחם, וישפוך על הקפה. וכן יעשה בתמצית של תה בכלי שני.
הוספת מלח או פלפל לתבשיל
הוספת מלח ע"ג ביצה חמה או תפוח אדמה חם שהיד סולדת בהם בשבת: הספרדים מתירים, והאשכנזים מחמירים מפני שמבשל את המלח.
הוספת פלפל שחור או אדום על ביצה חמה או תפוח אדמה חם שהיס"ב - לכו"ע אסור (ועיין לשו"ע סי' שי"ח סעי' ט' ולחונים עליו).
הוצאת אוכל מתבשיל שע"ג האש, ודין מגיס
אומר הרמב"ם אסור בשבת לערבב בכף את החמין כשהוא על גבי האש, אבל אם הורד מהאש - מותר.
סיר שהורד מע"ג מהאש - מהדין מותר לערבב את המאכל שבו, ולפוסקים כדעת הרמ"א יש להחמיר.
וכתב בעל הבא"ח שלצורך מצוה כגון שבא עני לבקש אוכל בשבת, מותר להוציא אוכל מסיר שעומד על גבי האש בשבת, ובלבד שהתבשיל מבושל כל צרכו, אבל אם אינו מבושל כל צרכו אסור להוציא (ועיין לשו"ע סי' שי"ח סעי' י"ח, ולמש"ב שם ס"ק קי"ז, ולשו"ת ר"פ חלק ג' סי' מ"ה).
החזרת המכסה על סיר החמין
לעיתים הבעל או האשה מסירים את המכסה מעל סיר החמין בליל שבת או בבקר כדי לראות אם הוא מבושל,
ויש לדעת, שאם הרים את מכסה סיר החמין, וראה כי הוא אינו מבושל כל צרכו (אפילו מבושל כמאב"ד), ואפילו אם רואה שעועית אחת שלא התבשלה כל צרכה - אסור לו לשוב ולכסותו, כיון שגורם לבישולם (וכן אסור לו ליטול אל השעועית משום בורר).
אך אם ראה שהחמין מבושל כל צרכו, מותר לו להחזיר את המכסה על הסיר, אך יזהר לנער את המכסה מהמים שעליו קודם שיחזירנו, כיון שמים אלו התקררו ועלול לבא לידי בישולם.
הנחת תבשיל יבש או לח ע"ג הפלטה בשבת
אסור להניח שום תבשיל בין לח ובין יבש ישירות על הפלאטה, אפילו מבושל כל צרכו.
יש אנשים שבשבת מוציאים אוכל יבש מהמקרר ומניחים אותו על גבי הפלאטה (רגילה או ירושלמית אין זה משנה) כדי שיתחמם, וטועים הם, והדבר אסור משום דמחזי כמבשל, וק"ו בן בנו של ק"ו אם לוקחים תבשיל לח שזה יותר חמור.
משום מראית עין - היה מעשה באשה אחת שראתה שבביתו של הרב הוציאו אוכל מהמקרר והניחוהו ישירות על הפלטה, ואמרה האשה, כיון שאין לי פלאטה אז אני אשים על הכיריים של האש.
ומסופר על אשתו של הגר"ח פלאג'י ע"ה, שבפסח ציפתה את העוף בקמח תפוחי אדמה, וכשראתה זאת השכנה אמרה אם כך מותר בפירורי לחם. כששמע זאת הגר"ח פלאג'י וראה שעלול לצאת מזה תקלה, אמר לאשתו שמאותו יום לא תשתמש בפסח בקמח תפו"א.
השמעת קול
אם בערב שבת הכין ביצה חצי רכה ורוצה בשבת לטרוף אותה בצלחת זכוכית או חרסינה או על ידי כפית או מזלג ממתכת, כדי לאוכלה - אסור משום השמעת קול, שמא שכנו ישמע שטורף ביצה ויחשוב שעושה כן כדי לטגנה, ויבא אף הוא לטגן ביצה בשבת. אבל לטורפה בצלחת פלסטיק ובכפית פלסטיק - מותר, כי בזה אין חשש של השמעת קול.
וגם אם גר למשל במושב והשכנים רחוקים ממנו - אעפ"כ אסור כי כשחז"ל אסרו הם לא חילקו בדבר.
התרת תפרים בעוף ממולא
יש שממלאים עוף באורז או בשר, ולאחר מכן תופרים אותו בחוט ומחט. ומותר בשבת לפתוח את התפרים על ידי סכין.
ומה טוב שיהיה לאדם מספריים מיוחדות לפתיחת שקית החלב ביום חול, ואז בשבת יהיה מותר להשתמש בהם לדבר ההיתר. אבל במספריים המיועדות רק לדבר איסור - אסור בשבת לקחתם לדבר ההיתר. ואם מיועדות גם להיתר וגם לאיסור, מותר להשתמש בהם בשבת לדבר ההיתר.
סיום
אנו אומרים להקב"ה, אנחנו חשבנו שאם יעלה פלוני או אלמוני לשלטון זה מה שיציל אותנו, וכעת אנו רואים שאף אחד לא יצילנו, ועוד מוסרים חלק מארץ ישראל הקדושה לישמעאלים וזה חמור מאד. אבל אנו בוטחים בה', ישראל נושע בה' תשועת עולמים, ותשועת ה' כהרף עין. ויהי רצון שהקב"ה ישלח לנו משיח צדקנו, והראנו בבנינו ושמחנו בתיקונו, כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון ובמהרה בימינו, וכן יהי רצון ונאמר אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
