ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- תשעה באב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן מכלוף
'אמר ר' אחא...ואין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שבדור, שנאמר: "זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל 2 " לבני ישראל לא נאמר, אלא לבית ישראל'.
האמת, שהמדרש לא מפתיע אותנו כי הגאולות בכל הדורות באו על ידי כוח האמונה של נשות ישראל הצדקניות, החל מגאולת מצרים, כשהגברים כבר התייאשו, היו אלה הנשים בטוחות בגאולה, נס פורים שבא על ידי אסתר ונס חנוכה שהיו הנשים אקטיביות בנס.
הנשים לא השתתפו בחטא העגל, וכן אם היו שולחים מרגלות במקום מרגלים לא היה חטא העגל שכל כך עיכב את הגאולה והוא השורש הרע לכל ט' באב שהפך להיות יום בכי.
וכך כותב הכלי יקר בפרשת שלח לך 3 :
'והנשים היו מחבבות הארץ ואמרו תנה לנו אחזה וע"כ אמר הקב"ה לפי דעתי שאני רואה בעתיד היה יותר טוב לשלוח נשים המחבבות את הארץ כי לא יספרו בגנותה , אבל לך לדעתך שאתה סבור שכשרים המה ואתה סבור שהארץ חביבה עליהם תשלח אנשים וזהו שלח לך לדעתך אנשים, אבל לדעתי היה יותר טוב לשלוח נשים כאמור'.
ולפי זה נבין את דברי הירושלמי 4 :
'הני נשי דנהיגי לא למשתי עמרא מדעייל אב מנהגא'.
כלומר, נשים שנוהגות שלא לערוך חוטי השתי (הרי בכל אריגה ישנם חוטי שתי וחוטי ערב), החל מראש חודש אב, מנהג טוב הוא.
טעם המנהג הוא לפי מה שכתוב בתהילים 5 : 'כי השתות יהרסון', ובית המקדש הוא תשתית העולם, וקודש הקודשים בנוי על אבן השתיה.
כלומר, הנשים בעצם מודיעות לכולם, אם אין בית המקדש שהוא תשתית העולם, גם לא נמשיך ליצור ולארוג על ידי חוטי השתי.
חז"ל קידשו וקיימו את אותו רגש אותנטי של הנשים, שבאו וייסדו מנהג והוסיפו באופן ספונטני על תקנות חכמים, והפך המנהג לקודש.
'בנות ישראל קיבלו על עצמן' 6 , הנשים שמרגישות אחריות על הגאולה, שלא הן עיכבו אותה, והן שיביאו אותה, לא מסתפקות במצווה, אלא מוסיפות מעשים שיבטאו את הכמיהה והכיסופים לבניין בית המקדש.
מנהג זה מתחבר למנהג יפה לשטוף את הבית בתשעה באב לאחר חצות היום כהכנה למלך המשיח. כל כך גדולה האמונה, כל כך הלב מרגיש לשם שמיים עד כדי שהגברים בראותם מעשים אלו מתחזק ליבם באמונה שאכן בזכותכן נשים צדקניות ראויים אנו כבר לגאולה במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
