ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- היתר המכירה
- ספריה
- יש שואלים
- שמיטה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
הרי הסוברים שאין להזדקק ל"היתר המכירה" של קרקעות לגוי בשנת השמיטה - ההיתר שמאפשר בתנאים מסויימים לחקלאים יהודיים לעבד את אדמתם בשנת השמיטה, - סוברים שיש איסור תורה למכור קרקע לגוי אפילו לזמן מועט, ואפילו אם מוכרים רק את השטח העליון שעל פני הקרקע בלבד, וכל זה מפני שהתורה אמרה - "לא תחֹנם" - לא תיתן להם חניה בארץ-ישראל, אפילו אחיזה מועטה. אם כן, מטעם זה עצמו אסור באיסור חמור לממשלה לחזק את אחיזתם של אינם יהודים בארץ-ישראל, ואיך אפשר לבקש מהממשלה להרחיב את מכסת החקלאות הערבית? הרי מה שיתנו להם השנה לא יוכלו לצמצם לשנה הבאה, וזה יותר חמור מאשר "היתר המכירה" שהוא זמני!
ניתן להבין, שהרוצה להחמיר על עצמו ולא להזדקק ל"היתר המכירה", יימנע מלאכול ירקות טריים בשנת השמיטה, או יקנה רק תוצרת חוץ. אבל איזה הידור הוא לקנות מערבים הגרים בארץ, ולחזק את אחיזתם בארץ-ישראל?
כל זה אמור לעצם הדין של "לא תחנם". אבל יש כאן גורם נוסף, שהוא לא פחות חמור. אנחנו נמצאים במלחמה עם הערבים על ארץ-ישראל. הערבים הגרים ביש"ע, מנהלים מלחמה נגדנו, היתכן שאנחנו נקנה מהם פירות וירקות, ובשנת השמיטה נחזק את ידי המחבלים והטרור הערבי? הרי ידוע לכל, שחלק מהכסף שמרוויחים תושבי יו"ש הערבים, הולך למימון פעולות הטרור.
על-כן, לעניות דעתי, המהדרין צריכים להמנע מלהזדקק לירקות ותוצרת ערבית בשנת השמיטה, ולוותר לגמרי על ירקות טריים בשנת השמיטה. זהו הידור, שאין בו צד של איסור. ומי שקשה לו להדר באופן זה, או שהוא מנוע מכך מסיבות בריאותיות וכדומה, עדיף שיאכל פרות וירקות של יהודים מ"היתר המכירה", שענין אכילת פירות וירקות שנעשתה בהם מלאכה בשנת השמיטה שנוי הוא במחלוקת, ורבים מקילים בזה, ובפירות, גם החזון-איש לא הכריע בזה לחומרא. זה עדיף על קניית פירות וירקות מערבים, קניה המחזקת את אחיזתם של הערבים בארץ-ישראל.
ידוע, שבשנת השמיטה הקודמת, ההזדקקות לפירות של ערבים חיזקה מאד את החקלאות הערבית, על חשבון החקלאות היהודית, וזה איסור "לא תחנם" ממש. מי יתן וגדולי הדור ישמיעו דעתם לאסור פירות של נכרים בארץ-ישראל, משום "לא תחנם".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















