ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- יום הקדיש הכללי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
בבגרותו למד בישיבת ראדין של 'החפץ חיים' אצל רבי נפתלי טרופ, ולאחר פטירתו אצל רבי ברוך יוסף פייבלזון ורבי מנחם מנדל זקס, שגם העניק לו כתב סמיכה לרבנות.
לאחר מכן רבי ברוך התגורר בלודז' והיה מקורבו של הראב"ד רבי משה מנחם יוסף סגל. בלודז' כיהן משנת 1934 כרב בית הכנסת 'חברה ש"ס' של יוצאי ליטא שהגיעו לעיר בשל עסקיהם, והיה מעביר בו שיעור יומי בגמרא ופוסקים. בתקופת שהותו בלודז' השתתף בכתיבת כתב העת התורני 'חידושי תורה' של בני ישיבת מיר בעיר.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש לודז' בידי הנאצים, הועבר רבי ברוך עם שאר יהודי העיר לגטו לודז'. הוא נתפס שם ונשלח לאושוויץ.
כידוע, כל אלו שהגיעו לגיהינום זה עברו סלקציה על ידי מלאך המוות ד''ר מנגלה, שבנקיפת אצבעו לימין או לשמאל, החליט מי יחיה ומי ימות. בתקופת שהותו באושוויץ קנה מנגלה את שמו כאחד מהפושעים הנאצים האכזריים ביותר, אם לא האכזר מכולם. כאשר הגיעו קרונות הרכבת אל מחנה אושוויץ-בירקנאו, היה מנגלה ממתין על הרציף למגיעים כדי לבחור מי יישלח לעבודת פרך, מי יוקצה לניסויים רפואיים סדיסטיים, ומי יומת מיד. בניגוד לרופאים אחרים, אהב מאוד לבצע את הסלקציה מעל ומעבר לתורנות שלו.
כרבבות אחרים עבר גם רבי ברוך לנגד עיני מנגלה, וכצעיר בריא נשלח ימינה, דהיינו לעבוד. משם נשלח לדכאו, שם הועבד בסלילה ועבודות שונות במשך כשנה. עברו עליו יותר משנתיים של ייסורי גוף ונפש קשים ביותר.
סמוך לסוף מלחמת העולם השנייה הודיעו הממונים כי על קבוצתם לעבור שוב מול עיני האשמדאי מנגלה. היה ברור לכולם שתכליתה של סלקציה זו היא לשלוח לתאי הגזים את החלשים, ואת הבריאים להשאיר לעת עתה בעבודות פרך.
באותה עת היה לרב ברוך פצע נורא ברגלו שהיה מלא מוגלה, עד שלא יכול היה לדרוך על הארץ בשל ייסוריו הנוראים. בהגיע תורו, התאמץ בכל כוחו ללכת כרגיל, למרות הכאבים העזים שחש בכל פסיעה. רב הטבחים לא הבחין בחולשתו וסימן לו ללכת ימינה. לא עברה דקה, ורבי ברוך התחרט חרטה גדולה על מעשהו, כשנזכר באיזו אכזריות איומה זורקים מחלון הקומה השלישית עשרות ילדים, ושאר גזירות איומות שאי אפשר לתאר. הוא בא לידי הכרה שמאורעות אלו חורגים מכל המקובל, גזירה של הסתרת פנים מאין כמוה. באותו רגע החליט נחושות שמצדו לא יעשה השתדלות בעניין הצלתו, ורק ישליך את יהבו על הקדוש ברוך הוא, וה' השומר אותו מאז ועד היום אף בגיא צלמות זה, ינחהו בדרך הטובה אם לחיים ואם למוות.
הוא החליט להתייצב שוב לנגד עיניו הבוחנות של מלאך המוות, חמק מאותם בני מזל שנעמדו כבר על צד ימין, ונעמד שוב בין אנשי הקבוצה שלא עברו עדיין את הסלקציה! בהגיע תורו לעבור על יד מנגלה, עבר רבי ברוך על פניו כשהוא צולע על רגלו, מבלי להסוות את מצבו הבריאותי. גם הכרת פניו העידה על כאבו הנורא. מנגלה הפנה אותו באצבעו שמאלה יחד עם קבוצת החולים. רבי ברוך היה משוכנע שזו דרכו האחרונה והכין עצמו ל"ההוא יומא" של "שוב יום אחד לפני מיתתך", אם בכלל יזכה לעוד יום אחד...
לתדהמתו העלו אותו ואת החולים האחרים על משאית, לא לתאי הגזים, אלא לבית חולים מודרני ומשוכלל, שהנאצים הקימו בעורמתם סמוך לאושוויץ. תכלית בית החולים הייתה להציגו בפני אנשי 'הצלב האדום' שביקרו באותה שעה את "מחנה העבודה" של אושוויץ. רבי ברוך היה שם כשבועיים, הרופאים ריפאו אותו והעמידוהו על רגליו, פשוטו כמשמעו. מאוחר יותר הוא קיבל ידיעה שהקבוצה שהלכה לצד ימין נלקחה ל'צעדת המוות'. כאשר הנאצים ראו שמצבם אבוד, לקחו רבבות אנשים ממחנות ההשמדה, והכריחו אותם ללכת ברגליהם עשרות קילומטרים, כמעט ללא אוכל ומים. רוב רובם גוועו ברעב או מחוסר אונים.
לאחר שניצל הרהר רבי ברוך: "מה היה קורה אילו נשארתי בקבוצה שהלכה ימינה, הלא על רגלי החולה לא הייתי מחזיק מעמד אפילו חצי יום!... בסיכומו של דבר ההשתדלות בדרך הטבע אינה קובעת, אלא רצונו של מי שאמר והיה העולם, שיכול להפוך ברגע חיים למוות ומוות לחיים".
על פי הספר 'במעלות קדושים וטהורים' מאת הרב חנניה צ'ולק
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם : [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
