ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"במנהגו של עולם אדם יורה חץ כמה מהלך החץ הזה, בית כור או בית כורים... אבל גדולה כוחה של התשובה שמגעת עד כיסא הכבוד שנאמר 'שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ'".
כלומר התנועה הזו שעשינו בנפש להתקרב אל ה' זו אינה תזוזה של כמה וכמה קילומטרים, זו תנופה שהיא מהפכת חיים אדם שב אל מקור ההויה "עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ". ובעל תשובה צריך לדעת שמספיק שהוא יגלה רצון ויוזמה מועטה -
"בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו". (שיר השירים רבה ה, ג)
אדם חושב שקשה לו להבקיע, ובעצם עליו רק לגלות את היוזמה מצידו להיכנס לטהרה 'הבא להיטהר מסייעים בידו' - זו היא הבשורה של התשובה, שאדם יוכל להינתק ולהשתחרר מכובד חטאיו והדבר הזה יכול להיעשות במהירות - 'עשו תשובה כהרף עין', הדברים יכולים להיעשות ממש כמהפכת פתאום לאדם נדמה כאילו הוא סגור ותפוס ולא יוכל להשתחרר כוחה של התשובה שהמהפכה הפתאומית תיצור בנפש חיים חדשים אדם יהיה אחראי למעשיו כוח הרצון הוא יהיה השליט על כוחות הנפש ולא שהוא יהיה נשלט על ידיהם זהו המפתח לתשובה. ואומר הקב"ה לכל אדם מישראל, אפילו כפרת בעיקר וכביכול ביזית את ה', אומר המדרש כך:
"א"ר לעזר: בנוהג שבעולם אדם עומד מבזה את חבירו ברבים ולאחר זמן הוא מבקש לרצות לו, והוא אומר לו 'את מבזה אותי ברבים ומתרצה אותי ביני ובינך, לך והבא אותן האנשים שבזית אותי לפניהם, ואני מתרצה לך'. אבל הקב"ה אינו כן, אלא אדם עומד ומחרף ומגדף בשוק והקב"ה אומר לו לעשות תשובה ביני ובינך ואני מקבלך". (פסיקתא דרב כהנא כד, יב)
אם כן התשובה היא תהליך אינטימי כמו שאומר הרמב"ם (הלכות תשובה פ"ב, ב) "יעיד עליו יודע תעלומות" העיקר שהאדם יקבל את ההחלטה לעשות את התזוזה והשינוי בנפש. לאחר מכן הנביא אומר (הושע פרק יד, ב) משפט בלתי מובן - לאחר שאמר "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים..." הוא מסיים ואומר "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם", מה פתאום נכנס כאן משפט זה "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם"?
וההסבר לכך הוא - שבעל התשובה שעושה את השינוי נדמה לו שאביו ואמו וכל חבריו ורעיו יראו אותו כמוזר "כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי, וְה' יַאַסְפֵנִי" (תהלים כז, י) עליו לדעת שהוא לא בודד - כמו שה' דיין אלמנות ואבי יתומים הוא דואג לכל אותן נפשות כך אומר הנביא "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם". שלא יחשוב האדם שעושה את תפנית חייו שהוא יהיה בודד במערכה והחברה תנטוש אותו, וזה מה שמקשה על האדם לעשות את השינוי להיכנס למסלול חיים חדש, פונים אליו בשאלות: מה פתאום? מה קרה לך? מדוע אתה משתנה? איך נהיית בעל תשובה? כל מיני שאלות מוזרות שהאדם חושש שיותקף בהן ברגע שירצה לעשות את המהפכה הגדולה בחייו, לכן מנחם הנביא "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ" וכך ממשיך הלאה "אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם" אדם צריך לדעת שהקב"ה בכבודו ובעצמו יגן עליו, וזו היא שמחתו ואושרו של בעל תשובה שהוא מוצא לו משען אמיתי לביטחון חייו ולאושר חייו.
'גמר חתימה טובה'!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.










