ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
אמר לו רבי מנחם מנדל – 'מה שלום רבך? אני אוהב אותו מאד, אבל מה הוא צועק תמיד להקדוש ברוך הוא, שיביא את המשיח, ולמה אינו צועק לישראל שיחזרו בתשובה? הלא זהו מה שאומר הקב"ה למשה רבינו עליו השלום בקריעת ים סוף – "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל"... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 159).
יש כאן דיון עקרוני בין שני הצדיקים, כשכל אחד מהם מייצג זווית רוחנית מסויימת. כשנתבונן בשתי הזוויות נגלה, שכל אחד ייצג את עבודת ה' של אחד הימים הטובים בפסח. רבי שלמה מייצג את יום טוב ראשון, ורבי מנחם מנדל את שביעי של פסח, (והסיפור מתאים למי שהסתלק באמצע, בחולו של מועד).
יציאת מצרים כל כולה מעשה אלוקים היא, שהרי ישראל מצד עצמם היו שקועים ב - מט' שערי טומאה ולא היו ראויים לגאולה, כנאמר בהגדה - "וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה". לפיכך, "ויוציאנו ה' ממצרים... לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח, אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו". אמנם, נתן לנו ה' מצוות לליל היציאה, שבזכותן ניגאל – דם פסח ודם מילה, ועוד זכויות היו לנו בכך שלא שינו ישראל שמם, לשונם ולבושם. ובכל זאת, הגאולה הייתה ניסית ועיקרה מכוח ההבטחה, ועדיין לא זכינו מכוח זכויותינו ממש.
לעומת זאת, בגאולה העתידה ניגאל לאחר שבמהלך הדורות תיקנו מבחינה רוחנית את אשר היינו צריכים לתקן, "ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה, שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" (רמב"ם, הלכות תשובה ז ה). נמצא שמבחינה רוחנית הגאולה העתידה היא מכוחם של ישראל, ואף מבחינה מעשית ישנה אפשרות שהגאולה תבוא מכוח מעשינו בדרך הטבע, כפי שאנו רואים בעינינו.
גאלה אלוקית ניסית מאירה לזמן ומסתלקת, כי ה' רוצה שאנו נעמול ונגיע לכך בכוחות עצמינו. אולם, לאדם ולעם דרוש זמן רב כדי לבנות את הכלים שבכוחם להכיל את אור הגאולה, ורק כשייבנו כלים אלו - ישוב ויתגלה האור לנצח. לכן חג גאולת מצרים נקרא חג הפסח. פֶּסַח מלשון פִּסֵּחַ. הפיסחים, הצולעים ברגליהם, נראים בהליכתם כקופצים. לכן - פסח לשון דילוג וקפיצה, שה' דילג וקפץ על הבתים במצרים (רש"י, שמות יב יג). חג הפסח הוא חג הדילוגים והקפיצות. גאולת מצרים הייתה דילוג גדול למעלה ממדרגתנו, ולאחריה נדרשנו לעבוד בכוחות עצמינו.
"בליל פסח בפעם אחת עולה כל המדרגות... לסיבה זו אנו אומרים הלל גמור בליל פסח. המוחין מתקיימים בו כל הלילה וכל יום א' של פסח... אחר כך המוחין מסתלקין וחוזרים בסדר המדרגות, מדרגה אחר מדרגה, מן היום השני של פסח עד תשלום חמישים יום של ספירת העומר, שהוא חג השבועות" (קול הנבואה עמ' רנד בשם האר"י הקדוש).
לפיכך, לאחר שיצאנו ממצריים מכוח הגאולה הניסית, אמר לנו ה' לשוב לכיוון מצריים, "וישובו ויחנו לפני פי החירות", כדי שנתחיל לצאת מהמצרים גם מכוח זכויותינו ומעשינו. ואכן, כעת כשרדפו אחרינו המצרים, אומר ה' למשה – "מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל...". ואכן, בני ישראל קופצים למים ומתחילים להיגאל במעשיהם שלהם, ורק אחר כך מתרחש הנס, והים נבקע.
כמובן, שביעי של פסח זו רק התחלה. עדיין זקוקים אנו לנס, ואיננו יכולים עדיין להיגאל בשלמות מכוח מעשינו. עוד דרך ארוכה לנו עד הגאולה השלימה. ובכל זאת, משהו מתחיל, כבר יש לנו חלק מסויים בגאולה. זו הסיבה, שאמר הבעל שם טוב הקדוש, שבשביעי של פסח מתנוצץ אור הגאולה השלימה, וסעודת היום היא סעודת משיח.
רבי שלמה ליב מייצג את יום טוב ראשון של פסח. הוא קורא לה' שיגאל את ישראל כמו בגאולת מצריים, וודאי שכל כוחנו לפעול בעולם מכוח מעשי ה', וכל הגאולות באות מכוח גאולת מצריים. רבי מנחם מנדל מייצג את שביעי של פסח, ואומר צריך לפנות לבני ישראל, שישובו בתשובה ויקומו ויסעו ויגאלו... במהרה בימינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
