ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
בצוואת דוד המלך לשלמה בנו, מופיע הפסוקים הבאים:
"וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וְהוּא יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיקֹוָק לֵאמֹר אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב: וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" (מלכים א ב' ח-ט).
הראשונים התלבטו מאוד כיצד לפרש את תחילת הפסוק: "וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים", מה משמעותו של הביטוי עִמְּךָ?
ר"י קרא, תלמידו וחברו של רש"י, ביאר אותו כחלק מן הציווי (ולא כתיאור מצב): "(דאג ש)עמך יהיה תמיד, שיהיה מצוי תמיד אצלך כדי שתהא יכול למצוא לו עלילה". כלומר דוד ציווה על שלמה בנו שידאג לכך ששמעי בן גרא, מי שהיה ראש-ראשון לכל בית יוסף, יהיה תמיד תחת השגחתו ותחת עינו הפקוחה. זאת גם כדי להבטיח ששלמה המלך, יוכל לחפש את הדרך הנכונה להוריד את שיבתו בדם שאולה.
הרד"ק בפירושו השני ביאר באותו כיוון: "והנה עמך בירושלים כדי שתוכל למצוא לו עילה סיבה להמיתו". אומנם כפירוש ראשון מפרש הרד"ק בכיוון אחר: "כלומר אף על פי שהוא משבט בנימן עמך וברשותך והוא להביאו לידי מיתה". לפי זה עִמְּךָ פירושו ברשותך ותחת שלטונך וממילא אתה יכול להטיל עליו עונש מוות.
הרד"ק מפרש פירוש שלישי בדרך הדרש: "ובדרש כי רבו היה והיה מלמדו וזהו טעם עמך". הרד"ק מציע משמעות הרבה יותר עמוקה לביטוי עִמְּךָ. הוא לא יתבאר על קרבה גאוגרפית או מדינית-אזרחית, אלא מלשון קרבה רוחנית הנוצרת מקרבה תורנית. לכן, תלמיד חשוב כבן. מקורו של פירוש זה, בדברי חז"ל במסכת ברכות (דף ח ע"א): "ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה". לפי זה, שמעי בן גרא היה מורו ורבו של שלמה המלך, וכל עוד ששמעי היה חי, לא התחיל תהליך נפילתו של שלמה המלך, תהליך שהסתיים בחורבנו של בית ראשון ובית שני, שהרי המדרש מלמדנו כי "בשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים והעלה הים שרטון, ... (ש)נבנה עליהם כרך הגדול שברומי" (ילקוט שמעוני מלכים א רמז קעב). כל מי שיודע מהי "חברותא" מבין איזו קרבה נוצרת בין שנים שלמדו תורה יחד.
הרלב"ג פירש עִמְּךָ מלשון קרבה אבל מסוג אחר: "אמר זה כי הוא היה עמו בהמשחו" כלומר, שמעי בן גרא היה מתומכי שלמה כנגד אדניה והא היה חלק מהחבורה הקטנה שלא הוזמנה להמלכת אדניהו בן חגית. כך מפרש הרלב"ג את הפסוק הבא: "וְצָדוֹק הַכֹּהֵן וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע וְנָתָן הַנָּבִיא וְשִׁמְעִי וְרֵעִי וְהַגִּבּוֹרִים אֲשֶׁר לְדָוִד לֹא הָיוּ עִם אֲדֹנִיָּהוּ" (מלכים א א' ח). לדבריו עִמְּךָ פירושו מי שתמך בך פוליטית ותמך בך כמועמד להיות המלך הבא.
גם האברבנאל הלך בדרך זו ופירש שמדובר על קרבה של חבר ותומך: "וענינו אצלי כי למה שראה דוד שהיה שלמה בנו אוהב לשמעי בן גרא והיה הולך עמו ויועצו והיה נוטה אחריו, לפי שהוא לא נטה אחרי אדוניהו".
(עוד בנושא זה יתבאר בקרוב בע"ה בספרי צפנת שמואל).
בשבת הגדול אנו מזכירים את אותם ימים גדולים, בהם עם ישראל התאחד לראשונה, באמצעות ייסוד חבורות לשם הקרבת ואכילת קרבן פסח. מאז, ליל הסדר הוא לילה של אחדות משפחתית ואולי גם בזכות זה, הוא לילה המשומר מן המזיקים, שמתרבים וחיים מהפילוגים השונים, שעומדים עלינו לכלותנו, ח"ו.
הבה ונציל עצמנו מן המחלוקות וממילא הקב"ה יצילנו מידם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
