ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- מודעות עצמית ופיתוח האישיות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
דרך נוספת לנצל את המחשבות כדי לשבש את ה'תדרים' הנפשיים שאינם רצויים לנו, היא פשוט לחשוב על דברים אחרים. פעם תיאר בפני מישהו התנהגות של קרוב משפחתו, שרגיל להעביר כלפיו ביקורת 'בלי חשבון', הוא היה מעליב בלי לחשוב איך הדברים מתקבלים אצל השומע. אותו קרוב משפחה היה מהדור המבוגר יותר, ואי אפשר היה 'לברוח' ממנו. לא קל להתמודד במצב כזה.
הצעתי לאותו אדם, שכאשר קרוב משפחתו מדבר אליו - הוא ישיר לעצמו שירי מולדת... הרעיון הזה עזר. אם אני חושב על העלבונות שאני שומע זה לא יעשה לי טוב, אבל אם אני מתרכז במשהו אחר, אני שומע את העלבונות מרחוק ובמקביל אני מעסיק את המוח בנושא שמעניין אותי, עוצמת הדברים שאני שומע מצטמצמת בצורה משמעותית.
כאן יש ליתן את הדעת לדבר אחד: הדרך לסלק מחשבה מסוימת מהראש היא רק דרך מחשבה אחרת, לא דרך 'התמודדות חזיתית' עם המחשבה שאינה רצויה. ניתן להמחיש זאת בתרגיל פשוט: נתאר לעצמנו אדם שיעצום עיניים, ויאמר לעצמו 'אני לא מדמיין פיל ורוד, אני לא חושב על פיל ורוד. אני לוקח את הפיל הורוד, ומוציא אותו מהמוח'. אותו אדם דחף את הפיל דרך החלון, אבל הוא נכנס דרך הדלת... המילה 'לא' אינה קיימת במוח לבד. אדם תמיד קשור לתוכן חיובי ולכן אין טעם שאדם יאמר לעצמו 'אני לא אחשוב על זה', אלא הדרך היא פשוט לחשוב על משהו אחר, למשל על סוס לבן דוהר על חוף הים. יש לזכור כי השכל של האדם תמיד עובד; אפילו כשאדם ישן, הוא חולם חלומות שהם פרי פעולה של המוח. אם נפעיל את המחשבה בכיוון מסוים, ממילא כיוונים אחרים יבואו פחות לידי ביטוי.
מודעות עצמית ופיתוח האישיות (28)
הרב משה ברלינר
21 - הקניית הרגלי חשיבה
22 - לסגור את החלון
23 - הקשר בין תגובות הגוף לבין הרגשות
טען עוד
למעשה, עסקנו בפרק זה ובפרק הקודם בשתי דרכים בהתייחסותנו לחוויה שאנחנו חווים: להעניק משמעות חיובית לאותה חוויה, וכשאי אפשר לעשות זאת - 'לסגור את החלון'. כמובן שאין נוסחאות לאופן השימוש בדרכים אלו, הכלל הכי חשוב הוא לשאול את עצמנו מהי הדרך המתאימה לי ביותר באותה סיטואציה.
השכחה
השכחה היא אחת המתנות הגדולות ביותר שנתן לנו הקב"ה. כאשר אנחנו נמצאים בתוך אירוע בעל משמעות רגשית, עוצמת הרגשות היא גדולה מאוד. אם ניזכר לאחר זמן באותו אירוע ונחווה אותו מחדש, כאילו אנחנו נמצאים שוב בפנים, שוב נרגיש את אותן רגשות חזקים. אולם, בדרך כלל, ככל שאנחנו מתרחקים מהאירוע אנחנו שוכחים את עוצמתו, אנחנו מרגישים רחוקים יותר מאותה חוויה והיא נעשית מטושטשת יותר - הדמויות אינן בהירות והקולות באותו אירוע אינם נשמעים היטב, וכך גם עוצמת הרגשות המתלווה לאותה חוויה הולכת ופוחתת.
ניתן להשתמש בעיקרון הזה בסיטואציות שונות; נניח שאדם נמצא בקשר טוב עם חבר, עם אשתו, עם ההורים שלו, ופעם קרה ביניהם משהו שמפריע לאיכות הקשר. אותו אדם רוצה שהקשר יחזור למסלול, אבל האירוע שקרה יוצר בתוכו רגשות שליליים, שהוא לא חפץ בהם. לשם כך, אפשר לווסת את עוצמתו של האירוע, לקחת אותו ולהעביר אותו רחוק, ואז גם עוצמת הרגשות השליליים תדעך. בשלב הבא, אפשר לחשוב על מחשבה שמקרבת, ומיד היא תעורר רגשות חיוביים יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
