ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
א. ציור בעלי חיים בפרוכת ובבית הכנסת
בפרשתנו צוה הקב"ה: "לא תעשון איתי אלקי כסף ואלקי זהב לא תעשו לכם". חז"ל (עבודה זרה מג א) למדו מפסוק זה שאסור לעשות צורות שמשי מרום.
הצורות האסורות הם: צורת אדם, צורת המלאכים, שרפים ואופנים וצורת ארבעת החיות שבמרכבה (כשהם יחד- אדם, אריה, שור ונשר).
הראשונים חלוקים בפרטי דין זה.
רבינו אליקים "צוה להסיר צורות אריות ונחשים שציירו בבית הכנסת בקולוניא". לשיטתו (ולשיטת עוד ראשונים) אין לקיים צורות חיות בבית הכנסת מכמה טעמים: א. איסור דאורייתא לעשות צורות בעלי חיים. ב. המתפלל מצווה שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר. ג. מפני החשד, שהמתפלל נראה כשוחה לאותם צורות. ד. מפני שהציורים עלולים לבטל את כוונתו של המתפלל
לעומת זאת רבנו אפרים התיר. לשיטתו (ולשיטת עוד ראשונים) יש ארבע סברות להיתר: א. האיסור הוא רק בצורות שעובדי הכוכבים עובדים. ב. האיסור הוא רק בצורה בולטת. ג. האיסור הוא רק בתלוש ולא במחובר (על סברה זו אין לסמוך לבדה, כפי שכתבו התוס'). ד. האיסור הוא רק בצורת אדם ובשמשי מרום ולא בצורות שאר בעלי חיים.
למעשה מחלוקת זו נמשכת עד פוסקי זמנינו. הגר"ע יוסף זצ"ל פסק לאיסור. וכתב: "רבני ישראל שליט"א נקראים לדרוש ברבים על כך, ולדבר על לב גבאי בית הכנסת בכל אתר ואתר, במתק שפתים, להסיר צורות אלו מבתי הכנסת".
לעומת זאת הדברי יציב מתיר וכתב: "אדרבא זה כבוד שמים שהכתר והכבוד לחי העולמים נותן התורה, וה' מתגאה על גאים, ולה' המלוכה, והמתנשא לכל לראש, ויש בזה כבוד התורה", שהאריות פונים אל כתר הכבוד ואנו מראים בזה שאף גבורת האריה כאין וכאפס בעינינו לעומת כבודו יתברך.
ב. קניית מוצרים שיש עליהם צלב
מעיקר הדין מותר לקנות מוצרים שמצויר עליהם צלב, אם ידוע שצלב זה לא נעשה לעבודה 0כלומר לפולחן), אלא לסמל מסחרי או סמל של מדינה.
טעם הדבר, שאין איסור בצורות עבודה זרה שנעשו לא לשם עבודה.
עם זאת, מידת חסידות שלא לקנות מוצרים עם צורות אלו, ורוח ישראל מתנגדת לכל שמץ של עבודה זרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
